הסכם מזונות

זוגות רבים מצליחים להסכים בניהם, או באמצעות עורכי דינם, על גובה סכום המזונות. בין אם מדובר במזונות אישה או בין אם מדובר במזונות ילדים, הסכם על גובה המזונות נקרא הסכם מזונות.

הסכם ממון ילדים

כפי שהוזכר, קיימים 2 סוגי מזונות המעוגנים בחוק תיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט 1959:

• מזונות אישה: על פי הדין העברי, מדובר בזכות של אישה יהודייה נשואה לפיה גרושה ישלם בעבור הוצאות המחיה שלה כפי שעשה כאשר היו נשואים.
• מזונות ילדים: קיים לפי הדין האישי על פי הדין העברי, אך הפסיקה לאורך השנים הקנתה לכך גם חובה אזרחית. המזונות הם זכותו של הילד, לא של ההורה ולא ניתן לוותר עליהם אף לא בהסכם ויתור על מזונות, למעט חריגים.

החלוקה במזונות עברה שינויים בפסקה ואם בעבר היה נהוג שהאב משלם מזונות ילדיו ללא קשר להבדלים הכלכליים בין בני הזוג ולפערי השכר, היום נהוג להתחשב בכך.

ישנם מזונות הקשורים לצרכים הכרחיים כגון מזון, ביגוד, חינוך, בריאות וכדומה וישנם מזונות המוגדרים כ"צרכים מדין צדקה" והכוונה בהם למותרות כגון חוגים, חופשות וכדומה.

באופן כללי המזונות במשפט העברי מתחלקים ל-3:

• עד גיל 6 האב מחויב במזונות הזנה של הילדים הן לצרכים הכרחיים והן לצרכים מדין צדקה
• מגיל 6 ועד גיל 15: האב מחויב לזון את ילדיו בצרכים הכרחיים בלבד
• מגיל 15 ועד גיל 18: האב מחויב לזון את ילדיו מדין צדקה בלבד

במקרים בהם הבן משרת בצבא או בשירות לאומי מקובל להמשיך את המזונות עד גיל 21.

המזונות מוטלים על הצד שאינו בעל משמורת על הילדים. כיום מקובל יותר ויותר כי במקרה של משמורת משותפת ללא הבדלי שכר משמעותיים לא יוטלו מזונות אוטומטיים על האב כפי שהיה נהוג בעבר, או שיהיו בסכום נמוך משמעותי. הדבר קיבל על כך גיבוי מבית המשפט העליון שהתווה את המדיניות החדשה בנושא.

ניתן להגיע לתשלום המזונות דרך בתי המשפט, כאשר אין הסכמה בין הצדדים. כשניתן להגיע להסכמה, על ההסכם להיות מאושר, בכל מקרה, על ידי בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני על מנת לתת לו תוקף מחייב של פסק דין.

אפשרות נוספת היא על ידי חתימה על הסכם מזונות, שמושג לעיתים תוך הליך גישור ולעיתים בין הצדדים (על פי רוב בסיוע עורך דין).

הסכם מזונות היא הדרך העדיפה על בני זוג משום שכך הצדדים מגיעים להסכמות לבדם ואין צורך בערכאה חיצונית שתקבע עבורם את הסכום הנכון.

הסכם ממון מזונות

ראשית יש להגדיר מהו הסכם יחסי ממון? מדובר בהסכם משפטי הנעשה בטרם או במהלך הנישואין או החיים המשותפים של בני הזוג. ההסכם מבצע הפרדה של הנכסים של שני בני הזוג קודם הנישואים ולבין הרכוש המשותף ברגע פקיעתם. במקרה של גירושין תתבצע חלוקה לפי הרכוש שהיה שייך לכל אחד מהצדדים קודם הנישואים וחלוקה שווה של הרכוש שנרכש במהלכם.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 מגדיר באופן חוקי את חזקת השיתוף שכוננה משום הפסיקה. החוק מגדיר כי כל הרכוש שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם הוא רכושם המשותף ויחלוק בניהם שווה בשווה בהסדר איזון משאבים. יוצאים מכך נכסים ו/או כספים שנערכו לגביהם הסכמי ממון או הסכם במסגרת הליך גירושין שקיבל תוקף של פסק דין מחייב וכן ירושה או מתנה שהתקבלה במהלך הנישואים.

