בשנים האחרונות הופך המושג ידועים בציבור לפופולארי יותר ויותר כשזוגות בוחרים שלא להתחתן, אלא לנהל חיי זוגיות משותפים ללא נישואים. במקרים כאלה קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם ממון, כפי שיוסבר בהמשך.

ידועים בציבור הוא מושג המתייחס לשני בני זוג המקיימים חיים משותפים, משק בית משותף ומתגוררים יחד, אך אינם נשואים מבחינה משפטית. על אף שאין להגדרה זו חקיקה מסודרת, הדבר נקבע בסדרה של פסיקות על ידי בית המשפט וככל שעובר הזמן, מעמדם משתווה יותר ויותר לזוגות נשואים. רוב הזכויות זהות, אך עם זאת מעמדם אינו זה לחלוטין כך למשל לא קיים תשלום פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב מעבר דירה לצורך מגורים עם בן זוגו הידוע בציבור ולא קיימות נקודות זיכוי ממס הכנסה המתייחסות לבני הזוג.

ניתן ללמוד מעיגון הפסיקה מפסק הדין של בית המשפט העליון בנושא משנת 2000 שדחה את ערעור היועץ המשפטי לממשלה דאז כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו לאשר הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור (רע"א 6854/00). השופטים אהרון ברק, דליה דורנר ויצחק אנגלרד כתבו בהחלטתם כי "בסיסה המשפטי של הלכת השיתוף הוא בהסכם משתמע בין הצדדים ולא בעצם אקט הנישואין. כשם שהנישואין אינם תנאי מספיק, כך גם אין הם תנאי הכרחי, שכן גמירת דעתם של בני זוג לשיתוף יכול שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור".  

מכך ניתן ללמוד שבמקרה של פרדה, בדומה לזוגות נישואים, על רכוש בני הזוג ששימש אותם לחיי היום יום חלה חזקת השיתוף, כך שאם שני בני הזוג התגוררו לאורך זמן בדירה השייכת לאחד מהם, בית המשפט עשוי לחלקה בניהם בדומה לזוגות נישואים. כך גם במקרה ואחד מבני הזוג הביא עימו לקשר דירה והשכירות שימשה את חייהם המשותפים.

בעקבות זאת מומלץ מאוד לבני זוג הידועים בציבור לחתום על הסכם ממון, בעיקר עם אחד מהם מביא עימו לקשר רכוש רב.

הסכם יחסי ממון הוא הסכם משפטי הנעשה בטרם או במהלך הנישואין או החיים המשותפים של בני הזוג. ההסכם מבצע הפרדה של הנכסים של שני בני הזוג קודם הנישואים וברגע פקיעתם. הדבר נכון גם אם אין כוונה לקיים נישואים, כמו במקרה של ידועים בציבור. במקרה של פרידה תתבצע חלוקה לפי הרכוש שהיה שייך לכל אחד מהצדדים קודם ההסכם או כל חלוקה שנקבעה מראש בהסכם, כך שהדבר מאפשר לבן זוג המעוניין לשמור על רכושו בעת פרידה ביטחון כלכלי.

הבדלים בהסכם ממון בין בני זוג נישואים לידועים בציבור

למרות הדמיון במעמד בין בני זוג נישואים ולידועים בציבור והניסיון להשוות בניהם עד כמה שניתן, מעמדם אינם שווה והדבר משליך גם על מעמד הסכם ממון אם נחתם כזה.

  • חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 לא חל על בני זוג ידועים בציבור. במקום זאת חלה חזקת השיתוף מתוקף פסיקת בתי המשפט לאורך השנים ודיני החוזים הכלליים. הרכוש בעת פרידה יחולק בדומה לזוגות נשואים, אך מכוח הפסיקה ומדיניות בתי המשפט ולא משום הגדרת המחוקק בעניין. אזי, ככלל, רכוש שצברו בני הזוג במהלך הקשר בניהם הוא רכושם המשותף ויחלוק בניהם שווה בשווה. יוצאים מכך נכסים ו/או כספים שנערכו לגביהם הסכמי ממון.
  • משום שחוק יחסי ממון אינו חל על בני זוג ידועים בציבור, נוטריון אינו יכול לאשר הסכם ממון שנחתם בניהם. למעשה, אין חובה לפנות לבית המשפט וההסכם תקף מרגע חתימתו, וזאת בשונה מבני זוג נישואים ("תוקפו של הסכם כזה – וכפועל יוצא גם היכולת לגבור על הלכת השיתוף – אינם תלויים באישור ההסכם על-ידי בית-המשפט" בג"צ 6854/00).


כך למשל פסק בית דין רבני אזורי ירושלים בנובמבר 2017 כאשר קיבל תביעת גרוש לקבל הסכם ממון שנחתם בינו לבין גרושתו עוד בטרם נישאו, כשהיו רק ידועים בציבור (תיק רבני 862930-4). ההסכם לא קיבל תוקף של פסק דין ולא את אישורו של בית הדין הרבני. האישה טענה שעקב כך הוא חסר תוקף אך הדיינים יוסף גולדברג, דוד בירדוגו ומרדכי רלב"ג כתבו בפסיקתם כי "ההסכם הממוני בין הצדדים שלפנינו, שנכרת ביניהם עוד לפני שנישאו, בעוד היו 'ידועים בציבור', איננו זקוק לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וקיבל את תוקפו מכוח דיני החוזים. מרגע שהסכם זה היה תקף, הרי שעם מיסוד מערכת היחסים ביניהם בנישואין כדת משה וישראל, על פי הוראות חוק יחסי ממון והרציונל שהבאנו לעיל לחוק זה, לא נדרש ההסכם שביניהם לקבל אישור ותוקף מערכאה שיפוטית".

