בני זוג יהודים שנישאו והחליטו להתגרש בהסכמה יכולים להגיע להסכמה בהסכם הגירושין שמסדיר את סיום החיים המשותפים בניהם, חלוקת הרכוש, משמרות הילדים, מזונות וכדומה. על מנת שלהסכם יהיה תוקף משפטי עליו לקבל אישור מבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם האחרון. לא ניתן לאכוף הסכם גירושין שלא קיבל תוקף משפטי.
היתרון בהסכם גירושין הוא הימנעות מערכאות משפטיות ארוכות ויקרות והגעה לנושאים שבמחלוקת בהסכמה ובשליטת שני הצדדים.
למרות שלא קיימת חובה לכך, מומלץ מאוד להיות מיוצגים על ידי עורך דין לענייני משפחה או לפנות למגשר בעל ניסיון מתאים על מנת לנסח את ההסכמות באופן כזה שיחזיק זמן לאורך זמן ויענה על שינויים במשך הזמן ולהימנע ממחלוקת בעתיד.
הרכב ההסכם
על הסכם הגירושין לכלול מגוון של נושאים וסוגיות המרכיבים את חייהם המשותפים לרבות רכוש אך גם משמורת ילדים וכדומה. ככל שיהיה מקיף ומפורט יותר כך יהיה בכוחו להחזיק שנים ארוכות קדימה, גם בעת שינויים.
על ההסכם בבית המשפט/ בבית הדין לכלול בראש ובראשונה את חלוקת הרכוש המשותף ובכלל זה חשבונות בנק, חסכונות, התייחסות לחובות, משכנתא, כלי רכב, תכולת הבית וכן זכויות סוציאליות שונות כגון קרן השתלמות ופנסיה.
כמו כן על ההסכם להתייחס לכתובה, להסדרי הגט, משמורת הילדים, מי הוא ההורה המשמורת, הסדרי שהות הילדים שיכללו את זמני השהות עצמם, לינה, חגים וחופשות, חינוך הילדים, מזונות ובריאות.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973 מסדיר את הסוגיות הממוניות בעת חלוקה בגירושין. סעיף 1(א) לחוק קובע כי "הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג, וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור".
יש לציין התייחסות מיוחדת בדבר המזונות. על פי חוק תיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט 1959 קובע כי כל הסכם שמוותר על מזונותיו של קטין או קטינה לא קושרים את הקטין כל עוד לא אושרו בבית המשפט.
חשוב לציין שבדרך כלל רצוי שההסכם יהיה מלא ויכלול את כל הסוגיות הרלוונטיות, אך ניתן לבצע הסכם חלקי, נניח הסכמה רק על הליך הגירושין, ולהותיר לבית המשפט או בית הדין להכריע בשאר הסוגיות שבני הזוג לא הגיעו להסכמה בניהם כולל הסדרת הרכוש, משמרות, מזונות וכדומה.
אישור הסכם גירושין בבית משפט
כאמור, ניתן לבצע אישור הסכם גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. עם זאת, כדאי לדעת שהתייחסותו של בית המשפט תהיה פורמאלית וטכנית ואילו בית הדין ידון גם בסיבות שהובילו לגירושין. במסגרת זו בית הדין עשוי לדרוש הוכחות מהצדדים לקיומה של עילת גירושין ואף לשלוח אותם להליך של שלום בית, דבר שעשוי לעכב אישור רשמי לגירושין, גם אם שני בני הזוג מעוניינים בכך.
כאשר ההליך מוגש לבית המשפט לענייני משפחה יש לפעול לפי ההליך הבא:
- הגשת בקשה משותפת לאישור הסכם הגירושין
- צירוף עותק של ההסכם החתום
- תשלום אגרה בסך 537 שקלים
כאשר ההליך נעשה בבית הדין הרבני יש:
- לפתוח תיק אישור הסכם גירושין
- למלא במזכירות בית הדין הרבני את טופס הבקשה לאישור הסכם גירושין
- לשלם אגרת פתיחת תיק אישור הסכם גירושין בבית הדין הרבני
- לצרף צילום תעודת זהות כולל ספח מעודכן
- לצרף עותר של ההסכם החתום
לאחר השלמת ההליך מזכירות בית המשפט / בית הדין תזמין את הצדדים לדיון (על פי רוב בתוך שבוע עד שלושה שבועות). עליהם להגיע לדיון כשהם מצוידים בתעודות זהות. הדיון באישור ההסכם יעשה בדלתיים סגורות שרק הצדדים ועורך דינם נוכחים בו. במידה וההסכם נעשה באמצעות מגשר הוא רשאי להגיע לדיון.
בית המשפט יקרא לצדדים את ההסכם, יוודא כי בני הזוג חתמו עליו מרצון, יסביר להם את משמעויותיו ויוודא שהם הבינו אותו.
סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון רובע כי "האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבנתם את משמעותו ואת תוצאותיו".
לאחר מכן בית המשפט / בית הדין יעבור על הסעיפים המתייחסים לילדי הזוג ויבחן כי ההסכם אינו נוגד את טובתם. אם יתרשם שלו הוא ייתן לו תוקף של פסק דין. במידה ויש צורך לתקנו, התיקון יעשה במעמד דיון זה.
אם ההסכם אושר בבית המשפט לענייני משפחה יש להגיש את אישור בית המשפט לבית הדין הרבני לצורך הגירושין וסידורי הגט.
