הליך התרת נישואין בישראל – גירושין אזרחיים

גירושין אזרחיים הוא הליך התרת נישואין בישראל, אשר נוגע לבני זוג המשתייכים כל אחד לדת אחרת או כשאחד מהם או שניהם לא שייכים לעדה דתית המוכרת ע"י המדינה (יהדות, אסלאם, נצרות והדת הדרוזית),ואשר מעוניינים להתגרש. כדי לסיים את קשר הנישואים בישראל בצורה חוקית, על בני הזוג לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה, ולהגיש בקשה להתרת הנישואין. זו הערכאה המוסמכת שתדון בבקשה.

משרד כהן, דקר, פקס וברוש מתמחה בנושא הליך התרת נישואין בישראל עבור בני הדתות השונות. משרדנו מספק מתן ייעוץ וליווי משפטי לבני זוג שמערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון וברצונם להתגרש, אך מתקשים לעשות זאת עקב אי-ידיעת התקנות והחוקים השונים.

הליך התרת נישואין בישראל – גירושין אזרחיים

ראשית יובהר, כי הליך התרת הנישואין הוא השלב הפורמלי בלבד של הליך הגירושין. לפניו מומלץ שבני הזוג יגיעו להסכם ביניהם לגבי עניינים אחרים, כגון: טיפול בילדים משותפים, רכוש, משמורת וכד' -באמצעות הסכם גירושין.

איך מתגרשים בני זוג נשואים בני דתות שונות בישראל?

בני זוג בעלי דתות שונות בישראל, המעוניינים לסיים את נישואיהם מפני שמערכת היחסים לא צלחה, יהיו רשאים להתגרש. הליך הגירושין הספציפי עבור נישואין שלא על-פי ההלכה היהודית במדינת ישראל נקרא "התרת נישואין".

בהליך זה, למשל יהודי נשוי לבת זוג נוצרייה או מוסלמית. כמו כן, ההליך רלוונטי לבני זוג מאותו המין, כאשר אחד מבני הזוג חסר דת וכן נישואי כהן לגרושה.

חשוב להדגיש, כי מדינת ישראל מתירה נישואין שהתקיימו כחוק מחוץ לישראל, ומשום כך גם מאשרת לבני הזוג שנישאו בחו"ל לסיים את הקשר הזוגי ולהתיר את הנישואין בארץ – בפני בית המשפט לענייני משפחה.

עבור מי מיועד הליך התרת נישואים?

בישראל לא ניתן להינשא בנישואין אזרחיים, רק בנישואין המוכרים ע"י בתי הדין הדתיים. אזרח ישראלי המעוניין להינשא, אמור לפנות למוסד הפורמלי של הדת שאליה הוא משתייך (למשל, יהודי אמור לפנות לרבנות), כדי להיכנס בברית נישואין עם בת זוגו. בישראל לכל עדה דתית יש את העקרונות והנהלים שלהם מבחינת עריכת טקס הנישואין, אבל העיקרון המשותף לכל העדות הדתיות בישראל קובע, כי רק בני זוג השייכים לאותה הדת רשאים להינשא במוסד דתי.

לכן, יהודי יכול להתחתן רק עם יהודייה, מוסלמי עם מוסלמית וכיו"ב – עבור כל דת מוכרת אחרת בישראל.

אם כן, הליך התרת הנישואים מיועד לבני זוג שהנישואים שלהם לא מוכרים על ידי בתי הדין הדתיים, לבני זוג שנישאו ב"נישואי תערובת" או למי שמוגדר כ"חסר דת" (אדם שלדת אליה הוא משתייך אין בית דין דתי ייחודי בישראל). הסיבה לכך היא, שחוק התרת נישואין ((חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) תשכ"ט-1969))
להלן: "החוק".

כך גם לגבי זוגות חד מיניים שנשאו בחו"ל ונרשמו כנשואים בארץ, הם יכולים להתגרש דרך פנייה לבית המשפט למשפחה. עליהם לפנות בתביעה למתן פסק דין הצהרתי או בתביעה להתרת נישואין.

