לעיתים זוג יכול לחיות חיים מאושר יחד, השניים מקימים בית, נולדים ילדים וחיים יחד כמשפחה במשך עשרות שנים. אך מה קורה כאשר בהגיע חייו של האב או האם לסיומם, מגלים הילדים לפתע כי ילד שנולד מחוץ לנישואים, כמעשה של בגידה, טוען כי מדובר היה באביו וכי הוא זכאי לחלקו בירשה כמו כל שאר חצי האחים שלו? מה הם האפשרויות החוקיות וכיצד מתייחס אל כך בית המשפט? בכך יעסוק מאמר זה.

מדובר בעיקר במאבק על זכויות בעיזבון לאחר מותו של האב/אם. בתי משפט נוטים כיום לחייב בדיקות גנטיות לקרובי המשפחה על מנת להוכיח קשר משפחתי בבואם לפסוק בנושא.

אם בוחנים את חוק הירושה תשכ"ה 1965 ניתן לראות כי הוא מבדיל בין שני מקרים. מקרה בו המת הותיר אחריו צוואה, ואז יחולק עזבונו לפי דרישתו. במקרים כאלה יכול המת להדיר את מי שיחפוץ מהצוואה, בכלל זה ילדים לא מוכרים מחוץ לנישואים.

מצב אחר הוא כאשר לא הותיר אחריו צוואה עיזבונו יחולק על פי יורשים לפי דין.

 

זכאות לירושה לפי חוק מידע גנטי

ילד נחשב ליורש מרגע לידתו גם אם מדובר בילד שנולד מחוץ לנישואים. עם זאת, המת חייב להכיר באבהותו ולרשום אותו כאבי הילד במשרד הפנים. במידה והדבר לא קרה, האב התכחש לכך אך הילד תובע את זכותו בירושה, חוק מידע גנטי, תשס"א 2000 בהחלט רלוונטי.

החוק מאפשר לערוך בדיקה גנטית להורי האב הנפטר או לאחיו ולאדם שטוען כי הוא בנו הלא מוכר, על מנת לקבוע אם אכן מדובר בילד שנולד מחוץ לנישואים. במקרים חריגים בית המשפט אף אישר לקחת דגימת DNA מגופת האב.

מה קורה כאשר אדם מת, יורשיו מגישים בקשה לצו ירושה ולפתע מוגשת התנגדות לצוואה על ידי בן לא מוכר? האם בהתנגדות היורשים לבדיקות גנטיות יש כדי לבטל את הבקשה להכרה?

בעבר ההלכה פסקה כי לא ניתן לכפות בדיקת אבהות (בדיקת רקמות). הדבר עדיין נכון במקרים של חשש לממזרות כשהאב עודנו בחיים, היות ובית המשפט רואה לנגד עיניו קודם כל את טובת הילד ולממזרות יכולות להיות השלכות קשות אשר אינם בטובתו.

ב-2008 בוצע תיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי שהקנתה סמכות כפייה לבית המשפט להיבדק. סעיף 29 (ו) לחוק מידע גנטי מותיר לבית המשפט לבצע בדיקת רקמות גם תוך כדי התנגדות: "רשאי בית המשפט לצוות על עריכת הבדיקה… גם בלא הסכמת הנבדק, אם נוכככח כי התקיימו התנאים לעריכתה… ובלבד שהתקיימו כל אלה:

  • בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים
  • ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו"

לא מדובר בכל מען דהוא שטוען לקשר גנטי עם הנפטר ולחלק בירושה. על מנת לבצע בדיקת רקמות למרות התנגדות המשפחה יש צורך קודם כל לשכנע את בית המשפט שקיימת סבירות גבוהה לקשר דם

פסיקת בית משפט לענייני משפחה בנצרת מראה כי לא כך. באותו מקרה אביו של הילד נהרג בתאונת דרכים בגיל 24 בלבד ולמשפחתו היה ידוע כי היה רווק ללא ילדים. הוריו של ההרוג הוציאו בקשה לצו ירושה שבו הם הכריזו כי הם היורשים היחידים, אך הם לא היו מודעים לכך שלבנם נולד ילד שלא הכיר בו לאחר מערכת יחסים בת מספר שנים.

