חוק הירושה התשכ"ה 1965 מאפשר לקיים צוואה באחת מארבע דרכים: צוואת עדים, צוואה בפני רשות (שופט, חבר בית דין, רשם בית משפט או רשם לענייני ירושה), צוואה בעל פה וצוואה הנעשית בכתב ידו של המוריש. מדובר למעשה במסמך משפטי בו מורה אדם כיצד לנהוג ברכושו לאחר מותו. 

חוק הירושה קובע שעיזבון של נפטר יחול על פי הוראות הדין, כלומר ליורשים על פי דין, אלא אם נערכה צוואה הקובעת אחרת. על כן מדובר במסמך חשוב שיש להקדיש לו תשומת לב ומומלץ להיעזר בייעוץ משפטי בעת הכנתו.

חוק הירושה מגדיר את תנאי היסוד לצוואות שמלבדם אין לה תוקף. לסוגי הצוואות תוקפות משפטית שונה והיא נקבעת בין היתר על ידי מהימנות העדים, האופן בו היא נעשתה ופרטים נוספים. מבין הצוואות הקלה ביותר להתנגדות היא צוואה הנעשית בכתב יד, בדרך כלל משום שהיא נעשית על ידי מי שאינו בקיא בדין וללא עורך דין. עם זאת, גם צוואות שנעשות על ידי עורך דין ולפי הכללים ניתן להגיש התנגדויות אליהן, במצבים למשל בהם אחד היורשים סבור כי נעשה לו עוול.

אחת מהעליות המתאימות בחוק לפסילת צוואה היא השפעה בלתי הוגנת או מעורבות יתר של מוטב בצוואה וזאת על פי סעיף 30 לחוק הירושה. מדובר בחלק מעילת פסילה הקרויה "רצון חופשי" והיא כוללת בתוכה גם אפשרות בה האדם לא היה צלול בדעתו ולא הבין את משמעותה של הצוואה. מאמר זה יסקור את הדרכים האפשריות להגשת התנגדויות לצוואה על פי השפעה בלתי הוגנת צוואה ומדיניות בתי המשפט בנושא. זוהי אחת ההתנגדויות הפופולאריות בצוואות.

 

ביטול צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת

במידה ואתם חשים כי נפל פגם בצוואה, היא אינה משקפת את רצון המצווה או נעשה לכם עוול ונושלתם ניתן להגיש התנגדות לצוואה. ההתנגדות תידון בבית משפט לענייני משפחה ובמסגרתה יבדקו האם התקיימו בה רכיבי היסוד. פגם בשלב הזה יביא לפסילת הצוואה. במקרה של פסילת צוואה היא תחולק על פי דיני ירושה ויורשים על פי דין.

אם התקיימו בצוואה כל מרכיבי היסוד יבחנו פגמים בצורה. אם שלב זה ימצא תקין יעברו לבחון את נסיבות עריכת הצוואה וכן על העילות המתאימות לפסילה הקיימות בחוק. היעדר רצון חופשי מהווה אחת מהעילות שהחוק מאפשר לפסילת צוואה, כאמור. בתוך עילה זו ישנה התנגדות לצוואה השפעה בלתי הוגנת.

במקרה כזה יש להוכיח שהופעלו על המוריש לחצים חיצוניים בעת עריכת הצוואה, למשל אם אחד היורשים היה מעורב בה והיה עם המוריש בעת כתיבתה, וכך הצוואה לא משקפת את רצונו החופשי של המוריש. אפשרויות אחרות כוללות איומים, שכנועים ולחצים שונים. פגם זה אפשר שיהיה בכל אחת מסוגי הצוואות השונות ואם ישתכנע בית המשפט בהימצאו הוא צפוי לפסול את הצוואה. לא כל פגם פוסל אוטומטית את הצוואה. למשל פגמים בצורה, בהם בית המשפט יכול לאשר את הצוואה אם  "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית המשפט אם כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא לקיימה" (תיקון 11 לחוק הירושה). עם זאת פגם הקשור להשפעה בלתי הוגנת, אם מוכח, אינו ניתן לריפוי.

כך למשל קבע בית משפט העליון במאי 1988 כי קיומה של תלות של אדם באופן מקיף ויסודי יכולה לשלול ממנו את רצונו החופשי. במקרה זה דן בית המשפט בעיזבונה של קשישה שלא הותירה אחריה בן זוג או בני משפחה והורישה את כל עיזבונה לאדם זר לה. משפחה אשר טיפלה בה בימיה האחרונים וקיבלה ייפוי כוח לעסוק בממונה התנגדה לצוואה בטענה כי עיזבונה הורש לה בצוואה אחרת שנכתבה קודם לכן. בית המשפט קיבל את ערעורו של הזר מהצוואה האחרונה. לימים נודע פסק דין זה כ"פרשת אירנשטיין" (ע"א 562/85).

נשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר והשופטים שושנה נתניהו ואליעזר גולדברג כתבו בפסק הדין בין היתר בהתייחס למשפחה כי "ההשפעה המכונה בלתי הוגנת, נושאת שם תואר כאמור לאו דווקא בשל מטרות המעשה או בשל התוצאות, אשר אותן מבקשים להשיג, אלא בשל אופייה של מערכת היחסים שבין המשפיע לבין המושפע, היוצר השפעה, אשר הבלתי הוגן שבה יכול להתבטא גם בנסיבות הפעלתה. כאשר הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות של אדם אחד בזולתו, שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של אותו אדם במה שנוגע ליחסים שבינו לבין הזולת, כי אז אפשר לומר שעשיה או פעולה שהיא בעליל לטובתו של זה האחרון היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצידו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר".

