ודאי שמעתם על "חוק המזומן" שנכנס לתוקף לפני כשנתיים. האם אתם פועלים לפיו? מה בעצם קובע החוק? לפניכם מידע חשוב בנושא מאת עורכי הדין דקר, פקס, לוי.
חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, אשר יש הקוראים לו גם חוק המזומן, חוק המזומנים, החוק להפחתת שימוש במזומן או חוק הגבלת המזומן, נכנס לתוקף ב-1.1.2019.
המטרה של החוק, שנחקק על בסיס המלצות "ועדת לוקר", היא לצמצם את העסקאות של ההון השחור, ולסייע במאבק בפעולות פליליות, כגון: העלמת מס, הלבנת הון ומימון טרור.
המזומן הוא אנונימי, לא יודעים מה מקורו, ואי אפשר להתחקות אחר מי שמשתמש בו, כך שהגבלת השימוש בו מסייעת למניעת פעילות פלילית.
החוק קובע הגבלות על שימוש במזומן ובצ'קים, ומגדיר שמעל סכומים מסוימים, הצדדים לעסקה לא יוכלו לשלם במזומן או לקבל כסף במזומן. בדומה לכך נקבעו הגבלות על השימוש בצ'קים והסבתם, שכן לצ'קים מוסבים יש מאפיינים דומים למאפיינים של כסף מזומן.
חוק המזומן חל על כל אדם. לא רק על "עוסק" או חברה. "עוסק" מוגדר בחוק כמי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, כולל מלכ"ר.
כך, למשל, קובע החוק בסעיף 2(א), כי: "לא ייתן עוסק ולא יקבל תשלום במזומן בעבור עסקה במסגרת עסקו, אם מחיר העסקה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה". ובסעיף 2(ב): "לא יקבל אדם שאינו עוסק תשלום במזומן בעבור עסקה, אם מחיר העסקה עולה על הסכום הנקוב בפרט (2) לתוספת הראשונה".
* החוק מגביל עסקאות מול עסק לתשלום של עד 11,000 שקלים במזומן בכפוף לחשבונית מס או קבלה. כלומר: אפשר לשלם או לקבל תשלום במזומן עד סכום נקוב זה בלבד. אם סכום העסקה גבוה יותר מ-11,000 שקלים, אפשר לשלם או לקבל תשלום במזומן בגובה של 10% משווי העסקה. (סעיף 2 לחוק)
*החוק מגביל עסקאות בין אנשים פרטיים כך שהסכום המקסימלי שניתן יהיה לשלם ולקבל במזומן הוא 50,000 שקלים. אם העסקה בין שני אנשים פרטיים חוצה את קו 50,000 השקלים, ניתן יהיה לשלם ולקבל 10% משווי העסקה במזומן. (סעיף 2 לחוק)
* ההגבלות על השימוש במזומן לא יחולו על תשלום במזומן בין קרובי משפחה, מלבד לעניין שכר עבודה. "קרוב משפחה" מוגדר בסעיף בצורה הבאה: בן זוג, הורה, סבים וסבתות, בן, בת, אח, אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה וכן כל אדם אחר הסמוך על שולחנו. (סעיף 3 לחוק)
* אם בעסקת המזומן אחד מהצדדים הוא תייר, ניתן לשלם במזומן או לקבל מזומן בסכום של עד 55,000 שקלים או 10% משווי העסקה. (סעיף 2 לחוק)
* החוק אוסר על עוסק, במסגרת עסקו, לתת או לקבל צ'ק שלא נקוב בו שם מקבל התשלום, כנפרע או כנסב. צ'ק זה נקרא בשפה פשוטה "צ'ק פתוח". כל תשלום עבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, מצריך ציון של שם מקבל התשלום. (סעיף 4 לחוק)
* בעסקה בין אנשים פרטיים, ההגבלה על שימוש ב"צ'ק פתוח" חלה רק כאשר הסכום שנקוב בצ'ק עולה על 5000 שקלים עבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה. (סעיף 4 לחוק)
* הגבלה נוספת היא בעניין הסבת צ'ק. ע"פ סעיף 4 (ה) לחוק, חל איסור על אדם להסב צ'ק או לקבל צ'ק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.
* חובת תיעוד – סעיף 29 לחוק מטיל על עוסק חובת תיעוד, וקובע כי עוסק יתעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שלם תשלום או קבל תקבול.
נקבע, כי מנהל רשות המיסים רשאי לקבוע, במסגרת הוראות ניהול ספרים לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה, הוראות לעניין אופן התיעוד של אמצעי התשלום.
סעיף 39 לחוק קובע, כי הוראות החוק לא יחולו על הסכמי הלוואה ועסקאות, מלבד עסקאות מתמשכות לקבלת שירות או מכר של זכות שכירות, שנכרתו ערב יום תחולת החוק.
כלומר, בעסקה מתמשכת לקבלת שירות (למשל, ריטיינר חודשי), כל תשלום חודשי ייחשב לעסקה נפרדת מבחינת חוק הגבלת המזומן.
ויודגש, אם מדובר בשירות חד-פעמי (בשונה מריטיינר), מחיר העסקה יהיה התמורה הכוללת, גם אם משלמים אותה בתשלומים.
על הפרת ההגבלות שקובע חוק המזומן, ישנן סנקציות. הסנקציות יכולות להיות עיצום כספי (יוטל על עסק), קנס כלכלי (יוטל על אנשים פרטיים) ואף אישום בעבירת מרמה – עבירה פלילית שיכולה להוביל לעונש מאסר של 3 שנים.
הקנסות הכספיים יכולים להגיע ל-15% עד 30% מהסכום שהמפר שלם.
החוק לצמצום השימוש במזומן הוא חוק מורכב, אשר מכיל הוראות ומגבלות רבות. בין אם אתם עוסקים, ובין אם אתם אנשים פרטיים, במקרה שבו אתם לא בטוחים לגבי התנהלות בנוגע לעסקה כזו או אחרת, מוטב לקבל ייעוץ משפטי כדי לא להיות חשופים להפרת החוק ולהטלת סנקציות.
במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי תוכלו לקבל ייעוץ משפטי בנוגע לעסקאות ולפרשנות החוק לצמצום השימוש במזומן. לעורכי הדין ניסיון רב במשפט אזרחי-מסחרי ובדיני בנקאות.