התנגדות לצוואה בעילת השפעה לא הוגנת הינה טענה משפטית שהתפתחה בפסיקה, והוכרה רשמית בפרשת מרום (דנא 1516/95 רינה מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה).
בפסק דין מרום, נקבעו ארבעת מבחני עזר עיקריים, המסייעים בגיבוש המסקנה, שהצוואה נערכה בעקבות השפעה בלתי הוגנת כלפי המצווה.
כאמור – שאלת בטלותה של צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת הינה שאלה המורכבת ממספר אלמנטים אליהם יש להתייחס במועד ההכרעה; בדנ"א מרום 1516/95 קבע כבוד השופט מצא את מבחני עזר להכרעה בדבר קיומה:
א. מבחן התלות והעצמאות- עד כמה היה המצווה עצמאי (פיזית ושכלית) במועד עריכת הצוואה?
ב. מבחן התלות והסיוע– מבחן הבוחן מהי מידת התלות הפיזית של המצווה בנהנה. בשונה מבמחן הראשון, במבחן זה מתייחסים ליחסי הקרבה שבין הנהנה לבין המצווה, וכן לרמת תלותו של המצווה בנהנה מצוואתו.
ג. מבחן היקף קשרי המצווה- ככל שהמצווה היה מנותק מאחרים- כך תגבר ההנחה בדבר השפעה בלתי הוגנת. כלומר: במבחן זה אנו בוחנים האם היו למצווה קשרים נוספים, מלבד מהקשר שיש לו עם הנהנים מצוואתו. הנטייה כמובן לראות בקשרים נוספים כאינדיקציה לתקינותה של הצוואה.
ד. מבחן נסיבות עריכת הצוואה- במבחן זה בוחנים את רמת מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה של המנוח. מעורבותו יכולה להיות עד לעריכתה בעצמו, אך יכולה גם להסתכם בהסעת המצווה למקום עריכתה, בעלות על עורך הדין שעורך אותה ועוד…
עוד נקבע כי מלבד השאלות הללו, אשר עולות ממבחני המשנה כפי שהציגם השופט מצא, תמיד נבחן מנקודת מבט מוסרית את מהותה ותכליתה של ההשפעה על המצווה, זאת כשאנו זוכרים כי לא כל הכרת תודה ונתינת תגמול בשל כך, הינה בגדר "השפעה בלתי הוגנת" וכי יש להגיע לרף מצטבר מסוים.
נטל ההוכחה בטענת השפעה בלתי הוגנת
נטל השכנוע בהתנגדות לצוואה בעילת השפעה בלתי הוגנת לרוב יוטל על כתפיו של הטוען אותה, והמשמעות היא שעליו להוכיח את דבריו בצורה נסיבתית. יחד עם זאת, כאשר מתקיימת חזקת "יחסי התלות", נטל ההוכחה מועבר לכתפיו של הנהנה מהצוואה, ואז עליו לספק הוכחות לכך שהצוואה ניתנה בצורה חופשית ומרצון, ללא השפעה בלתי הוגנת מטעמו.
מהי בעצם השפעה בלתי הוגנת?
כשאנו משתמשים בביטוי "השפעה בלתי הוגנת" אין אנו בהכרח מתכוונים למעשה שאינו הוגן, ועל כן אין לבחון זה לפי מטרתו של המעשה, או תוצאתו. אפוא עשויים להיות מקרים בהם גם השפעה לצרכים חיוביים תחשב לבלתי הוגנת. כך הגדיר את המונח כבוד הנשיא שמגר: "ההשפעה, המכונה בלתי-הוגנת, נושאת שם-תואר כאמור לאו דווקא בשל מטרת המעשה או בשל התוצאות, אשר אותן מבקשים להשיג, אלא בשל אופייה של מערכת היחסים שבין המשפיעה והמושפע… אין בוחנים את שאלת הבטלות רק לאור מטרתו של בעל ההשפעה. יתכן שמי שאיים על אחר נתכוון לטובתו של המצווה, כאשר כפה עליו את דעתו… כי מה שהמחוקק ביקש למנוע הוא מתן תוקף לצוואה, שלא נערכה מרצונו החופשי ולפי החלטתו העצמאית של המצווה…".
החוק מבצע הבחנה בין צוואה שנעשתה לאחר השפעה תקינה או שכנוע של הנהנה על המצווה, לבין השפעה או שכנוע אשר נעשים בצורה לא מנומסת, לוחצת או מאיימת, בין אם מפורשות ובין אם מכללא. הסיבה בגינה הוא מבצע את ההבחנה היא שכאשר ישנה השפעה בלתי הוגנת – תבוטל הצוואה, אך אם איננה בלתי הוגנת, הצוואה תעמוד בעינה.
בע"א 3828/98 נקבע כך: "חוסר הגינות בהשפעה – משמעותו שימוש בהשפעה על-מנת להביא לעריכת צוואה אשר לולא אותה השפעה לא הייתה נערכת, או הייתה נערכת אך בתנאים ובנסיבות אחרות".
יודגש לעניין זה עי למעשה בסופו של יום, כולנו נתונים להשפעות סביבתיות ולהשפעת הסובבים אותנו, והדבר כה עמוק עד שמהווה מרכיב עצמאי ברצונו הכנה והאמיתי של האדם. השפעה בלתי הוגנת הינה השפעה שאיננה שגרתית, ואשר יש בה מרכיב של אי הגינות – הגדרה עמומה שמקבלת נפח לפי כל מקרה ומקרה לגופו.
הלכת החוטים השזורים:
בפרשה מאוחרת יותר נקבע כי יש לשכלל את משקלם של כלל המבחנים שתוארו לעיל בצורה מצטברת ולא בצורה שבה נבחן כל אחד מהם לגופו. כלומר: אי-קיום של אחד מהמבחנים לא בהכרח אומר שלא מדובר בהשפעה בלתי הוגנת, וכשדנים בשאלות בטלותה של צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת, יש לראות את כלל המבחנים כגומרים המצטברים יחדיו.
בת"ע (ת"א) 40917-10-17 קבעה כבוד השופטת איריס אילוטוביץ' סגל, כי גם אם אף אחד מהמבחנים שנקבעו בפרשת מרום לא מתקיים במלוא עוזו, באופן המאפשר לבטל את הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת – עדיין ניתן לשזור את המבחנים הללו יחד לרבדים המחזרים ומבססים מסקנה בדבר שלילת בחירתו החופשית של המצווה. על כן, גם במקרים בהם נראה על פניו כי אין בנסיבות הקיימות בנפרד כדי להביא לפסילת הצוואה על בסיס קיומה של התערבות בלתי הוגנת, יש לבחון באספקלריה רחבה האם העילות הקיימות, ואשר אינן חזקות דיין לבדן, מקיימות ביניהן יחסי גומלין באופן שבו האחת משליכה על רעותה – "שזורות זו בזו".
"בתוך כך, נדרש ביהמ"ש לבצע בחינה מעמיקה ודקדקנית יותר ולעמוד באופן ברור על אותם מאפיינים ייחודיים המצביעים על קיומה של השפעה בלתי הוגנת. בהתאם למבחן המוצע ייתכנו מצבים בהם ילד אשר התנדב מיוזמתו לטפל בהורהו במסירות בערוב ימיו, בכל זאת ייתפש כגורם מנכר מקום שבו יוכח, כי פעל מתוך מטרה להשתלט על ההורה ולהרחיק ממנו את בני המשפחה האחרים".
משרדנו מתמחה בדיני משפחה ככלל וביטול צוואה בפרט וישמח לעמוד לשירותכם.