בקשה למתן מזונות זמניים

מזונות זמניים כמה זמן?

בעבר פסק דין עבור הגשת בקשה למזונות זמניים הייתה עשויה לערוך 3 חודשים ואף יותר. ב-2012 נכנס תיקון מספר 9 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. התיקון מאפשר את הגשת התביעה למזונות זמניים במקביל להגשת התביעה למזונות קבועים. כמו כן התווסף תצהיר שהמבקש צריך להגיש לבית המשפט יחד עם הבקשה. הניסיון מלמד שפיסקה כזו מתקבלת תוך 60 יום ואף פחות ומדובר בהחלט בשיפור מלפני התיקון בתקנות סדר הדין האזרחי.

תוקף המזונות הזמניים אמור להיות קצר ולהוות מעין גישור על לכניסת בתי המשפט לעובי הקורה ופסיקת מזונות קבועה. למעשה מדובר בהליך שימשך עד לפסיקת בית המשפט בנושא המזונות, דבר שעשוי לערוך ממספר חודשים ועד שנה בדרך כלל ובמקרים מסוימים אף יותר.

עם זאת חשוב לדעת כי בתי המשפט לא נוהגים להיעתר לכל תביעה למזונות זמניים, אלא רק באותם מקרים שנראה שהדבר הכרחי לרווחת בעל המשמורת והילדים. במידה ובית המשפט יתרשם כי לבעל המשמורת הכנסה יפה או מקורות הכנסה אחרים המספקים לו איכות חיים טובה, הוא עשוי לדחות את הבקשה משום שניתן להמתין לתביעות המזונות הקבועה ואין חשש לפגיעה באיכות החיים של בעל המשמורת וילדיו.

דוגמא לכתב תביעה למזונות זמניים שלא התקבל ניתן למצוא בפסק בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע כשקבע שלאור מצבם הכלכלי של ההורים, אין צורך בקביעת מזונות זמניים וכל צד יישא בהוצאות הילדים כאשר אלו עימו (תלה"מ 848-08-17). באותו מקרה האם השתכרה 14,600 שקלים ואילו בעלה 11,000 שקלים. המשמורת משותפת.

בהחלטתה כתבה השופטת רות אטדגי-פריאנטה כי "בשים לב לדין החל ולהלכה שנקבעה… בשים לב להכנסות הצדדים עשה שהכנסתה של האם גבוהה מזו של האב, ובשים לב לחלוקת זמני השהות שהינה כמעט שוויונית… מצאתי לקבוע כי כל צד יישא בהוצאות הקטינים בזמנים בהם הם שוהים אצלו".

ניתן ללמוד על כך מדיניות זו גם מפסיקת בית המשפט העליון משנת 1983 שדחה ערעור של אב על שיעור המזונות שנקבעו לו (3,000 שקלים) ביחס למזונות הזמניים שהיו נמוכים הרבה יותר (1,800 שקלים) וכן נגד ההחזר הרטרואקטיבי של המזונות מרגע הפרידה (ע"א 342/83).

הנשיא מאיר שמגר כתב בהחלטתו כי "דמי המזונות הזמניים הם הכספים, הדרושים לזכאים לכך, לפי שיקול דעת בית המשפט, למחייתם עד לסיום הדיון בתביעה. לכן לא יפסוק בית המשפט מזונות זמניים, אם מצויים בידיהם כספים מספיקים למחייתם עד לבירור המשפט".

מזונות ילדים זמניים

באשר לגובה מזונות זמניים, סכום המזונות נקבע על פי הערכה בלבד, ללא חקירה ובדיקה מעמיקה אותה משאיר בית המשפט לדיונים על המזונות עצמם. על פי רוב מדובר במזונות בסיסיים בהתאם לצרכי הילד וחלוקת זמני השהות. הוצאות חריגות מתחלקות בדרך כלל בשווה בין בני הזוג.

בתי המשפט מנסים למצוא סכום שיאפשר מצד אחד מחייה בסיסית ומכובדת עבור ההורה המשמורן וילדיו, אך יעדרו ממנו מותרות והוצאות חריגות אחרות, כמו גם התחשבות בתלושי שכר, שיושארו לפסיקת המזונות הקבועה.

כך למשל פסק בית משפט המחוזי בבאר שבע באוקטובר 2004 כאשר דחה בקשת ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד לאשר מזונות זמניים של 1,800 שקלים בלבד. (ר"ע 603/04). הצדדים הסכימו כי בעת שהיו יחד הם נהגו לאכול ולכבס בגדים מחוץ לביתם והאישה ביקשה לאפשר לה לשמר את המצב שהיה קיים עד אז. בהחלטתו ציטט השופט ניל הנדל את בית משפט קמא שציין כי "אינני מוצאת מקום להמשיך ולספק לתובעת כספים לצורך אכילה במסעדות מחוץ לביתם של הצדדים" והוסיף: "צודקת המבקשת כי אחת המטרות של הסעד הזמני הינה לשמור על המצב הקיים. יחד עם זאת, נראה שגם אם יש מקום להתחשב ברמת החיים של בני הזוג, ויש מקום לכך, הרי שאין להעמיס על הבעל כל סוג של מותרות, יהיה אשר יהא, במסגרת הבקשה הזמנית של מזונות זמניים".

הסכום הממוצע של המזונות הזמניים נע בין 1,250 ל-1,450 שקלים בחודש לילד, אליו עשויים, אך לא חייבים, להתווסף 50% מעלויות מיוחדות כגון חינוך, חוגים קייטנות וכו'.

המזונות הזמניים יכולים להיות גבוהים או נמוכים מהמזונות הקבועים.

במידה והמזונות הזמניים נמוכים מהמזונות שנקבעו בסופו של דבר, בדרך כלל האב יידרש להשלים את ההפרש המצטבר שנוצר מיום הגשת התביעה ועד לפסק הדין.

במידה והמזונות הזמניים גבוהים מהמזונות שנקבעו, לא תמיד האם תידרש להחזיר את הפער, אם תצליח לטעון כי מדובר בכספים שכבר שימשו את הילדים.

על כן קיים אינטרס ברור מצד בעל המשמורת להגיש, כמעט בכל מקרה, תביעה למזונות זמניים משום שהיא תצא נשכרת מכך, לא רק עקב הכספים שתקבל מיידית אלא גם בדיעבד, לאחר קבלת המזונות הקבועים.