תפריט
אם ניסיתים להביא ילד לעולם במשך זמן רב ולא הצלחתם או שאתם מעוניינים לאמץ ילד מכל מיני סיבות (למשל: יש לכם ילדים ביולוגים, ואתם מעוניינים לאמץ ילד כדי לסייע ולתרום לילדים שאין להם משפחה שתגדל אותם בצורה טובה ושתדאג לכל צרכיהם), דעו כי זו אפשרות קיימת אך לא פשוטה כלל – גם מבחינה משפטית וגם מבחינה רגשית.
מומלץ להיעזר במשרד עורכי דין שמתמחה בדיני משפחה ואימוץ, כדי לטפל בהליך בצורה כוללת ומלאה, החל משלב הגשת בקשת האימוץ ועד להשלמת הליך האימוץ.
עורכי הדין דקר, פקס, לוי מסבירים במאמרם אודות הליך האימוץ, שלביו והמשמעויות הנובעות ממנו.
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") קובע, כי אימוץ יהיה על ידי צו של בית-משפט, שיינתן לפי בקשת מאמץ.
ע"פ החוק, צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי אימוץ יינתנו אם בית-המשפט יווכח שהם לטובת המאומץ.
סעיף 8 לחוק קובע, כי בית המשפט יתן צו אימוץ רק לאחר שנוכח שההורים הביולוגיים הסכימו שהילד יאומץ או שהוא הוכרז כבר-אימוץ בהתאם לחוק.
עוד קובע הסעיף, כי אין צורך שההורים הביולוגים ידעו את זהות ההורים המאמצים.
לאחר שבית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ, ייבחנו הזוגות שמעוניינים לאמץ ילדים. בית המשפט לא יורה באופן מידי על אימוץ ילד במשפחה המיועדת, אלא הוא יבחן את קליטתו של הילד במשפחה המאמצת לאורך שהיה של ששה חודשים לפחות במסגרת המשפחה – טרם מתן צו האימוץ. (סעיף 6 לחוק, שכותרתו "תקופת מבחן"). בתקופה זו עובדים סוציאליים וגורמים נוספים יבדקו את קליטת הילד במשפחה.
כאשר ניתן צו האימוץ, עם השלמת ההליך, ההורה המאמץ מחויב לדאוג לצרכי ילדו המאומץ ולספק לו את כל צרכיו. וכפי שנקבע בסעיף 16 לחוק: "האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם".
אימוץ ילדים בישראל נעשה באמצעות השירות למען הילד. זהו גוף שירות טיפולי ממלכתי – היחיד המוסמך לפעול בכל נושא האימוץ. זאת, מכח החוק.
בהתאם לסעיף 3 לחוק, בנסיבות מסוימות, בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ למאמץ יחיד, אשר עומד בתנאים הנ"ל וכאשר מתקיימת אחת מהאפשרויות הבאות:
(1) בן זוגו הוא ההורה של הילד המאומץ או שהוא אימץ אותו לפני כן.
(2) במקרה שבו הורי הילד המאומץ נפטרו, והמאמץ הוא אחד מקרובי משפחתו של המאומץ ואינו נשוי.
סעיף 7 לחוק קובע, כי אם המאומץ בן 9 או שעוד לא מלאו לו 8, אבל הוא מסוגל להבין בנושא, בית המשפט יבדוק איתו שאכן הוא מעוניין שההורה המאמץ יאמץ אותו.
כאשר מדובר בתינוקות ובילדים עד גיל שנתיים, תינתן עדיפות באימוצם לבני זוג ללא ילדים.
בני זוג שיש להם כבר ילדים, יוכלו לאמץ ילדים מעל גיל שנתיים או ילדים בעלי צרכים מיוחדים. כך גם בני זוג ללא ילדים, שמסכימים לכך.
עובד סוציאלי ימסור ילד לאימוץ רק לאחר שקבל את הסכמת ההורה למסירת ילדו ולאחר שהסביר לו את משמעות האימוץ, שלבי האימוץ, המשמעות המשפטית של שלבי האימוץ ותוצאותיו.
מסירת ילד למטרת אימוץ תהיה רק באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, וכלשון סעיף 12(א) לחוק: "לא יימסר ילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו, אלא באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ".
בני זוג שהחלו בתהליך האימוץ, צריכים לדעת כי להורים הביולוגיים קיימת זכות מוקנית בחוק להתחרט על מסירת ילדים לאימוץ. החוק קובע, כי אם לא חלפו 60 ימים מיום מסירת הילד להורים המאמצים וטרם ניתן צו אימוץ, הורה רשאי לחזור בו מהסכמתו למסירת ילדו לאימוץ (מטעמים מיוחדים שיירשמו).
אנשים שמעוניינים לאמץ ילד בארץ ימלאו שאלון מועמדים לאימוץ ויצרפו מסמכים ואישורים נדרשים. עליהם להגיש את טופס השאלון ואת המסמכים למזכירות השירות למען הילד במחוז מגוריהם.
בהמשך, אותם אנשים יופנו לפגישה עם עובדת סוציאלית בשירות למען הילד, וכן יעברו תהליך שכולל את בדיקת התאמתם לאימוץ – באמצעות אבחון פסיכולוגי, ביקור בביתם ועוד.
אם אתם שוקלים לאמץ ילד, מומלץ כי תפנו בהקדם לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה ואשר יש לו נסיון באימוץ ילדים. מדובר בהליך מורכב שמוסדר בחוק אימוץ ילדים, שמטרתו היא להגיע להחלטה הטובה ביותר עבור הילד, כלומר: לקיים את עיקרון העל – טובת הילד.
עורכי הדין במשרד דקר, פקס, לוי מתמחים בדיני משפחה וירושה, כולל אימוץ ילדים, והם יתנו לכם שירותים משפטיים מתאימים וילוו אתכם לאורך כל הליך האימוץ.