ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת מחולקת

משמורת מחולקת

משמורת מחולקת היא למעשה משמורת משותפת במערכת יחסים בלתי תקינה בין שני בני הזוג הגרושים, כשהשניים מרבים להתקוטט בניהם ולא מצליחים להגיע לשום הסכמה בנוגע לגידולם של ילדיהם.

מושג זה נובע משינוי המדיניות בחלוקת המשמורת בשנים האחרונות. בעבר, במידה והורים לא הגיעו להסכמה בנושא, בתי המשפט נהגו להורות על מסירת ילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם על פי "חזקת הגיל הרך" שנקבעה בחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש"ל 1970.  על מנת לחרוג מנוהג זה, היה צריך להוכיח כי האם אינה כשירה לגדל את ילדיה. מדובר במצבים קיצוניים שאינם מאפשרים כשירות בדאגה לילדים כגון מצב נפשי קיצוני, חשד להזנחה או התעללות וכדומה. כך נוצרו מצבים, שבמידה ואחד הילדים מתחת לגיל 6 גם אחיו ואחיותיו מעל גיל זה היו בדרך כלל עוברים לחזקת האם בכדי לא להפריד בניהם. 

אלא שמסקנות ועדת שניט שפורסמו בדצמבר 2011 המליצו לבטל את חזקת הגיל הרך וגרמו לשינוי המדיניות, זאת למרות שהחזקה לא בוטלה בחוק. בתי המשפט לענייני משפחה מתינו מאוד את מדיניותם הקודמת בנושא, אך עדיין משתמשים בחזקת הגיל הרך, עם כי שימוש זה הולך ופוחת עם הזמן וניתן לומר שכיום כל מקרה נבחן לגופו.

מחקרים הוכיחו שעל מנת שילדים יתפתחו באופן תקין ובריא יש צורך בתפקיד משמעותי של שני ההורים בחייהם. על כן, במידה והאב מעוניין ומסוגל לכך, מדיניות בתי המשפט כיום מורה לאפשר לאב להיות הורה משמורן יחד עם האם בחלוקה שוויונית כמה שניתן.

במצב הנוכחי, אם האב דורש זאת, האם תתקשה לשכנע את פקידת הסעד העורכת את התסקיר וכן את בית המשפט כי טובת הילד אינה מאפשרת משמורת משותפת.

בתי המשפט נוהגים לדחות טענות לפיהם האם הייתה ההורה העיקרי בזמן הנישואים ועסקה בגידול הילדים, זאת בהנחה וטרם הגירושין שני ההורים תפקדו באופן ראוי ושווה. כך שנטל ההוכחה במצב כזה עבר לידי האם המבקשת משמרות מלאה – עליה להוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת מחולקת

משום שבררת המחדל היא משמורת משותפת או, כפי שבית המשפט נוהג לומר "אחריות הורית משותפת", בית המשפט הגה את הביטוי "משמורת מחולקת" באותם מצבים בהם ההורים אינם מצליחים להגיע לכל הסכמה באשר לגידול ילדיהם.

בעוד משמורת משותפת קבועת כי שני ההורים שווי זכויות וחובות בכל הקשור לגידול הילדים, באותם מקרים שקיימת תקשורת תקינה בין ההורים, המשמורת המחולקת מקבעת נוכחות שווה של שני ההורים בחיי ילדיהם ובאותה מידה מבצעת הפרדה מלאה עד כמה שניתן בניהם על מנת להקטין חיכוך ולמנוע מחלוקות ומדון.

הכוונה של המושג, היא לשדר מסר לפיו שני ההורים נוכחים בחיי ילדיהם. נוכח המאבק בניהם משמורת זו תחולק בימים ושעות מוגדרים, במהלך הזמן שהילדים נמצאים בחזקת אחד מההורים נאסר על ההורה השני להתקשר או להפריע אלא באמצעות מסרונים קצרים ומכובדים לבן זוג השני בלבד. עוד מודגשת במשמורת מחולקת החשיבות העליונה של מגורים סמוכים של שני ההורים. במידה ואחד מההורים ירצה לשנות את מקום מגוריו יהיה עליו לפנות לבית המשפט ולקבל את אישורו. 