השופטים התייחסו לכך שלמרות שלמנוחה היו כספים רבים, וזו צוואה כי כל עוד היא בחיים המשפחה צריכה לדאוג למגורים עבורה ולכל מחסורה, המנוחה אושפזה במוסד על חשבון הציבור והמשפחה נמנעה מיצירת קשר או תשלום עבורה: "בהיטלם את הדאגה למנוחה במוסד על שכם הציבור, אין לומר, כי המשיבים דאגו לכל מחסורה, כשם שאין לראות קיום התחייבות כזאת משלא שילמו עבורה דמי כניסה לבית האבות… סברוני גם כי דאגה של ממש לכלל מחסורה של המנוחה חייבה את המשיבים להכניסה על חשבונה למוסד שרמת הרווחה בו תואמת את יכולתה הכספית, בהיותה בעלת הון רב".

במקרים של ניצול תלות של אדם באדם אחר לניהול חייו ורכושו, למשל מטפלת, בן, חבר או שכן ינסה בית המשפט קודם כל לברר אם הוכחה תלות משמעותי כזו של המוריש ביורש ולאחר מכן האם אותה תלות נוצלה על מנת להשפיע על הצוואה עצמה. חשוב להבין כי קיים הבדל בין מתן גמול מרצון  על סיוע ועזרה בימיו האחרונים של הנפטר, שזה דבר מותר לעומת השפעה בלתי הוגנת ועל הדקות הזו בית המשפט ינסה לעמוד. המתנגד במקרה כזה יצטרך להוכיח רמה גבוהה של טענות ולהראות הוכחות ברורות למעשים הנטענים.

כך למשל, גם אם נודע על השפעה לא הוגנת, אך זו פסקה ועברה שנה מרגע עריכת הצוואה, היא תהיה תקפה מתוך הנחה שאם היה רוצה המוריש היה בידיו לשנות את צוואתו.

בית המשפט ינסה לבחון האם הייתה השפעה בלתי הוגנת על ידי 4 מבנים עיקריים, המהווים תנאי סף:

• הוכחה כי המוריש נתון להשפעה

• הוכחת אפשרות להשפעה

• הוכחת יכולת של היורש להפעיל השפעה בלתי הוגנת

• הצוואה היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת

יש צורך להוכיח שמי שהשפיע באופן בלתי הוגן אכן נהנה באופן ישיר מהצוואה, לכן בדרך כלל מדובר באחד היורשים.

גורם נוסף וחשוב מאוד בהוכחה של ההתנגדות היא בחינת עצמאותו של המוריש כאשר ערך את אותה צוואה. לדבר זה יש להביא הוכחות בדבר מצבו הפיזי, המנטאלי או הנפשי וכמה היה תלוי בסביבה.

כך למשל קבע בית המשפט העליון באוקטובר 1995 כי יש לבחון את מצבו של המוריש בזמן עריכת הצוואה. במקרה זה דחה בית המשפט ערעור של אלמנתו וילדיו של נפטר שהחליט בצוואתו השניה להעביר את כל רכושו לישיבת בית אולפנא. לימים נודע פסק דין זה כ"פרשת שוורץ" (ע"א 7506/95). המתנגדים טענו כי המוריש היה נתון בימיו האחרונים להשפעה בלתי הוגנת מצד אנשי הישיבה תוך פיתוח תלות רוחנית וכי לא היה יכול להבין את טיבה של הצוואה. המשנה לנשיא שלמה לוין והשופטים יעקב טירקל ואליעזר ריבלין כתבו בפסק הדין כי "המנוח היה נתון לטיפולה הבלעדי של האלמנה ולא נתמך בחוליו כלל על ידי אנשי המשיבה; את קשריו עם המשיבה החל לטפח שנים רבות לפני מותו בהיותו במלוא אונו וכושרו. על אף תחלואיו הקפיד המנוח לטפל בעניניו באופן עצמאי; כפי שכבר צוין, נהג המנוח ללכת מדי יום, לבדו ובכוחות עצמו, לבנק לשם נטילת העיתון היומי ונהג לילך לבדו לבית הכנסת. היוועצותו בנוטריון בעניניו המשפטיים הפרטיים תומכת גם היא במסקנה בדבר עצמאותו; המנוח אף זכה ליעוץ משפטי בלתי תלוי בעת עריכת הצוואה, שכן הובהר, כאמור, כי הנוטריון לא טיפל קודם לכן בעניני המשיבה. מן המקובץ עולה כי קשריו של המנוח עם אנשי המשיבה לא עלו לכלל יחסי תלות מן הסוג היוצר חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת".

 

כיצד מגישים התנגדות לצוואה

יש להגיש את ההתנגדות לרשם הירושה בלשכה אליו הוגשה הבקשה לקיום הצוואה וזה יעביר את הדיון לבית משפט לענייני משפחה שידון בתיק עד להכרעה באמצעות התנגדות למתן צו קיום צוואה. על המסמך לכלול:

• שם ותעודת זהות של מגיד ההתנגדות

• שם ותעודת זהות של המוריש

• שמות ותעודות זהות של כל המעורבים והיורשים בצו ירושה

• תצהיר חתום על ידי עורך דין שמפרט את סיבות ההתנגדות

• תשלום אגרה

 

משרד דקר, פקס ושות', מתמחה בדיני ירושה ועיזבון וישמח להעניק לכם מגוון שירותים משפטיים בנושא התנגדויות לצוואה משום העילות הקבועות בחוק בכלל ומשום השפעה בלתי הוגנת בפרט. אם אתם חשים שנגרם לכם עוול נשמח לייעץ לכם כיצד ניתן להגיש התנגדות לצוואה קיימת, דרך עורכי דין מומחים ומנוסים לדיני ירושה שיהיו זמינים עבורכם.