התנאים לקבלת אישור להתרת נישואין בישראל – גירושין אזרחיים

  • ראשית, על בני הזוג להראות כי הם אזרחים ישראלים אשר גרים באופן קבוע בתחומי ישראל. במקרה שמרכז החיים שלהם קיים מחוץ לישראל, הם יידרשו להוכיח שלא היה ביכולתם להתגרש בחו"ל.
  • כדי להוכיח כי אחד מבני הזוג בעל דת שונה, יש להציג תמצית ממרשם האוכלוסין של מדינת ישראל, אשר מהווה עדות על השתייכות לדת האחרת או שהוא חסר דת.
  • עם זאת, יש מקרים בהם בית המשפט לענייני משפחה לא מסתפק רק בכך, ובנוסף דורש לקבל ראיות חיצוניות כמו: תצהירים ממכרים (שאינם בני משפחה), אישורי הטבלה לדת הנוצרית וכד', לגבי הוכחה לכך שבן הזוג משתייך לדת האחרת או שהוא חסר דת.
  • יש להציג תעודת נישואין. במקרה שהתעודה בשפה זרה, בני הזוג יצטרכו לתרגם אותה לעברית ולהציג אותה מאומתת בידי נוטריון ישראלי, או נוטריון מחו"ל יחד עם אפוסטיל.
  • על בני הזוג להגיש את התובענה להתרת נישואין כשהיא מודפסת בחמישה עותקים. לתובענה יש לצרף טופס 43א בשביל כל אחד מבני הזוג.
  • הבקשה להתרת נישואין חייבת להכיל את פרטי בני הזוג, כמו – מספרי תעודות זהות או דרכונים, תאריך סיום הקשר, כתובת מקום מגורים אחרון בו גרו בני הזוג ומהי אליה משתייכים הורי מבני הזוג.
  • אם כל המסמכים הוגשו כראוי, בית המשפט יתן פסק דין בנושא, ועם פסק דין זה, ניתן יהיה לגשת למשרד הפנים. בדרך זו, בני הזוג יוכלו לרשום עצמם כגרושים ופנויים למערכת יחסים חדשה לאחר הליך התרת הנישואין.
  • אם אחד מבני הזוג מוסלמי או נוצרי, עליו להביא מסמך התרת נישואין מבית דין שרעי או בית דין אקלזיאסטי (נוצרי).

חשוב לציין כי בדרך כלל, בהליך התרת נישואין, אין צורך בהתייצבות לדיון בפני שופט/ת בבית המשפט לענייני משפחה. זאת, כאשר ההליך המשפטי נעשה בהסכמתם של שני הצדדים. עם זאת, יש מקרים בהם בני הזוג נדרשים להגיע לבית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד גירושין אזרחיים יוכל לסייע לכם בנושא.

רשימת המסמכים המפורטת עבור פתיחת תיק "התרת נישואין" בבית המשפט לענייני משפחה

  1. צילום תעודת זהות (כולל ספח) או דרכון.
  2. מסמך תעודת נישואין מתורגם ומאומת על-ידי נוטריון.
  3. תמצית רישומם של בני הזוג (במקרה שהם חסרי דת, עניין זה חייב להיות כתוב בתמצית רישום).
  4. ייפוי כוח (עבור כל אחד מבני הזוג).
  5. תצהיר המבקשים (שני מסמכים)
  6. הצהרה בנוגע לפרטים אישיים – טופס 43א (שני מסמכים).
  7. תצהיר עבור חסר דת או מי שמשתייך לדת מסוימת.
  8. אגרת בית-משפט – 480 ש"ח.

פנייה לראשי העדה הדתית

בית המשפט לענייני משפחה נדרש לפנות אל ראשי העדה הדתית אשר אליה משתייכים בני הזוג, כדי להחליט אם יש צורך בנוהל גירושין דתי, בנוסף על התרת נישואין על ידי בית המשפט. התשובה תינתן עד כשלושה חודשים ממועד הפנייה. לרוב, נקבע כי בית דין רבני אינו בעל סמכות או יכולת לטפל בגירושין של נישואין אשר נערכו שלא על-פי חוקי ההלכה היהודית. למרות זאת, יש לקחת בחשבון כי כל מקרה לגופו.

הסדרת נושאים נוספים – באמצעות הסכם גירושין

אם בני הזוג רוצים להסדיר נושאים הנוגעים לילדים כמו: מזונות, משמורת, הסדרי ראיה, ממון וכיו"ב, עליהם להגיש בקשה נוספת לאישור הסכם גירושין. גם הליך זה נעשה בבית משפט לענייני משפחה. אם הוחלט כי יש צורך בהליך גירושין דתי, נוסף להתרת הנישואין, ההליך יועבר אל בית הדין הדתי הרלוונטי.

אי הסכמה להתרת הנישואין

יצוין, כי אם אחד מבני הזוג לא נותן את רשותו להתרת הנישואין, בן הזוג השני לא נשאר "עגון". ניתן להמשיך בהתרת נישואין ללא הסכמה.

אם אתם בני זוג בעלי דתות שונות, אשר מעוניינים להפרד, צרו קשר עם משרדי עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש, אשר ממוקמים בפתח תקווה וירושלים. למשרד נסיון רב בדיני משפחה, כולל בנושא התרת נישואין.