אמו של הילד הגישה התנגדות לצוואה, ודרשה הכרה בנפטר כאביו של הילד. בית המשפט אישר לבצע בדיקת רקמות של סבים של ילד למרות התנגדותם ותוצאות הבדיקה אכן הוכיחו את הטענות. הילד נרשם כבנו של הנפטר לאחר מותו והמשמעות היא שהיה זכאי יחד עם אימו לרשת את עיזבונו.

 

ילדים מחוץ לנישואין

בירור אבהות לילד מחוץ לנישואים בישראל מביאה שתי זכויות בסיסיות להתנגשות חזיתית. זכותו של האב לכיבוד רצונו וזכותו על גופו או זכותם של בני משפחתו לגופם (בדיקת רקמות בניגוד לרצונם פוגעת בזכות זו) אל מול טובת הילד.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מדבר על זכותו הבסיסית של ילד לדעת מי אביו הביולוגי. הדבר קשור גם לזכותו של הילד להינשא והגנה מפני מחלות גנטיות בעת הצורך. על כן מבחינה חוקית נראה כי טובת הילד גוברת על רצון האב / בני משפחה בעניין זה.

נוכחנו לדעת כי החוק מאפשר לבית המשפט לחייב בני משפחה או את האבא עצמו לבצע בדיקת רקמות בשביל להיווכח אם אדם הטוען ליותו בן לא מוכר אכן בנו. אך מה קורה במקרה בו האב עודנו בחיים ולא מגיע, פיזית, לבדיקת הרקמות למרות צווי בית המשפט?

בפברואר 2019 ענה בית משפט לענייני משפחה תל אביב-יפו על מקרה כזה בו אם תבעה להכיר באבהות שלו על 3 מילידיה הקטינים (תמ"ש 13026-02-16). האב סירב להגיע לדיונים ואף לצווי הבאה לבית המשפט. משטרת ישראל לא הצליחה לאתר שכן אין לו מקום מגורים קבוע. בצר, פנה בית המשפט אל אחיו אך גם אלו לא הגיעו לבדיקה למרות דרישת בית המשפט.

בסופו של דבר פסקה השופטת אסתר ז'טניצקי כי לאור תמונות שהציגה האישה ותצהיר מאמה ניתן ללמוד כי היה בניהם קשר רומנטי משך מספר שנים ועל כן פסקה כי הוא אכן אבי הילדים אף שבדיקת רקמות לא נעשתה עקב התחמקויות האב. השופטת כתבה בפסק הדין כי "מידת ההוכחה הנדרשת בתיעת אבהות היא זו הנהוגה במשפט האזרחי 'הטיית מאן ההסתברויות'. על כן, על התובעת להוכיח במידה של מעלה 50% שהנתבע הוא אבי הקטינים". עוד כתבה השופטת ז'טניצקי כי היא מסתמכת על סעיף 28ח(ב) לחוק מידע גנטי הקובע כי "בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם".

אם הינכם ילדים לא מוכרים שנולדו מחוץ לנישואים או אם הוריכם נפטרו ונתקלתם בהתנגדות שכזו מצד אדם הטוען כי הוא ילדו הביולוגי של הוריכם, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי בהקדם האפשרי. הוכחת אבהות או התנגדות לכזו, כל שכן מדובר באדם שאיננו בחיים, היא נושא סבוך משפטית ופסיקתית. על כן מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי צמוד על ידי עורך דין מומחה בתחום ובעל ניסיון מתאים. משרדנו עוסק בדיני ירושה ומשפחה ובו תוכלו למצוא עורכי דין מומחים לתחום ובעל ניסיון של שנים אשר ישמחו לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי