כאשר אדם הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה עזבונו יחולק בהתאם לחוק הירושה תשכ"ה 1965. החוק מחלק את העיזבון לפי קירבת דם בעיקר אך מתחשב גם בבן או בת הזוג הנותרים, חלוקה לפי "יורשים על פי דין".

חוק הירושה קבע כי בני זוג שחיו וקיימו משק בית משותף, יורשים אחד את השני כאילו היו נשואים אלא אם הושארה צוואה. לכן, באין צוואה, גם אצל זוגות נשואים וגם בקרב ידועים בציבור, לפחות חצי מהרכוש המשותף יעבור לבן או בת הזוג הנותרים והיתר על פי ענפים לפי קירבת דם, כפי שיוסבר בהמשך.

במידה וישנה צוואה, היא גוברת על חלוקת לפי יורשים על פי דין ויש ללכת לפיה מה שציווה המוריש לעשות ברכושו. במקרה בהם ישנו רכוש השייך לנפטר שהצוואה לא התייחסה אליו הוא יחולק לפי יורשים על פי דין.

יורשים על פי דין

בכל מצב בו אדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה עזבונו יחולק בהתאם לחוק הירושה תשכ"ה 1965. החוק מגדיר יורשים המכונים "יורשים על פי דין". במקרים אלו יש צורך בהמצאת צו ירושה הקבוע מי הם אותם יורשים. על מנת להוציא צו כזה יש צורך לפנות אל רשם הירושה בבקשה למתן צו ירושה.

חוק הירושה מגדיר שלושה ענפי ירושה לפי סדר עדיפויות: ילדיו של המוריש וצאצאיהם, הוריו ואחיו או אחיותיו וסבא וסבתא.

באין ילדים, ולכן אין גם נכדים, החלוקה עוברת לענף השני: הורים או אחים של הנפטר. הכוונה היא להוריו אם קיימים וצאצאיהם (אחיו של המוריש). העיזבון יחולק קודם כל בין הורי המוריש שווה בשווה. אם אלו אינם בחיים, העיזבון יחולק בין צאצאים (אחים ואחיות של הנפטר) כשאלו קודמים לאחיינים. אם אחד האחים נפטר אך הותיר צאצאים, הם יזכו להתחלק בחלקו שווה בשווה.

ובמידה ואלו לא קיימים, עיזבונו יחולק לקרובי המשפחה בענף השלישי – סבא וסבתא וצאצאיהם (דודים, בני דודים וכו').  גם כאן, העיזבון יחולק קודם כל בין סבא וסבתא ואם אלו לא בין החיים דודים ולאחר מכן בני דודים. דוד שאינו בן החיים, ילדיו יזכו להתחלק בחלקו שווה בשווה.

החוק הישראלי מגדיר כי אלמנה של נפטר ללא ילדים תזכה לעיזבון בהתאם לענף בו נמצאים יתר היורשים:

אם האלמנה זכתה בעיזבון עם הורי הנפטר היא תקבל חצי מהעיזבון ואילו הורים את החצי השני.

אם האלמנה זכתה בעיזבון עם אחי הנפטר וילדיהם (אחייניו) או עם הורי ההורים (סבא, סבתא), היא תקבל שני שליש מהעיזבון ואילו היתר יתחלקו חלוקה שווה בשליש הנותר.

בנוסף לכך האלמנה תירש את המיטלטלין והרכב שהיה למשק הבית המשותף במלואם ובכלל זה ריהוט, מכשירי חשמל וכדומה. זאת במטרה לשמור על רמת החיים שהייתה מורגלת אליה בטרם הפטירה. עם זאת, מדובר בחפצים ששימשו את שני בני הזוג באופן משותף ולא בחפצים המשמשים לשימוש אישי של אחד מהם, למשל תכשיטים.

בנוסף לכך לאלמנה ישנה אפשרות לקבל מהעיזבון את דמי כתובתה ובנסיבות מסוימות אף לקבל ממנו מזונות, בהתאם לנסיבות.

אם לא קיימים יורשים באף אחד מאלו האלמנה תירש את מלוא העיזבון.

 

אלמנה ידועה בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, מעמדה של אלמנה שאינה נשואה למוריש אך חייה עימו זהה מבחינת ירושה לבן / בת זוג נשוי.

חשוב לדעת שגם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של הנפטר, אם מועד לידתם הוא בתוך 300 ימים מיום הפטירה.

בכל מקרה בו נותרה אלמנה ללא ילדים, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי על מנת להיוודע לכל הזכויות ולהתנהל נכונה, בחכמה וברגישות מול שאר בני המשפחה על מנת להימנע מסכסוכים. במשרד דקר, פקס ושות', תפגשו בעורכי דין מתמחים בדיני משפחה, ירושה וגישור אשר ישמחו להעניק לכם מגוון שירותים משפטיים בנושא על ידי עורך דין בעלי ניסיון של עשרות שנים שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.