  • אם בני הזוג פנו לאישור ההסכם בבית משפט לענייני משפחה וזה החליט לאשרו הוא יעשה זאת לא לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג אלא לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה. מרגע שאושר הוא קיבל תוקף של פסק דין, המשמעות לכך היא שבמקרה וצד אחד מפר את ההסכם, הצד שכנגד יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפעול לפתיחת תיק, הקפאת נכסים, עיכוב יציאה מהארץ וסנקציות נוספות.
  • תוקפו של הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור הוא תוקף חוזי
ביטול הסכם ממון ידועים בציבור

ביטול הסכם ממון

ביטול ידועים בציבור: הסכמי ממון שנערכו ונחתמו באופן כשר קשה מאוד לבטלם. למרות זאת, ישנם בכל זאת מספר מקרים בהם ניתן לפעול משפטית בכדי לבטלו. כשהרצון לביטול ההסכמה הדבר נעשה ללא הסכמה ומגיע לפתחו של בית המשפט, טענות לקיפוח לא יתקבלו, גם בשל עקרון סופיות הדיון וכיבוד הסכמים שנעשו מדעת.

לכן, יש צורך להוכיח סיבות ממשיות בעלות משקל לביטול ההסכם שיפורטו כאן. חשוב לדעת כי הסכם שאושר על ידי בית משפט מקבל מעמד כפול הן של הסכם והן של פסק דין. יחד עם זאת חלים עליו אותם כללי ביטול של חוזיים מצד אחד ופסקי דין מהצד האחר:

  • הודעה על ביטול ההסכם: במידה ובני הזוג הידועים בציבור חתמו בניהם על ההסכם ללא מעורבות של בית משפט, ובהתאם לחוק החוזים, תשל"ג 1973, על צד אחד להודיע לצד האחר בהסכם על ביטול ההסכם משום אי קיומו. אם לא עשה זאת, מדיניות בתי המשפט לעניין תוקפו של ההסכם חלוקה.

כך פסק למשל בית המשפט העליון בנוגע לסעיף 8 לחוק התרופות (בע"א 294/92) כי הסכם תקף גם אם לא כובד על ידי הצד השני, משום שלא התקבלה כל דרישה לבטלו: "ההיגיון מחייב קיום הדרישה המינימאלית של השגת מטרת ההודעה; על ההודעה להבהיר לצד השני באופן חד משמעי, כי הנפגע בחר להשתמש בזכותו לבטל את החוזה באופן סופי ומוחלט."

עם זאת, במקרה אחר, פסק בית המשפט העליון כי הסכם ממון שהוראותיו לא קוימו במשך שנים לא תקף, גם אם בפועל אף אחד מהצדדים לא ביקש לבטלו.

  • ביטול לפי כללי ביטול חוזים: חוק החוזים, תשל"ג 1973 מגדיר באילו מקרים ניתן לבטל חוק ובאילו לא. בין היתר, ניתן לבטל הסכם ממון אם תתקבלנה טענה לפיה אחד מהצדדים לא הבין את אשר עליו הוא חותם או לא היה צלול בעת החתימה עליו, כפיה, מצג שווא שהוצג בפני אחד מהצדדים, טעות והטעיה, תרמית, חתימה תוך כדי ניצול מצב או תנאים בלתי סבירים, חוזה פסול, קיום הסכם שלא בדרך המקובלת ובחוסר תום לב ועוד.
  • ביטול משום התנהגות הצדדים: במקרה והצדדים מתעלמים מההסכם בפועל וממשיכים לחיות ולהתנהל כאילו הנכסים לגביהם נחתם ההסכם משותפים ובמשך זמן רב, ניתן לטעון בפני בית המשפט לקבלת פסק דין הצהרתי האומר כי ההסכם שנחתם למעשה לא כובד והתבטל בשל התנהגות הצדדים.
  • ביטול הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין: בהליך זה תוקפים את התוקף המשפטי של ההסכם. במקרה זה יהיה צורך להוכיח כי נפל פגם באישור ההסכם על ידי בית המשפט. למשל, אי הקפדה על דרישות החוק לאישור הסכמי ממון, אי הבנה של אחד הצדדים את המשמעויות של ההסכם, הסכמה מתוך לחץ שהפעיל בית המשפט וכו'. חוק יחסי הממון ותקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984 קובעים כי בית המשפט יכול לאשר את ההסכם רק אחרי ששני הצדדים ביצעו זאת מהסכמתם החופשית ותוך מודעות למשמעות ותוצאות ההסכם.
  • ביטול הסכם ממון בהסכמה: במידה ובני הזוג הידועים בציבור לא פנו לבית המשפט ניתן לנסח הסכם חדש ולחתום עליו. אך במידה וההסכם קיבל תוקף של פסק דין, חשוב לציין שאין די בהסכמת שני הצדדים לביטולו של הסכם ממון אלא רק בית המשפט שאישר אותו יכול גם לבטלו.

הדין מאפשר לידועים בציבור לחתום על הסכם ממון בניהם ללא התערבות של גורם שיפוטי. עם זאת, מומלץ להיוועץ משפטית בכל חתימה על הסכמי ממון ובוודאי בעת ביטולם, שכן ההליך מחייב פרוצדורה משפטית מורכבת הדורשת ליווי משפטי מתאים וניסיון בתחום. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים להסכמי ממון ולהם ניסיון רב בחתימתם וגם במקרים ישי לבטלם אשר ישמחו לקבוע איתכם פגישה וללוותכם בהליך המורכב הזה.