על ההסכם להיעשות בכתב קודם הנישואין ולהיות מאושר על ידי גורם מוסמך המוודא הסכמה והבנה בין שני הצדדים, קרי נוטריון או רשם נישואין. על פי סעיף 2 (א) לחוק יחסי הממון בין בני הזוג, ללא אישור מתאים הסכם הממון לא יהיה תקף. במידה ובני הזוג ביצעו הסכם ממון לאחר הנישואין הדבר טעון את אישור בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

בכך הסכם ממון שונה מחוזים אחרים שלא נזקקים להליך אישור זה והופכים לברי תוקף מרגע חתימתם. הסכם ממון תקף הוא בעל תוקף של פסק דין. המשמעות לכך היא שבמקרה וצד אחד מפר את ההסכם, הצד שכנגד יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפעול לפתיחת תיק, הקפאת נכסים, עיכוב יציאה מהארץ וסנקציות נוספות.

נשאלת השאלה האם ניתן בכלל לכלול ילדים בכלל ומזונות בפרט בהסכם בין בני זוג עוד בטרם הנישואים?

עריכת הסכם ממון שעוסק בנושאים כלכליים אינו יכול להגביל משמורת, מזונות או זכויות אחרים המגיעים לילדים. החוק והפסיקה קובעים כי טובת הילד היא הקובעת בנושאים הקשורים אליו בגירושים ובכלל זה מזונות.  גם לא ניתן לחזות מה תהיה אותה טובה מראש, אלא היא נקבעת בזמן הפירוד. הנושאים שלא ניתן להסכים עליהם מראש הם בין היתר משמרות ומזונות.

יחד עם זאת, ישנם מספר דרכים אשר ניתן להסכים עליהם בהסכם הממון שיכולים להשפיע גם על רכוש עתידי של הילדים ואף על נושא המזונות לאחר פירוד ועל מנת למנוע מחלוקות מראש ונדון בהם כעת:

• ילדים מנישואים קודמים: ניתן להסכים מראש כי ילדיו של אחד מבני הזוג שמגיע למערכת כ"פרק ב'" ירשו חלק מרכושו.
• חלוקה מוסכמת של נכסים: ניתן לקבוע מראש כיצד יחולקו הנכסים בזמן פירוד. כך שאם בן זוג אחד מגיע עם יכולת כלכלית רבה הוא לא יפגע מכך בזמן פירוד. הדבר עשוי לסייע במניעת אובדן פוטנציאלי של ירושה.
• מזונות ילדים: כאמור, לא ניתן לקבוע מראש מה יהיו המזונות אך ניתן לקבוע ערבות לסכום מינימאלי. למשל, הצהרות לאופן גידול הילדים, היכן וכמה להוציא סכומים למותרות. עם זאת לערכאה המשפטית שתדון בכך בבוא העת הסמכות להחליט, כאשר טובת הילד עומדת לנגד עיניו הרבה לפני ההסכם, עם כי הסכם כוונות כזה בהחלט יכול להשפיע.

חשוב לדעת כי בעוד הסכם ממון מצריך אישור במעמד שני בני הזוג בבית המשפט הסכם מזונות אינו מצריך ולמעשה קיים מרגע חתימתו על ידי הצדדים.

תוקפו של הסכם ממון

כדאי לדעת כי בתי המשפט נוהגים להרחיב בשנים האחרונות את חזקת השיתוף, זאת משום שבני זוג שהביאו איתם לנישואין ממון רב, נאלצים פעמים רבות להתחלק בו, גם אם מדובר בכזה שהושג על ידם באופן בלעדי, דוגמת דירה שאחד מבני הזוג קיבל בירושה או רכש בעמל אישי, אך שימשה אותם למגורים או לשכירות. על כן מומלץ למי מבני הזוג המחליטים לחיות חיים משותפים לבצע הסכם ממון.

אישור הסכם מזונות

כאמור, על הסכם מזונות חתום על ידי הצדדים להיות מאושר בידי בית משפט על מנת לקבל תוקף משפטי.

כל עוד לא אושר ההסכם בבית המשפט הקטין אינו קשור להסכם אלא הוריו בתוקף הדין החוזי. זאת אומרת, כי האם באמצעות הילד עשויה לתבוע מזונות בשמו על אף ההסכם החתום בניהם ומכאן החשיבות לאשרו בבית המשפט ולקבל תוקף של פסק דין לגביו.

