חוק גישור חובה

• נייטרליות המגשר

על המגשר להיות נייטרלי וחף מאינטרסים אישיים במהלך הגישור ובקשריו מול הצדדים. נושא זה יכול להיות מוסדר "בהסכם השתתפות בגישור". כמו כן נושא זה מוסדר גם בחוק:

"המגשר יסרב לקבל מינוי… אם":

1. "היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב" ((סעיף 5(ב)(1) לתקנות)).
2. "הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין עניין אחר. נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר" ((סעיף 5(ב)(2) לתקנות)).

יתרונות הליך הגישור למול ניהול הליך בערכאות השיפוטיות

לגישור יתרונות רבים על פני פנייה לערכאות שיפוטיות. להלן היתרונות העיקריים:

• הגדלת מרחב האינטרסים

הגישור מאפשר לצדדים לצאת מהסכסוך הספציפי בו הם נתונים ולאתר נושאים נוספים בהם יש להם אינטרסים משותפים ולהכניס אותם כחלק ממכלול ההסכם. על ידי כך הם מגדילים הן את אפשרויות המיקוח והן את הגשמת האינטרסים שלהם, אשר חורגים מעבר לסכסוך הספציפי. זאת, בניגוד לערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוך הספציפי בלבד.

לדוגמא: בני זוג שמעוניינים להתגרש ומגיעים לגישור, יוכלו לערוך הסכם גירושין המסדיר כל נושא אותו הם חפצים להסדיר (כמו: חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות וכו') במסגרת הסכם אחד.

• השפעה על מערכות יחסים

הגישור מתנהל באווירה סבלנית ובאקלים נוח ורגוע, בניגוד למשפט המתנהל, לא אחת, באווירה מלחמתית. הדבר מאפשר לצדדים ללבן את המחלוקות, לתקן את היחסים ביניהם ולהגיע לפיוס, המאפשר לשמר, להתניע מחדש את היחסים ואולי לפתוח אפיקי תקשורת חדשים.

• חיסכון בזמן

ניהול הליך משפטי עלול להמשך מספר שנים בשל סיבות שונות, ביניהן, בין היתר, העומס הרב על בתי המשפט, הגורם לזמן רב לחלוף בין כל אחד משלבי המשפט השונים. בגישור לעומת זאת, נושא העומס אינו רלבנטי. הצדדים יכולים לנהל אותו בקצב שלהם ולהגיע להסכמות תוך זמן קצר ובכך לחסוך זמן ניכר.

• חיסכון כספי

ניהול הליך משפטי כרוך בהוצאות רבות, כגון: שכר טרחת עורכי דין, אגרות בית משפט, שכר טרחה לעדים מומחים ועוד. בגישור ההוצאה היחידה שיש לצדדים היא שכר טרחת המגשר (אשר אינה תלויה בתוצאות הליך הגישור).

בנוסף, גישור הוא הליך זול יותר לאין ערוך, כיוון שהוא הרבה יותר מהיר מהליך משפטי, העלול להתנהל מספר שנים ואיתו ההוצאות הנלוות.

• שליטת הצדדים

גישור מאופיין ברצוניות הצדדים: זהות המגשר, הכניסה אל הגישור, ההתנהלות בתוכו וחתימה על ההסכם בסופו של ההליך כפופים לרצון הצדדים. צד יכול לעזוב את הגישור בכל שלב שיחפוץ.

בהליך משפטי ישנה פרוצדורה ברורה הקובעת כיצד על הצדדים להתנהל. הצדדים לא קובעים את זהות השופט, אשר גם קובע בסוף את התוצאה באמצעות פסק דין.

• תוצאה סופית

הגישור כשמו כן הוא, בא לגשר בין הצדדים. מכאן, מובטח לצדדים שלא יצאו ב'ידיים ריקות', שכן התוצאה הסופית תהיה מוסכמת ומקובלת על שניהם. הליך משפטי לעומת זאת, מלווה בסיכון שצד כזה או אחר יצא בלא כלום, ואף בהפסדים כספיים משמעותיים.

האם ניהול הליך גישור מחויב על פי חוק?

ישנם הליכים משפטיים, בהם החוק מחייב טרם פתיחת ההליך, פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום), כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמות, בין היתר דרך גישור:

• תביעות אזרחיות שסכומן או שווי נושאן עולה על 75,000 ₪ (סעיף 99 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).
• תביעות בעניין סכסוך משפחתי (סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014) (ובקצרה: חוק גישור חובה).
  ויודגש, החל מחודש יולי 2016, צדדים הנמצאים בסכסוך משפחתי, חייבים לנסות הליכי גישור לפני שיפנו להליכים משפטיים. כלומר: מדובר בהליך גישור חובה למתגרשים. עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך ללשכות סיוע שליד בית המשפט. לאחר 4 פגישות מהו"ת עם עובדים סוציאליים ואחרים בלשכת הסיוע, הצדדים יצטרכו להחליט אם הם בוחרים להמשיך בהליך הגישור, או שהם מעוניינים לפנות לבית המשפט.

פגישות המהו"ת הנ"ל נועדו אך ורק לבדיקת האפשרות לגישור בין הצדדים. אם הדבר אפשרי, הצדדים יופנו להליך גישור. גישור זה הוא פחות אפקטיבי מכמה סיבות:

• הצדדים יחויבו בכל מקרה בתשלום אגרת בית משפט בשל פתיחת התיק .
• הצדדים כבר הגיעו להליך משפטי עם כל הנלווה לכך (הוצאות שונות, הכנה נפשית וכד'). ספק רב, אם בשלב זה יבואו בלב פתוח ובנפש חפצה כדי לפתור את הסכסוך בהליך גישור.

מכאן, שבמקום להגיע לגישור בדלת האחורית לאחר פנייה לערכאות שיפוטיות, אפשר ואף כדאי להגיע לגישור בדלת הקדמית תוך חיסכון בזמן ובכסף. עו"ד גישור גירושין יוכל לסייע לכם בכך כבר מהרגע הראשון.

תוקפו של הסכם גישור

לאחר חתימה על הסכם שנערך במהלך הגישור, עומדות בפני הצדדים שתי אפשרויות:

1. ההסכם הוא חוזה לכל דבר ועניין לאחר שהצדדים חתמו עליו. אי לכך חלים עליו ההוראות שבחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973ובחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
2. מומלץ להביא את ההסכם לבית המשפט המוסמך כדי שיקבל תוקף של פסק דין. כך יוכלו הצדדים לפנות ישירות לרשויות הביצוע במקרה של הפרת ההסכם:

"הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך" ((סעיף 79ג(ח) לחוק )).

מעוניינים לקיים הליך גישור? משרדינו לשירותכם!

עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הליך הגישור ועד לחתימה על הסכם, אשר יכלול וישקף את מלא רצונות הצדדים. צרו איתנו קשר עוד היום!