חוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג 1953 מסמיך ערכאה זו לטפל באופן בלעדי בענייני הנישואין והגירושין בין יהודים. על פי ההלכה, על מנת לקבל גט יש צורך בהסכמתם של שני בני הזוג. מדיניות בתי הדין אם אישה רוצה להתגרש והבעל לא ידועה. רבות אנו שומעים על גבר המסרב לתת גט לאישתו, והדבר מונע ממנה להינשא מחדש לאחר שהקשר בין שני בני הזוג כבר הגיע אל סיומו. הסיבות לכך רבות ומגוונות, אם משום ניסיון להפעלת לחץ בנושא חלוקת הרכוש, זמני השהות עם הילדים, קושי בשחרור האישה לגבר או אחר או אף קינאה ונקמה.

בתי הדין הרבניים, ולאחרונה גם בתי המשפט לענייני משפחה בתביעות ניזיקין (כפי שיוסבר בהמשך), מגלים אפס סובלנות במקרים אלה ומטילים סנקציות ואף עונשי מאסר בפועל על סרבני גט. אך מה המדיניות כאשר הסרבנות מגיעה מצד האישה דווקא? האם אפשר להכריח אישה להתגרש?

הבדלים בין גבר ואישה

ההלכה קובעת כי גט אשר יינתן שלא בהסכמת הצדדים חסר תוקף, לכן אם האישה מסרבת להתגרש לכאורה לא ניתן לחייבה.  אך קיימים הבדלים מסוימים בין גבר ולאישה בעניין הזה. ראשית, אישה אינה יכולה להינשא מחדש עד אשר היא מקבלת גט ואם יהיו לה ילדים בפרק זמן זה שלא מבעלה, אלו יחשבו ממזרים. לא כך הם פני הדברים במקרה שאישה מסרבת לגט, הוא יכול להינשא ולהביא ילדים כשרים לעולם (באישור של מאה רבנים).

שנית, במקרים מסוימים ובניגוד לגבר, ניתן להפעיל כפיית גט על אישה שמסרבת לכך:

  • עקרות וזאת משום מצוות פרו ורבו. על מנת להשיג גט בכפיה מאישה מסיבה זו על הבעל לשכנע את בית הדין כי זוהי הסיבה לגירושין בניהם
  • קיומו של מום או מחלה המונעת קיום יחסי אישות
  • כאשר האישה גורמת לבעל להפר את חוקי ההלכה
  • עגינות: מדובר במקרים נדירים יותר אך אפשריים, בהם בת הזוג נעלמה או לא נודע גורלה דוגמת חטיפה, נפילה בשבי, מוות ללא שנמצאה הגופה וכדומה. היות וההלכה מחייבת קבלת הסכמה הדדית מבני הזוג, הגבר נותר למעשה כבול לאותם נישואין.

יש לציין, שבתי הדין הרבניים ממעטים להשתמש באופציה הזו של כפיית גט ומעדיפים לאשר לגבר להינשא למרות שלא קיבל גט מאישתו.

 

סנקציות

האם אישה יכולה לסרב לגט? התשובה לכך היא כן היות וגט צריך להינתן בהסכמת הצדדים. עם זאת, חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה 1995 מותיר לבית הדין להטיל הגבלות וסנקציות חריפות על סרבני גט, בהתאם לאותו במקרה, הימשכו וחומרתו. תנאי למתן פסק דין לגירושין הוא עילת גירושין. לפסק הדין דרגות שונות החל מהמלצה למתן גט, דרך חובה ועד כפיה. בפסק דין מסוג המלצה לא ניתן להטיל סקציה על בת הזוג. פסק דין מסוג חובה ניתן להטיל בו סנקציות קלות בהם הגבלת רישיון נהיגה ופסק דין מסוג כפיה כולל בתוכו סקציות כבדות עד מאסר במקרה וישנו סירוב לקבלו. באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ניתן להחילם גם כנגד אישה סרבנית גט. אלו סנקציות דומות לסנקציות עליהם יכול להטיל בית הדין על גבר במקרה דומה למעט מזונות עונשים החלים רק על הגבר.

חשוב לדעת שבכדי להפעיל את הסנקציות יש להגיש בקשה להטלת סנקציות. השיקול איזה סנקציה להפעיל מצוי בפני בית הדין בלבד. בית הדין לא יטיל סנקציה לפני שישמע את טענות שני הצדדים.

סנקציות כנגד האישה יכולים לכלול:

  • ביטול רישיון נהיגה
  • חיוב הפקדת דרכון
  • עיקול משכורות
  • עיקול חשבון בנק
  • עיקול רכב
  • הגבלות עיסוק
  • הגבלה על האפשרות להתמנות, להיות חבר או לשמש במשרה בשירות המדינה
  • עיקול רכוש ומיטלטלין
  • עיקול גמלה או קצבה
  • צו עיכוב יציאה מהארץ
  • עונשי מאסר ממושכים (5 שנים ואף יותר)

ההלכה מותירה לבתי הדין כפיית גט גם באמצעות מלקות, דבר אשר לא קיים היום היות והוא נוגד חוקי יסוד.

 

במקרה וסרבנית הגט היא אסירה ניתן להטיל עליה מגבלות נוספות בהם:

  • מניעת חופשה
  • שלילת קבלת ושליחת מכתבים
  • מניעת קבלת מבקרים
  • שלילת החזקת חפצים אישיים
  • שלילת עבודה בשכר
  • שלילת קנית מצרכים בבית הסוהר
  • שלילת שחרור על תנאי או שחרור מנהלי

עם זאת חשוב לציין כי מדיניות בתי הדין היא להשיג גט בהסכמה והם אינם ממהרים בהטלת סנקציות אלא שומרים אותם למקרים קיצוניים.