כך למשל קבע בית המשפט העליון בספטמבר 2016 כאשר לביתו בת ה-14 של גרוש לתבוע אותו לקבלת מזונות למרות שהאם ויתרה עליהם בהסכם גירושין חתום. בית המשפט קיבל ערעור על פסקי דין קודמים של בית משפט קמא (בע"מ 3984-15).

השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק דינו כי כי הפרשה כולה מעלה "תחושת חוסר צדק" המחייבת התערבות. הוא הבהיר שעל פי הפסיקה, הסכם בין הורים לגבי מזונות ילדם לא יחייב את הקטין כשלא התקיים דיון נפרד ומהותי בעניינו או כשההסכם מקפח אותו באופן משמעותי וזועק.

השופט רובינשטיין הסביר כי טובת הילד קודמת לכל, גם להסכמים בין ההורים ובוודאי שמדובר בזכויות השייכות לילד עצמו ולא לאחד ההורים, כמו זכות המזונות ולכן האם לא יכולה לוותר על כך בשמו.

כמו כן הוסיף כי ההסכם במקרה זה מיוחד משום שהאם ויתרה על מזונות הילדה מתוך רצון לאפשר קשר בינה לבין אביה. השניים חתמו על הסכם לפיו האב יקיים עם הבת מפגשים ואף יפקיד לחיסכון בשמה סכומי כסף, אלא שבסופו של דבר הוא לא עמד בכך וההסכם לא יצא לפועל. לדידו של השופט רובינשטיין, אילו היה האב עומד בהסכם, לא הייתה לילדה זכות תביעה עצמאית. עם זאת, נקבע, מכיוון שהאב הפר את ההסכם ולא נפגש עם הילדה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של מזונותיה ולכן יש לקבל את הערעור.

השופטים מני מזוז וניל הנדל הצטרפו להחלטה, אך בהסברים שונים. לדבריהם, כשההורים הסכימו על ביטול המזונות, לא נבחנו צורכי הקטינה ויכולותיהם הכלכליות של ההורים. על כן, זכויותיה קופחו לחלוטין על ידי שני ההורים ולכן ההסכם לא מחייב אותה ולא חוסם את תביעתה העצמאית מול האב. השופטים הדגישו כי הילדה בסופו של דבר נותרה ללא קשר עם אביה וללא מזונות אלא רק עם "מפח נפש גדול".

מן הבחינה הדיונית, בית המשפט לענייני משפחה לא "דן ופסק" בעניינה של הקטינה, עת אישר את ההסכם שנחתם בשמה. "כלל זה קובע מבחן מהותי… לא נערך כל דיון לגופו של עניין ולא נבחנו צרכי הקטינה. בית המשפט הוא אשר סיפק את התשובה הזו, כאשר הוא מתייחס לניהולו הוא. עוד נקבע כי עסקינן במקרה שבו קופחו לחלוטין זכויות המבקשת. כאשר אלה הם פני הדברים, יש למסקנתו משקל רב ביותר", כתב השופט הנדל.

בסופו של דבר הערעור התקבל: פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הושב על כנו ונקבע כי לילדה זכות תביעה עצמאית למזונות כלפי אביה שתידון בנפרד והוא שיקבע את גובה דמי המזונות. בית המשפט גם פסק הוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים לחובתו של האב.

גירושים הם דבר מורכב כלכלית ואישית וחשוב לנהל אותם באופן נכון ומכבד, אם לא בשבילכם, אז בשביל הילדים. על מנת לבצע הליך נכון שישמור מצד אחד על האינטרסים שלכם ומצד שני ימנע מדיונים משפטיים עתירי אמוציות והוצאות כלכליות שעשויים לגרום נזק ליקר לכם מכל, יש להיות מלווים בעורך דין מומחה לדיני משפחה, שיהיה גם בעל רגישות וידע לנווט את ספינתכם לחוף מבטחים.

משרדנו מתמחה בדיני משפחה ובו תוכלו למצוא שורה של עורכי דין מקצועיים ובעלי ניסיון של שנים בפרט בתחום הסכמי מזונות, שישמחו לייעץ לכם ולענות לכם בכל שאלה. מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעו"ד המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי.

 נשמח אם תצרו איתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.