הליך גישור – הדרך היעילה והחסכונית לפתרון סכסוכים

הליך גישור (להלן: "גישור") הוא הליך היכול להיות לעזר רב במהלך חיינו. חייו של אדם מלאים בסכסוכים עם גורמים שונים, סכסוכים בעבודה, זוגיות, שכנים וכד'. לא רצוי ואף לא אפשרי לפתור כל סכסוך כזה בערכאות משפטיות. ניהול סכסוך בבתי המשפט גובה מחיר נפשי וכלכלי כבד ביותר. כאשר מדובר בסכסוך גירושין, הדבר אף כרוך בפגיעה קשה בילדים החווים את הקרע בין הוריהם – פגיעה שיכולה להשליך על מהלך חייהם למשך שנים רבות. פנייה לגישור היא הדרך הטובה והיעילה ביותר לפתרון סכסוכים אלו.

הגישור מוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") ובתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג- 1993 (להלן: "התקנות(".

הגישור הוא הליך לפתרון סכסוכים, אשר חוסך את הפגיעות השונות הנובעות מהליך משפטי ולרוב אף משמר ומשפר את מערכות היחסים בין הצדדים המסוכסכים. הגישור מנוהל על ידי מגשר מוסמך, שתפקידו להביא את הצדדים לידי הסכמות מבלי שיש בידו סמכות הכרעה. ההליך כולו וולונטרי והצדדים מגיעים להסכמות מרצונם החופשי. המגשר מלווה את הצדדים לאורך הגישור ובמקרה הצורך גם עד לחתימה על הסכם שהוסדר בין הצדדים (להלן: "ההסכם"), אשר נכתב ע"י המגשר ונחתם אך ורק בהסכמה וברצון הצדדים. את ההסכם ניתן לאשר בבית משפט, כדי להעניק לו תוקף של פסק דין.

מאפייניו של הליך גישור

לגישור מאפיינים שונים המבדלים אותו מהליכים אחרים (בוררות, משפט):

  • רצון הצדדים

כניסה להליך גישור, ההתנהלות במסגרתו ופרטי ההסכם שמסיים את הסכסוך, נתונים כל העת לרצון הצדדים. הגישור מבוסס כולו על רצון הצדדים, ועל כן הם המחליטים הבלעדיים בכל אחד מהשלבים השונים.

בתחילת הגישור הצדדים חותמים על "הסכם השתתפות בגישור", בו הם מסדירים את "כללי המשחק" לפיהם יתנהל הגישור.

  • תיווך של המגשר

מטרת הצדדים היא להגיע להסכם שיסיים את הסכסוך, שכן הם אינם מצליחים לעשות זאת בכוחות עצמם משלל סיבות.

תפקידו של המגשר הוא לסלול את הדרך לצדדים לשבת יחד ולהגיע להסכמות. למגשר מגוון דרכים לעשות זאת: פגישות משותפות או נפרדות עם כל צד (עם או בלי עורכי הדין), כאשר בכל אחת מהדרכים מפעיל המגשר את ארסנל הכלים שברשותו.

  • חשאיות

הגישור מאופיין בחשאיות המידע המועבר במהלכו. נושא זה מוסדר בחוק:

קבילות ראיות: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" ((סעיף 79ג(ד) לחוק)).

סודיות המגשר: "המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור" ((סעיף 5(ד) לתקנות)).

"המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור" ((סעיף 5(ה) לתקנות)).

"מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות" ((סעיף 5(ו) לתקנות)).

סודיות הצדדים: אינה מוסדרת בחוק, ולכן על הצדדים המעוניינים בכך להסדיר זאת "בהסכם השתתפות בגישור", ובכך לתת מענה מקיף ומוחלט לחשאיות הגישור.

חוק גישור חובה
  • נייטרליות המגשר

על המגשר להיות נייטרלי וחף מאינטרסים אישיים במהלך הגישור ובקשריו מול הצדדים. נושא זה יכול להיות מוסדר "בהסכם השתתפות בגישור". כמו כן נושא זה מוסדר גם בחוק:

"המגשר יסרב לקבל מינוי… אם":

  1. "היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב" ((סעיף 5(ב)(1) לתקנות)).
  2. "הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין עניין אחר. נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר" ((סעיף 5(ב)(2) לתקנות)).

יתרונות הליך הגישור למול ניהול הליך בערכאות השיפוטיות

לגישור יתרונות רבים על פני פנייה לערכאות שיפוטיות. להלן היתרונות העיקריים:

  • הגדלת מרחב האינטרסים

הגישור מאפשר לצדדים לצאת מהסכסוך הספציפי בו הם נתונים ולאתר נושאים נוספים בהם יש להם אינטרסים משותפים ולהכניס אותם כחלק ממכלול ההסכם. על ידי כך הם מגדילים הן את אפשרויות המיקוח והן את הגשמת האינטרסים שלהם, אשר חורגים מעבר לסכסוך הספציפי. זאת, בניגוד לערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוך הספציפי בלבד.

