אלימות כלכלית במשפחה

אלימות כלכלית היא מצב שבו צד אחד שולט באמצעים הפיננסיים בצורה שגורמת נזק לצד השני. אלימות כלכלית במשפחה יכולה להיות מופנית מבן הזוג (לרוב מדובר בבעל) כלפי בת הזוג ו/או כלפי הילדים וכן מילדים בוגרים כלפי הוריהם, במיוחד כאשר הם נזקקים ומבוגרים. בהתאם לכך, אלימות כלכלית כלפי קשישים יכולה לבוא לידי ביטוי בניצול לרעה של משאביהם ואף בשימוש לא חוקי ולא מוסמך ברכושם, כולל הונאה וגניבה או לקיחת הרכוש מבלי לקבל את הסכמתם, או קבלת הסכמה בעקבות איום וסחיטה. כך גם החתמת הקשיש על ייפוי כח במרמה ושימוש בכספי הקשיש לצורך אחר מזה שניתן.

הצורה הנפוצה ביותר של אלימות כלכלית במשפחה היא אלימות כלכלית בין בני זוג – נשואים או ידועים בציבור, כאשר הבעל/הגבר שולט בצורה מוחלטת בכספים המשותפים, מונע מהאשה גישה אליהם ומכתיב את ההתנהלות הכלכלית בבית. הקשר בין הצדדים הופך לקשר של תלות וסנקציות. האשה תלויה בגבר כדי לקנות ולו מצרכים בסיסיים, והבעל מפעיל סנקציות שונות, שכוללות גם, בעקיפין או במישרין, אלימות כלכלית כלפי הילדים – למשל מניעת תשלום לחוגים של הילדים, אי מתן אפשרות לאשה לקנות לילדים בגדים, משחקים וכדומה.  

אלימות כלכלית כלפי ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי גם במניעה מכוונת של תשלומי דמי מזונות ילדים או הוצאות נלוות חריגות שבית המשפט פסק, על אף שידו של הצד הפוגע משגת.

אלימות כלכלית אינה נראית לעין וזאת אחת הבעיות העיקריות ועל כן קשה לאבחן אותה. הסימנים לא תמיד נראים כלפי חוץ, ייתכן, למשל, שבחברה הבעל מתנהג בצורה נעימה, רגועה ועושה רושם טוב על הסביבה, ואילו בבית, הופך עורו ומתייחס לאשה בזלזול, מאשים אותה בהאשמות שווא ומונע ממנה גישה לכספים, באופן חלקי או מלא..

 

מאפיינים של אלימות כלכלית במשפחה

לאלימות כלכלית במשפחה ישנם מספר מאפיינים ברורים, ולכן כאשר אחד או כמה מהם מתרחשים לאורך תקופה, יש בכך כדי לעורר חשד וצורך לפעול.

כך למשל, כאשר בן הזוג מונע יציאה לעבודה או לימודים וכך בת הזוג תלויה בו כלכלית ונמצאת במצב שאינה מתפתחת ומתקדמת.

כאשר בן הזוג מונע מהאחר גישה לחשבונות הבנק ומעלים כל מידע על מצבם הכלכלי של בני הזוג.

מאפיין נוסף הוא, שבן הזוג דורש מבת הזוג להרוויח יותר כסף – דבר שלא בהכרח אפשרי ואף לא תלוי רק בבת הזוג, כמובן.

כאשר בן הזוג דורש לדווח לו על כל הוצאה שהוא מוציא, מסתיר כספים או מבריח כספים, כל אלו זה סימנים מעוררי חשד שיכולים מן הסתם ללמד על אלימות כלכלית פראקסלנס.

אלימות כלכלית בישראל

התופעה של אלימות כלכלית קיימת גם בישראל.

בשנת 2012 נערך סקר בקרב 450 נשים, ונמצא כי כ-30% מהן ענו, כי בן זוגן הוא בעל הסמכות הבלעדית בניהול התא המשפחתי מבחינה פיננסית.

בחודש ינואר 2018, נערך בישראל כנס ראשון מסוגו בנושא אלימות כלכלית בישראל. הכנס נערך ע"י עמותת רוח נשית, בשיתוף המרכז האקדמי רופין. בכנס התברר, כי כשליש מהאנשים באוכלוסיית ישראל מכירים אדם שנפגע מאלימות כלכלית. זאת, על אף שהמושג עצמו לא כל כך מוכר בקרב הציבור.

 

תהליכי חקיקה והצעת החוק למניעת אלימות כלכלית

בישראל החלו תהליכי חקיקה בנושא, כאשר כרגע הצעת החוק שעומדת על הפרק היא הצעת חוק ממשלתית של שר המשפטים, אבי ניסנקורן, למניעת אלימות כלכלית במשפחה, הצעה שעוררה סערה בדיון בכנסת כפי שנרחיב להלן;

המטרה של הצעת החוק היא  למגר את תופעת האלימות הכלכלית בין בני זוג ובני משפחה כדי להגן על הכבוד ועל האוטונומיה הכלכלית של כל אדם וכדי לקדם שוויון בין המינים.

הצעת החוק תאוחד בהמשך עם הצעה חוק דומה של ח"כ קרן ברק מהליכוד, ולפיה בית המשפט יוכל לתת צו למניעת אלימות כלכלית, אשר מורה על הפסקת האלימות הכלכלית.

בנוסף, ייקבע כי אלימות כלכלית תוכר כעוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליה.

במקרים של אלימות כלכלית, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצוי שלא יעלה על 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. המשמעות הינה כי כל שנדרש להראות כי אכן הייתה קיימת אלימות כלכלית.

ההוראות המוצעות בחוק יחולו על בתי המשפט לענייני משפחה, בתי משפט שלום וכן על בתי דין דתיים לגבי צדדים שבית הדין מוסמך לדון בעניינים.

הצעת החוק עוררה ויכוחים סוערים בין חברי הכנסת, שכן יש הגורסים כי החוק המוצע לא נותן מענה הולם לאלימות כלכלית, וכי הסנקציות המוצעות בו לא הולמות את התופעה.

לטענת המתנגדים, במקום לפתור את הבעיה, הצעת החוק למעשה מתערבת ביחסים שבין בני הזוג ובחיי המשפחה כולה ועשויה להוביל לפירוק התא המשפחתי.

החשש של חברי הכנסת המתנגדים הוא, שייעשה שימוש לרעה בחוק, הן ע"י גברים והן ע"י נשים, כך שיוגשו בקשות סרק ויינקטו הליכים מניפולטיביים במסגרת הליכי גירושין והליכים אחרים.

במקרה של אלימות כלכלית חשוב לדעת איך לנהוג ומה לעשות. אם אתם סובלים מאלימות כלכלית, או שאתם מכירים אדם שסובל מאלימות כלכלית, מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בתחום ולהתייעץ עימו כיצד נכון לפעול בנסיבות המקרה.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש מתמחים בדיני משפחה, ויש להם נסיון רב בטיפול במקרים של אלימות במשפחה, כולל אלימות כלכלית. במשרד יש עו"ד המתמחים בדיני משפחה, ואשר מוסמכים גם כמגשרים. הם יעזרו לכם לאורך כל ההליך.