צו ירושה וצו קיום צוואה
קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, היא הכרחית כדי שיהיה אפשר לחלק את רכושו של המוריש ליורשים השונים. רכוש זה הוא ה"עיזבון".
מהו צו ירושה וצו קיום צוואה?
סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), קובע כי יש שתי דרכים בהן אדם יכול להפוך ליורש מהעיזבון:
- יורש על פי צוואה
- יורש על פי דין (בהיעדר צוואה)
מה ההבדל בין צו ירושה וצו קיום צוואה?
כאשר יש צוואה, כדי לממש אותה לצורך חלוקת העיזבון יש צורך להוציא "צו קיום צוואה".
לעומת צו ירושה, צו קיום צוואה נועד לחלק את העיזבון של המנוח בהתאם לצוואה שכתב.
כאשר אין צוואה, כדי לחלק את העיזבון ליורשים על פי דין, יש צורך להוציא "צו ירושה".
צו ירושה נועד להצהיר על הזכויות של היורשים ועל החלק שלהם בעיזבון שהשאיר אחריו המנוח.
למי פונים לצורך קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה?
לצורך קבלת הצווים, על היורשים לפנות בבקשה לרשם לענייני ירושה (להלן: "הרשם"). לרשם יש הסמכות להעניק את הצווים, ותוכנם יכלול את הזכויות הבאות:
- צו ירושה: מי הם היורשים על פי דין ומה חלקם היחסי בעיזבון.
לדוגמא, הורה יחיד נפטר, והשאיר אחריו שני ילדים. ההורה לא השאיר אחריו צוואה. צו הירושה יצהיר, כי שני הילדים הם היורשים, וחלקו של כל אחד הוא 50% מהעיזבון.
- צו קיום צוואה: הצהרה על כך שהצוואה תקפה (מבחינה צורנית), למעט הוראות שבית המשפט מצא שהן בטלות.\
איך מוציאים צו ירושה?
מבחינה פרקטית, ישנן שתי אפשרויות להוצאת צו ירושה:
- את הבקשה למתן צו ירושה אפשר להגיש במשרדי הרשם לענייני ירושה במחוז הרלוונטי – המחוז שבו היה מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו.
יש להגיש את הבקשה ואת המסמכים המצורפים לה בארבעה עותקים – מקור ושלושה העתקים. - אפשר להגיש את הבקשה באינטרנט (באתר של הרשם לענייני ירושה). דרך זו אפשרית רק במקרים מסוימים, ובהם: כאשר הנפטר הותיר אחריו צאצאים ובן או בת זוג. כאשר הנפטר הותיר אחריו רק צאצאים.
הגשת התנגדות לצו ירושה ולצו לקיום צוואה
לאחר שהוגשה בקשה לקבלת אחד הצווים, על הרשם להודיע על כך ברבים (עיתון יומי) ולהעניק פרק זמן של שבועיים, בהם כל המעוניין בדבר יוכל להגיש התנגדות לבקשה.
"מעוניין בדבר" יכול להיות יורש שנושל מהצוואה, נושה של המוריש וכו'.
מקרים בהם הרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה למתן צו לבית המשפט
את הבקשה למתן הצווים יש להגיש לרשם. עם זאת, סעיף 67א לחוק, מפרט רשימה של מקרים בהם יהיה על הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט") כדי שידון ויכריע בה.
המקרים בהם תועבר הבקשה למתן צו לבית המשפט הם אלו:
- הוגשה התנגדות לבקשה
- המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה
- היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף להליך
- האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שמונה לו אפוטרופוס, קטין או נעדר
- הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה
- בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר
- על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי לחוק
- הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט
מה יש להוכיח בבקשה לצו ירושה או צו לקיום צוואה?
כאשר מוגשת בקשה לקבלת אחד הצווים, על המבקש להוכיח בבקשה את הדברים הבאים:
- מות המוריש
יש להוכיח את פטירת המוריש וזמן הפטירה. הדבר יעשה על ידי תעודת פטירה או הצהרת מוות.
חריג: הרשם או בית המשפט, רשאים להתיר למבקש להוכיח את הפטירה וזמנה בדרך אחרת.
- צוואה מקורית (רלוונטי לבקשה לקיום צואה)
יש לצרף את הצוואה המקורית של המוריש (למעט כאשר יש "צוואה בעל פה").
חריג: בית המשפט רשאי להתיר צירוף "עותק" של הצוואה או הוכחת הצוואה באופן אחר שלא כולל צירוף צוואה. ניתן להשתמש בחריג בהתקיים אחד התנאים הבאים:
- הצוואה המקורית הושמדה (שלא על מנת לבטל אותה)
- לא ניתן להגיש את הצוואה המקורית
כוחו של צו ירושה או צו קיום צוואה
כוחו של כל אחד מן הצווים תקף כלפי כל העולם. כך קובע סעיף 71 לחוק:
" צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו".
לדוגמה, כאשר נקבע בצו שיורש יירש נכס מסוים, אותו יורש יוכל לרשום את הנכס על שמו בפנקס הרישום של אותו הנכס על סמך הצו.
תיקון וביטול צו ירושה או צו לקיום צוואה
סעיף 72 לחוק קובע, שגם לאחר שניתן אחד הצווים, יכול "מעוניין בדבר" לבקש מהגורם שנתן את הצו (הרשם או בית המשפט), לתקן או לבטל אותו מאחת הסיבות הבאות:
- עובדות שלא היו בפניו בעת מתן הצו
- טענות שלא נטענו בפניו בעת מתן הצו
הפסיקה פרשה את סעיף 72, וקבעה שלושה תנאים אשר על הטוען לתחולת הסעיף להוכיח, כדי שניתן יהיה לתקן או לבטל את הצו:
- האם קיימת עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט או הרשם טרם מתן הצו? או – האם ישנה טענה שלא נטענה בפני בית המשפט בעת שנתן את הצו?
אם התשובה חיובית, יבחן התנאי השני:
- האם אילו הובאה אותה עובדה או נטענה אותה טענה, היה ניתן צו שונה?
אם התשובה חיובית, יבחן התנאי השלישי:
- האם ניתן היה להביא את אותה עובדה או טענה קודם מתן הצו? או במקרה שניתן היה להביא את העובדה או הטענה רק אחרי מתן הצו, האם הדבר נעשה בהזדמנות הסבירה הראשונה?
בפסק הדין טורנר נ' טורנר, הובאו מבחנים אותם ישקול בית המשפט לגבי התנאי השלישי:
א. "מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות לפני בית המשפט".
ב. "מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות של הסבר זה".
ג. "האם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן, ובמיוחד האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון בהבאת חומר ראיות לפני בית המשפט לביסוס טענותיו."
מעוניינים לערוך צוואה? להוציא בקשת צו ירושה או צו קיום צוואה?
במשרדינו תפגשו עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, ואשר מוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו יעזרו לכם לנסח צוואה שתשקף את רצונותיכם, והם ילוו אתכם בהליכים השונים עד להפקדתה.
כמו כן, אם אתם צריכים להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה, עורכי הדין שלנו יעזרו לכם בבקשות לקבלת צווים אלו ובהליכים הנלווים אליהם.