כאשר מדברים על אלימות כלפי ילדים במשפחה מתכוונים בדרך כלל לאלימות של הורים כלפי ילדים. עם זאת, זו יכולה לתת את ביטויה גם כאלימות של אחים בוגרים כלפי צעירים ואפילו סבים כלפי נכדיהם או בני משפחה אחרים.

את האלימות ניתן לחלק, באופן כללי, לאלימות מילולית או אלימות פיזית. הפגיעה שהילד סופג היא לא רק פיזית אלא בפעמים רבות הפגיעה הקשה יותר היא נפשית וזו לא מגלידה גם שנים רבות לאחר סיום האירועים.

כל מקרה של אלימות הוא אסור על פי החוק וגם אירועים אזוטריים שבעבר היו נחשבים לחינוכיים או שרשויות החוק היו מתעלמות מהם, אינם מתקבלים היום בעין יפה ומטופלים בהתאם.

ישנם מספר סוגים של אלימות הורים כלפי ילדים:

  • אלימות פיזית – הקלה ביותר לזיהוי בשל הסימנים שהיא מותירה על הגוף
  • אלימות רגשיתכוללת אלימות מילולית או השפלה של הקורבן
  • הזנחה – אי טיפול של ההורה או אחראי עליו על ידי אי סיפוק צרכים גופניים ורגשיים להם הוא זקוק כגון מזון, שתיה, ביגוד נקי, ניקיון, שינה, הגנה מחום / קור, הקשבה, אהבה וכדומה
  • אלימות מינית – מתבצעת על פי רוב בידי הגברים במשפחה, החל ממעשים מגונים ועד אונס

 

חובת דיווח: חשוב להבין שבישראל כמו גם במדינות מערביות רבות נוספות קיימת חובת דיווח לרשויות על מקרים של אלימות כלפי ילדים. מדובר בחובה שחלה על כלל הציבור ולא רק על אנשי מקצוע או חינוך.

הדבר מעוגן בחוק העונשין, תשל"ז 1977 המפרט את חובת הדיווח האמורה במקרים של סיכון חייו או בריאות של קטין או חסר ישע, נטישתו או הזנחתו, תקיפתו הגורמת חבלה של ממש או חבלה חמורה והתעללות בו. העונש על אי דיווח הוא 3 חודשי מאסור בפועל.

במידה ומדובר באיש מקצוע, או מי שעוסק בטיפול בקטינים וחסרי ישע, חובת הדיווח היא מוגברת והעונש על כך הוא 6 חודשי מאסר בפועל.

אלימות במשפחה כלפי ילדים

למרבה הצער לא מדובר בתופעה נדירה ומידי יום מתגלים באמצעי התקשורת אירועים חדשים של אלימות קשה ומגוונת כנגד ילדים. הסיבות לכך מגוונות החל מחוסר שליטה ועד לסיבות תרבותיות המעודדות חינוך בדרכים מזיקות שהיום אסורות. כמו כן, פריקת עצבים וגילוי אלימות כלפי ילדים קלה יותר מאשר כלפי מבוגרים היות וילדים חלשים יותר פיזית ומנטאלית ויכולים פחות להגן על עצמם, ולכן הם נתפסים כקורבנות קלים.

חוק העונשין מייחס פרק נפרד לפגיעה בקטינים ובחסרי ישע. בפרק זה הוגדר מי יחס אחראי על ילד מלבד הוריו הביולוגיים ועד איזה גיל יש לבחון זאת.

החוק קובע כי הרשעה בעבריה של תקיפת קטין או חסר ישע תגרור אחריה עונש של בין 5 ועד 7 שנות מאסר ואילו התעללות בילדים או בקטין או בחזר ישע תגרור עונש חמור מכך של 9 שנות מאסר.

אולי אחת הדוגמאות המתוקשרות והאקטואליות ביותר בנושא היא של כרמל מעודה, הגננת המתעללת, שנגזרו עליה 9.5 שנות מאסר ולא פחות מ-400 אלף שקלים פיצויים להורים לאחר שהורשע בסדרה של עבירות אלימות והתעללות קשות בפעוטון "בייבי לאב" בראש העין אותו ניהלה. הפרקליטות דרשה 14 שנים (ת"פ 14327-07-19).

בדובר בעונש חסר תקדים ביחס לפרשות דומות שהיו בעבר והוא משקף את השינוי ברוח התקופה לפי ישנו פחות ופחות סובלנות לעבירות מסוג זה בציבור וגם בקרב המערכת המשפטית. שופט בית משפטה המחוזי בלוד, עמי קובו, הסביר כי "במקרים דומים עד כה נגזרו עונשי מאסר של 18 חודשים עד שלוש שנים. אני סבור שעל העונש להיות חמור משמעותית. מתחם הענישה ההולם הוא בין 8 ל-13 שנות מאסר. נתתי את דעתי לשיקול הרתעת הרבים… עם זאת, יש לעשות זאת באופן הדרגתי בשביל שוויון החוק".

לעיתים האלימות כלפי הילדים נעשית על מנת לפגוע באימם. לאחרונה התפרסמו כמה טרגדיות בהם נרצחו ילדים רכים בשנים בשל רצון האב לנקום באם, אם משום רצון לגירושים או תשלום מזונות עבור הילדים.

כך למשל נרצחה במרץ 2020 גוני דרור בת העשרה חודשים בהוד השרון עלי ידי אביה, ברקן בן עמי, מהנדס מכונות במקצועו, שגם ניסה לרצוח את ביתו בת השלוש ואישתו לירון דרור. הבת והאם נפצעו קשה מאוד והיו מטופלות בטיפול נמרץ זמן רב כשהן סובלות מפצעי דקירה מרובים בחזה ובצוואר. התינוקת נפטרה בחדר הניתוח כשהצוות הרפואי מנסה להציל את חייה.

אלימות מילולית כלפי ילדים

פרק שלם ופחות מפורסם הוא אלימות מילולית הנעשית כלפי ילדים, אך זו פוגעת עמוקות גם כן בנפשו הרכה של הילד ויכולה לתת את ביטויה שנים רבות לאחר שהמקרים כבר שכחו.

אלימות מילולית כוללת השפלות, קללות, השפלה פומבית או חברתית, למשל הקטנת הילד מול חבריו. אלימות מילולית כוללת גם איומים בפגיעה פיזית בו או באחרים היקרים לו.

אחד הנזקים המוכרים ביותר כתוצאה מאלימות זו היא תחושה כי היחס של כלל העולם יהיה אליו כפי שהוריו התייחסו אליו. הדבר עשוי לגרום לביטחון עצמי נמוך, דיכאון, חשדנות, התקפי זעם, אלימות עצמית או כלפי אחרים ונזקים נוספים אחרים.

החוק מתייחס לאלימות זו באמצעות החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 1991  ומחלק אלימות זו לשניים:

  • קללות, השפלות וכדומה: ניתן לבקש צו הגנה מבית משפט שעשוי להעניק אותו אם יתרשם כי מדובר בהתעללות נפשית ממושכת או מניעת אורח חיים סביר.
  • איומים: ניתן לבקש צו הגנה, בית המשפט יעניק את הצו אם ישנו יסוד סביר להאמין כי התוקף מהווה סכנה גופנית לנפגע, זאת אומרת מתכוון לממש את איומיו. מדובר בעבירה פלילית.

אלימות מכל סוג שהיא כלפי ילדים עשויה לגרום לנזקים בלתי הפיכים שילוו את היקר לכם מכל שנים ארוכות גם בחייו הבוגרים. כמו כן, הם יוצרים משבר אמון קשה בין הילד לעולם הבוגר והעולם בכלל ולדבר יש השלכות קשות ומיידיות על חייו, בריאותו וחוסנו הנפשי.

בין אם אתם מתמודדים עם אלימות בביתכם, מול בין זוגכם כנגד הילדים ובין אם אתם עדים לה בגן, בחוג, או אצל השכן, חובה עליכם לדווח עליה. במקרים אלו מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי המומחה לנושא. משרדנו מתמחה בתחום הפלילי ועוסק במקרים רבים ומגוונים של אלימות במשפחה ובו תוכלו למצוא עורכי דין בעלי ניסיון שישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

הנכם מוזמנים לפנות אלינו דרך הצ'אט באתר או להתקשר למספר: 055-9826594

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי