אמנת האג – התנאים לתחולתה

אם התגרשתם לאחר הליכים כואבים וקשים, וגיליתם לפתע כי הגרוש/ה שלכם חטפו את ילדכם – לקחו אותו איתם לחו"ל ואין בכוונתם לחזור, המאמר הזה הוא בשבילכם. עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש מסבירים מה ניתן לעשות.

חטיפת ילדים

כאשר מדברים בדיני משפחה על חטיפת ילדים, מתכוונים למצב שבו אחד מההורים לוקח את הילד לחו"ל ללא הסכמה של ההורה האחר או ללא אישור בית משפט ולא חוזר איתו לארץ. חטיפת ילדים היא עניין רגיש וכואב, אשר קורה לעתים במהלך גירושין, וכאשר ישנו סכסוך בין ההורים והעדר הסכמה לגבי מקום המגורים הקבוע של הילד ושאלת המשמורת.

נשאלת השאלה מה ניתן לעשות במקרה כזה וכיצד אפשר להתמודד עם התופעה של חטיפת ילדים.

אמנת האג

אמנת האג היא אמנה בין לאומית, שעוסקת בנושא של החזרת ילדים חטופים, ומטרתה היא לתת מענה למצבים שבהם ילד נלקח שלא כדין ע"י הורה אחד לארץ אחרת ולהשיבו למקום מגוריו הקבוע.

האמנה מיושמת בישראל באמצעות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991 (להלן: "חוק אמנת האג", "החוק").

יש לציין, כי האמנה מתייחסת לשני מונחים – הרחקה ואי החזרה. הרחקה – הילד נלקח ע"י הורה אחד למדינה אחרת מבלי לקבל את הסכמת ההורה האחר. אי החזרה – ההורה האחר הסכים להוצאת הילד מן הארץ, אך הוסכם בין ההורים על שהות מסוימת קצובה בזמן, וההורה שנסע עם הילד לא עמד בה.

המדינות החברות באמנה מתחייבות לעזור האחת לשנייה להשיב את הילד החטוף לארץ מגוריו, מלבד כאשר מתקיימים החריגים שבאמנה.

כדי לפעול ע"פ האמנה, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין. אמנת האג קובעת, כי הרשויות ישתפו פעולה ביניהן ויקדמו שיתוף פעולה בין הרשויות המוסמכות שבמדינותיהן כדי להבטיח את החזרתם המיידית של ילדים (סעיף 7 לחוק). ההליכים הם מהירים, ויש להגיש את התגובות בזריזות ולצרף מסמכים באנגלית. לכן חשוב שעו"ד שמתמחה בדיני משפחה ובחטיפת ילדים ילווה אתכם בשלב זה ויפעל בהתאם להוראות החוק כדי להשיב את הילד לארצו. לפעולה מהירה יש חשיבות גם כצעד מנע – למנוע מההורה האחר לבסס חריג לתחולת האמנה, אשר יכול למנוע להחזיר את הילד לארץ המקור.

רשימת המדינות החתומות על אמנת האג נמצאת באתר משרד המשפטים. כך אפשר לדעת האם המדינה אליה נחטף הילד נמנית עם המדינות החתומות על האמנה ואשר מחויבות לשתף פעולה עם הרשויות בישראל כדי להשיב את הילד לארץ המקור.

הסתה הורית

עיקרי חוק אמנת האג

המטרה של החוק היא לסייע בצורה מיידית ויעילה להחזרת ילדים שהורחקו שלא כדין מארצם. כמו כן המטרה היא להבטיח שזכויות המשמורת שנקבעו ע"פ דין במדינה מסוימת, יכובדו בשאר המדינות החתומות על האמנה.

רציונל נוסף העומד מאחורי האמנה הוא רציונל הרתעתי – הרתעה מפני ביצוע פעולות חד צדדיות ע"י הורה אחד אשר עלולות לפגוע בטובת הקטין.

התנאי הראשוני לתחולת החוק והאמנה מכוחו הוא, שלהורה שמגיש תביעה ע"פ החוק, יש זכויות משמורת, והן נפגעו בשל מעשה החטיפה של ההורה האחר.