מושג משמורת מחולקת נקבע בפסק דינה של השופטת שפרה גליק בבית משפט לענייני משפחה תל אביב  באפריל 2013 (בתמ"ש 16291-09-10). מדובר היה בזוג הורים לילד בן שמונה עם צרכים מיוחדים שלא נישאו. ההורים לא הצליחו להגיעו לשום הסכמה בניהם בדרך גידולו, אף לא באשר לאבחונים והטיפולים הדרושים לו. במהלך ראיון שבוצע לילד התרשם בית המשפט כי הוא מוסת על ידי אימו וקרוע בקונפליקט נאמנות בין הוריו. וכך כתבה השופטת גליק בפסק דינה: "בחינת טובתו של הקטין, מביאה למסקנה כי אין מנוס בנסיבות מחלוקת המשמורת בקטין בין שני הוריו. יודגש, הכוונה למשמורת מחולקת, ולא למשמורת משותפת, שכן ההורים נאבקים ביניהם. במצב זה של 'משמורת מחולקת' יצומצמו הקונפליקטים ההוריים ולא יהיה מצב לפיו קביעת הורה משמורן אחד יגרום לשלילת דמותו של ההורה האחר, הן בעיני אותו הורה, ועיקר לכל – בעיני הקטין. גם במשמורת המחולקת ביהמ"ש רואה העברת מסר חינוכי לקטין באשר לנוכחותם של שני ההורים בחייו, ולכך שביהמ"ש אינו 'מפקיע' ממי מההורים לחלוטין את המשמורת".

גישור ילדים

אפשרות נוספת למשמורת מחולקת היא בחלוקה, תרתי משמע, של המשמורת על הילדים בין ההורים, בהתאם למצב הספציפי בו הם מצויים.

כך לדוגמה פסק בית דין רבני אזורי אשקלון בנובמבר 2015 כי המשמורת תחולק בין הורים לשלושת ילדיהם: הבכור בן 16.5 לאב ושתי בנות בגילאי 9 ו-5.5 לאם (תיק רבני 65393-5). השניים התגרשו שנתיים קודם לכן ומאז לא הפסיקו להתקוטט בניהם על משמורת הילדים. שני ההורים תבעו משמורת מלאה והאשימו איש את רעהו האשמות חמורות. הדיינים הרב אהרן כץ, הרב ישי בוכריס והרב אליהו אריאל אדרי הסתמכו על תסקיר שירותי הרווחה שקבע כי הבן הבכור והאם היו בנתק ממושך ומצד שני הבן קשור יותר לאביו, יש לו חברים באותו האזור והוא מתפתח יפה בבית הספר. באשר לבנות קבע התסקיר שיהיה להן טוב יותר עם אימם. הדיינים הדגישו כי עומדת לנגד עיניהם "טובת הקטינים ולא טובות ההורים" וכתבו בפסק הדין: "במקום זה מוצא בית הדין לנכון להורות לשני הצדדים, האב והאם, להכיר בעובדה שכל צד עושה את המיטב עבור הילדים המשותפים ורוצה רק בטובתם. מכיוון שללא ספק טובת הילדים לעיניהם, הרי שעליהם להוציא את הילדים לגמרי מהסכסוכים שביניהם, דבר שגורם צער ונזק נפשי לילדיהם המשותפים. מה טוב אם יחדלו מלחשוד זה בזה ולנקום זה בזה כפי שנהגו עד כה, ואז ללא ספק ייחסך מכל הצדדים הנוגעים בדבר עוגמת נפש, כסף ונזקים נפשיים". בית הדין ציין בהחלטתו זמני שהות בהם האם תיפגש עם בנה והאב עם בנותיו אחת לשבוע.

משמורת מחולקת מעצם הגדרתה, נעשית במצבי קיצון של אי הסכמה רחבה בין ההורים. במידה ולא קיימת כל תקשורת בין ההורים, השגת המשמורת הינה נושא מורכב וסבוך אף יותר ממשמורת משותפת או קביעת הסדרי שהות במערכת יחסים תקינה ודורשת ליווי משפטי צמוד. במשרד דקר, פקס, לוי, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים ולהם ניסיון רב בהסכמי ראייה, מזונות, הסכמי גירושים ותביעות מכל הסוגים אשר ישמחו לקבוע איתכם פגישה וללוותכם בהליך המורכב הזה.