 

תביעת פיצויים

בשנים האחרונות הוכרה סרבנות גט כעילה נזיקית המאפשרת הגשת תביעה לפיצויים. תביעה זו מוגשת לבתי משפט לענייני משפחה בשל נזקים שנגרמו בעקבות סרבנות זו, כאב וסבל, פגיעה בכבוד האדם ובזכות לחרות.

במידה ובית משפט מחליט כי הגבר זכאי לפיצוי גובהו יקבע על פי:

  • אורך הזמן בו מתקיים הסירוב והימשכות ההליכים
  • מהות הפגיעה באורך החיים: בית המשפט יבקש לבדוק האם סירוב הגט גרם לנזקים בפועל דוגמאות מניעת מערכות יחסים אחרות
  • מיצוי הליכים: בית המשפט יבקש לבדוק האם הגבר פנה ומיצה את כל ההליכים האפשריים בבית הדין. לדבר זה יכולה להיות משמעות בשאלת תום הלב של מגיש התביעה

בתי המשפט נוהגים לאחרונה לפסוק פיצויי נזיקים בעשרות אלפי שקלים ויותר בגין סירוב גט, גם כשמדובר בסירוב גט של אישה, על אף שעיקר הנזקים הנגרמים בסירוב גט הם במקרה של סירובו של גבר וזאת, משום האפשרות לשאת אישה ולהביא ילדים גם ללא גט.

אחד מפסקי הדין המהווים אבן דרך בעניין זה הוא פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בינואר 2010 לפיו אישה חויבה בפיצויי ניזיקין בסך 53,333 שקלים עבור שנה ושליש בה סירבה לתת גט לבעלה (לפי חישוב של 40 אלף שקלים לשנה), זאת למרות שהאישה לא חויבה בגט על ידי בית הדין (תמ"ש 021162/07).

השופט מנחם כהן הסביר כי פיצוי נזקי סירוב הגט תקפים גם במקרה שהמסרבת היא אישה ואימץ בפסק הדין את העמדה לפיה בתי המשפט האזרחיים אינם תלויים בהחלטות בית הדין הרבני: "עניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט ויוכרע על פי נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה. לכן, גם במקום בו בית המדין המליץ לצדדים על שלום בית עשוי בית המשפט להגיע למסקנה לפיה אחד הצדדים הוא סרבן גט לכן עליו לחוב בנזיקין".  

 

תביעה לשלום בית

מדובר באקט חד צדדי בו אחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש וטוען כי ישנה אפשרות מעשית לשקם את חיי הנישואים. בעקבות זאת, בית הדין עשוי לעצור את הליכי הגט ולהפנות את הצדדים לייעוץ זוגי תוך שהוא מבקש מהצד שמעוניין בגט לשקול זאת בשנית.

תביעה זו מוגשת רק לבית הדין הרבני ובמסגרתה יצטרך הצד שמגיש אותה לפרט מה היו הסיבות למשבר בין בני הזוג, מדוע לא מדובר במשבר סופי וכיצד ניתן להחזיר את הגלגל אחורה.

מדובר בצעד שיכול להיות כנה ובעל רצון לאחות את הקרעים, אך גם בטקטיקה ידועה של עיכוב מתן גט. במקרים בהם לא מדובר ברצון לחזור ולחיות חיי נישואין יחד אלא בטקטיקה למשיכת זמן, יש להוכיח זאת לבית הדין ומרגע שהדבר הוכח, בתי הדין דוחים את הבקשה.

כך למשל, חייב בית הדין הרבני האזורי תל אביב בדצמבר 2019 אישה להתגרש מבעלה, 12 שנים לאחר שנפרדו סופית ולאחר שזו קיבלה רכוש מהבעל המוערך במיליוני שקלים אך סירבה לתת לו גט תוך שהיא מגישה תביעה לשלום בית.

בעקבות הפרידה, זכתה האישה לקבל את זכויותיה ברכוש שחולק, דבר שהסתכם בנכסי נדל"ן בשווי מיליוני שקלים, אך למרות זאת סירבה לתת לבעלה גט ואף הגישה בקשה לשלום בית.

בית הדין דחה את בקשתה, חייב את האישה במתן גט והורה על הפסקת חיוב הבעל במזונות תוך שהוא מציין כי "בקשתה של האישה בשלום בית הוא מן הפה אל החוץ וכי הצדדים שונאים זה את זה".

במקרה אחר, דחה בית הדין הרבני האזורי בחיפה במאי 2004 תביעת אישה לשלום בית וחייבה להתגרש בטווח הזמן המיידי (תיק מס' 061391348-21-1). הבעל הגיש את תביעת הגירושין וטען כי במשך שלוש שנים אין בניהם חיי אישות והם אף ישנים בחדרים נפרדים. האישה אישרה את הפרטים אך טענה כי התגלגלו לכך משום שהוא בוגד בה תוך אלימות פיזית ומילולית. לאחר שזו ביקשה שלום בית השניים הופנו לייעוץ נישואין שקבע כי השניים הסכימו להתגרש אך האישה חוששת לעתידה הכלכלי. בהחלטת הדיינים נכתב בין היתר כי "בין הצדדים קיים נתק מוחלט, אין לאשה כל רגש כלפי בעלה מלבד ההצהרה מן השפה ולחוץ על כך רוצה 'שלום בית', חומה של ברזל מפרידה בין הצדדים וכל מטרתה היא סחיטת כספים מהבעל".

הליכי גירושין ומתן גט בכלל ובפרט שהם נעשים ללא הסכמה ותוך התנגדות מורכבים ודורשים ידע וניסיון. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה, הסדרי גירושין וחוק איזון משאבים בין בני זוג בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.