החוק קובע, כי אמנת האג תחול עד שהילד מגיע לגיל 16 (סעיף 4 לחוק). כלומר, מגיל זה ואילך, יש לפעול במסלול אחר.

פרק 3 בחוק קובע, כי כל אדם, מוסד או גוף אחר שטוען כי ילד הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, רשאי לפנות לרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה מתקשרת אחרת, בבקשה לסייע להחזרתו של הילד.

בהמשך כתובים הפרטים שהבקשה תכיל.

סעיף 12 ו-13 קובעים חריגים להחזרת ילדים חטופים, כלומר: באילו מקרים  לא תיושם אמנת האג.

חריגים לתחולת אמנת האג

  1. אם התביעה להחזרה מוגשת בתוך שנה מיום החטיפה או אי ההחזרה, חובתו של בית המשפט להחזיר את הקטין אם לא הוכחה אחת מההגנות. אך, אם התביעה הוגשה לאחר שחלפה שנה, בית המשפט רשאי, אך לא חייב, להורות על החזרת הקטין אם הקטין כבר השתלב בסביבתו החדשה (סעיף 12 לחוק).
  2. קיים חשש חמור שהחזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותו בצורה אחרת במצב בלתי נסבל. (סעיף 13 (ב) לחוק).
  3. ההורה שמבקש את השבת הילד לא הפעיל בפועל את זכויות המשמורת בזמן ההרחקה או אי ההחזרה, או הסכים עמן או השלים עמן לאחר מעשה.
  4. בית המשפט רשאי לסרב לצוות על החזרת הילד אם התברר לו כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם יש מקום להביא בחשבון את השקפותיו.


בפסיקה נקבע (למשל: תמ"ש 14-12-15992 פלוני נ' פלונית ואח'), כי החריג של רצון הילד הוא חריג עצמאי, שיש לתת לו משקל במסגרת שיקול הדעת השיפוטי, כאשר הילד הגיע לגיל ולרמת בגרות מתאימים. חשוב להדגיש, כי על הטוען לחריג מוטל נטל הוכחה כבד, ועליו להוכיח שלושה תנאים מצטברים: גיל ורמת בגרות המצדיקים התחשבות בעמדתו, גיבוש רצון עצמאי וברור שלא לחזור למדינת המוצא, והתנגדות חזקה. עוד נקבע בפסיקה, כי ככלל, המשקל הניתן לרצון הילד עשוי להשתנות בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. ככל שהוא מבוגר יותר ומפותח יותר, כך רמת ההתחשבות ברצונו תגדל.

סדרי דין

על הליכים לפי אמנת האג חלים סדרי דין מיוחדים: פרק כ"ב1: החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בהתאם לכך, ההליך בבית המשפט אמור להסתיים תוך שישה שבועות, וערעור על פסק הדין יש להגיש תוך שבוע.

יצוין, כי ישנן תקנות לביצוע אמנת האג או תקנות האג, אך הן קשורות לאמנה בדבר הפרוצדורה האזרחית שנחתמה בהאג ביום 17 ביולי 1905, שמדינת ישראל הצטרפה אליה בשנת 1952.

תקנות נוספות הן תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977, אשר עוסקות באישור מסמכים ציבוריים.

מניעת חטיפה וייעוץ משפטי

כדי להימנע ממצב שבו יש צורך להפעיל את אמנת האג, אפשר לנקוט צעדי מנע. אם עולה חשש, כי קטין עומד להיחטף לחו"ל, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ.

בכל מקרה בו אתם חוששים ממצב של חטיפת ילדיכם, או במקרה שבו החטיפה כבר אירעה, מומלץ להתייעץ באופן מידי עם עורך דין שמתמחה בדיני משפחה וחטיפת ילדים, כדי שיוכל לפעול עבורכם בהקדם. לכל החלטה או פסק דין בנושא של חטיפת ילדים ישנה השפעה מרחיקת לכת על המגורים שלכם, של ילדיכם ועל הקשר עימם לאורך שנים.

במשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש ישנם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, ואשר יש להם נסיון רב בתביעות להשבת ילדים חטופים. הם יסייעו לכם לשמור על זכויותיכם.