עם אישורו על ידי הערכאה המשפטית המתאימה ניתן לאכוף את ההסכם בהוצאה לפועל והביטוח הלאומי או על ידי מתן צו על פי פקודת בזיון בית המשפט במידה והוא לא מקוים.
גם הסכם חתום ומאושר על ידי ערכאה משפטית ובעל תוקף משפטי מחייב, ניתן לשנות, בהסכמת הצדדים. אך לשם כך יש לפנות לאותה ערכאה משפטית שיאשרה את ההסכם מלכתחילה ולהגיש בקשה לתיקון או שינוי הסכם גירושין.
בכל הקשור למזונות ילדים וסוגיית המשמרות, הסכם הגירושין ניתן לשינוי בחלוף הזמן והנסיבות. עם זאת יש צורך להוכיח שינוי מהותי בנסיבות מאז חתימת ההסכם על מנת להצדיק את שינוי ההסדרים עליהם הסכימו הצדדים. לדוגמה, פיטורים מהעבודה, תאונה או מצב בריאותי רעוע והרעה משמעותית במצב הכלכלי. כל אחד מסיבות אלו עשויות בהחלט להיות שינוי מהותי המצדיק שינוי.
האם ניתן לבטל הסכם גירושין?
ביטולו של הסכם חתום שנעשה בהסכמת הצדדים וקיבל תוקף משפטי קשה ומורכב ונעשה רק במקרים בהם הוכחה הסכמה שלא מדעת, תרמית, כפייה, הטעיה או עושק, על פי חוק החוזים, תשל"ג 1973 ודיני החוזים.
כך למשל, דחה במאי 2020 בית משפט לענייני משפחה באשדוד תביעת אישה לביטול הסכם גירושין בטענה של הטעיה ועושק (תה"ס 1589-01-19).
במקרה זה השניים חתמו על הסכם גירושין מרצון ובהסכמה שנחתם בספטמבר 2018 אך זמן קצר לאחר מכן הגישה האישה את התביעה. בתביעה טענה כי בבדידותה בחיי הנישואין מצאה אוזן קשבת בקשרים טלפוניים שניהלה. לאחר שבעלה גילה זאת, היא התנצלה בפניו ולדבריה, הוליכה שולל לגרום לה להאמין כי סלח לה. תוך כדי כך הציג בפניה "פתרון" שאינו ניתן לבחירתה ובעיקרו הסכם זה. "ההסכם כולל החלטות קיצוניות שנוסחו על ידי הנתבע ובא כוחו שוללו מהתובעת זכויות בסיסיות המגיעות לה", נכתב בתביעה. "ההסכם דרקוני, מונע ממנה זכויות בסיסיות כגון מזונות אישה וכתובתה, סכום מזונות מינימלי והפסקתו לאחר תקופה קצרה, ויתר על ממון או רכוש שגם אם נרכש טרם הנישואין, לשני הצדדים חלק בו נוכח תרומת שני הצדדים לתא המשפחתי".
בסיכום הדברים כתבה כי ההסכם נחתם בלית ברירה, מחשש וכפייה סמויה בעת שהייתה בבלבול וללא כל תמיכה מקורביה בעודה מאמינה לטענות הנתבע בדבר רצונו בשלום בית.
השופטת עפרה גיא כתבה בפסק דינה כי "התובעת לא הציגה בפניי במסגרת ההליך כל אסמכתאות באשר להכנסותיה שלה ושל הנתבע במועד עריכת ההסכם, הצדדים לא נחקרו בעניין ואין די בטענות סתמיות בסיכומים באשר לגובה ההכנסות משאלו לא גובו כאמור במסמכים בכלל… בנסיבות אלו, אין לקבל הטענה לפיה ביחס למזונות תנאי ההסכם גרועים מהמקובל". באשר לוויתור מזונות האישה וכתובתה כתבה השופטת כי "נוכח הטענה המרכזית ביחס לבגידה הנטענת, ברי כי קיים ספק רב ביחס לזכאותה של התובעת לכתובתה ונראה כי במכלול הנסיבות ונוכח טענות האיש והסיטואציה שגרמה לצדדים לחתום על ההסכם, אך סביר שהאישה בחרה לוותר עליהם".
האם ניתן לערער על החלטת הערכאה המשפטית לאשר או לא לאשר את הסכם הגירושין?
היות ופסק הדין לאישור ההסכם ניתן בהסכמת הצדדים מלכתחילה יקשה לערער עליו, אך פורמאלית הדבר ניתן. אם האישור ניתן בבית המשפט לענייני משפחה הערעור יעשה כמקובל, לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום. אם מדובר באישור שניתן בבית הדין הרבני הערעור יעשה לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 יום.
הסכם גירושין מאפשר דילוג על דיונים מתישים וארוכים בערכאות משפטיות וחיסכון של זמן, כסף ועוגמת נפש רבה לשני הצדדים, כשהוא נעשה בכבוד ובהסכמה הדדית. עם זאת, למרות שהדבר אינו מחייב, רצוי מאוד להיות מלווים בייעוץ משפטי מתאים מצד עורכי דין המתמחים בענייני משפחה ו/או עורך דין-מגשר, על מנת לקיים הסכם טוב שיתייחס לאינטרסים שלכם וכזה שיחזיק מעמד לאורך השנים והשינויים בחיי הצדדים.
מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעו"ד המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. נשמח אם תצרו איתנו קשר בטלפון: 055-9826594 או דרך הצ'אט באתר.