לדוגמא: בני זוג שמעוניינים להתגרש ומגיעים לגישור, יוכלו לערוך הסכם גירושין המסדיר כל נושא אותו הם חפצים להסדיר (כמו: חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות וכו') במסגרת הסכם אחד.

  • השפעה על מערכות יחסים

הגישור מתנהל באווירה סבלנית ובאקלים נוח ורגוע, בניגוד למשפט המתנהל, לא אחת, באווירה מלחמתית. הדבר מאפשר לצדדים ללבן את המחלוקות, לתקן את היחסים ביניהם ולהגיע לפיוס, המאפשר לשמר, להתניע מחדש את היחסים ואולי לפתוח אפיקי תקשורת חדשים.

  • חיסכון בזמן

ניהול הליך משפטי עלול להמשך מספר שנים בשל סיבות שונות, ביניהן, בין היתר, העומס הרב על בתי המשפט, הגורם לזמן רב לחלוף בין כל אחד משלבי המשפט השונים. בגישור לעומת זאת, נושא העומס אינו רלבנטי. הצדדים יכולים לנהל אותו בקצב שלהם ולהגיע להסכמות תוך זמן קצר ובכך לחסוך זמן ניכר.

  • חיסכון כספי

ניהול הליך משפטי כרוך בהוצאות רבות, כגון: שכר טרחת עורכי דין, אגרות בית משפט, שכר טרחה לעדים מומחים ועוד. בגישור ההוצאה היחידה שיש לצדדים היא שכר טרחת המגשר (אשר אינה תלויה בתוצאות הליך הגישור).

בנוסף, גישור הוא הליך זול יותר לאין ערוך, כיוון שהוא הרבה יותר מהיר מהליך משפטי, העלול להתנהל מספר שנים ואיתו ההוצאות הנלוות.

  • שליטת הצדדים

גישור מאופיין ברצוניות הצדדים: זהות המגשר, הכניסה אל הגישור, ההתנהלות בתוכו וחתימה על ההסכם בסופו של ההליך כפופים לרצון הצדדים. צד יכול לעזוב את הגישור בכל שלב שיחפוץ.

בהליך משפטי ישנה פרוצדורה ברורה הקובעת כיצד על הצדדים להתנהל. הצדדים לא קובעים את זהות השופט, אשר גם קובע בסוף את התוצאה באמצעות פסק דין.

  • תוצאה סופית

הגישור כשמו כן הוא, בא לגשר בין הצדדים. מכאן, מובטח לצדדים שלא יצאו ב'ידיים ריקות', שכן התוצאה הסופית תהיה מוסכמת ומקובלת על שניהם. הליך משפטי לעומת זאת, מלווה בסיכון שצד כזה או אחר יצא בלא כלום, ואף בהפסדים כספיים משמעותיים.

האם ניהול הליך גישור מחויב על פי חוק?

ישנם הליכים משפטיים, בהם החוק מחייב טרם פתיחת ההליך, פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום), כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמות, בין היתר דרך גישור:

פגישות המהו"ת הנ"ל נועדו אך ורק לבדיקת האפשרות לגישור בין הצדדים. אם הדבר אפשרי, הצדדים יופנו להליך גישור. גישור זה הוא פחות אפקטיבי מכמה סיבות:

  • הצדדים יחויבו בכל מקרה בתשלום אגרת בית משפט בשל פתיחת התיק .
  • הצדדים כבר הגיעו להליך משפטי עם כל הנלווה לכך (הוצאות שונות, הכנה נפשית וכד'). ספק רב, אם בשלב זה יבואו בלב פתוח ובנפש חפצה כדי לפתור את הסכסוך בהליך גישור.

מכאן, שבמקום להגיע לגישור בדלת האחורית לאחר פנייה לערכאות שיפוטיות, אפשר ואף כדאי להגיע לגישור בדלת הקדמית תוך חיסכון בזמן ובכסף. עו"ד גישור גירושין יוכל לסייע לכם בכך כבר מהרגע הראשון.

תוקפו של הסכם גישור

לאחר חתימה על הסכם שנערך במהלך הגישור, עומדות בפני הצדדים שתי אפשרויות:

  1. ההסכם הוא חוזה לכל דבר ועניין לאחר שהצדדים חתמו עליו. אי לכך חלים עליו ההוראות שבחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973ובחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
  2. מומלץ להביא את ההסכם לבית המשפט המוסמך כדי שיקבל תוקף של פסק דין. כך יוכלו הצדדים לפנות ישירות לרשויות הביצוע במקרה של הפרת ההסכם:

"הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך" ((סעיף 79ג(ח) לחוק((.

מעוניינים לקיים הליך גישור? משרד כהן דקר פקס ברוש כאן לשירותכם

במשרד כהן, דקר, פקס וברוש יש עורכי דין המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הליך הגישור ועד לחתימה על הסכם, אשר יכלול וישקף את מלא רצונות הצדדים.