אנו מכירים את המושג מזונות בדיני גירושין גם במונח "מזונות לאישה".

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (

חוזה נישואין וגירושין נערכים ברבנות ועל פי הדין העברי, ועל כן חוק מזונות אישה חל אך ורק על הבעל המחויב לאשתו ואין החוק חל על האישה במתן חוק מזונות לגבר, על כן יש להכיר את החוק מבחינת החובות, ההגבלות וכל התקנות והסיבות השונות בנושא.

מזונות החלים על בן הזוג

על פי החוק לדיני משפחה העוסק בתשלום המזונות
אחד הסעיפים קובע כי
יש חיוב במזונות לבן הזוג וזאת לפי הדין האישי החל עליו, כאשר כל מי שאינו יהודי, כלומר הוא אינו מחויב להלכת דין תורה והוא מוסלמי או דרוזי או בן עדה דתית אחרת על פי הפירוט החל בפקודת הירושה, או כאשר לא חל עליו דין אישי, הוא גם יהיה חייב במתן מזונות לבן הזוג, והוראות החוק יחולו גם על המזונות האלה.
כלומר על פי החוק, חל במזונות הדין "האישי" כלומר הדין "הדתי", ולכן על פי הוראות החוק לנושא המזונות זה לא יהיה כלול במקרה זה והחוק יחולבמצבים אלו בלבד:כל אדם שהוא חבר עדה דתית מוכרת בישראל וכן על כל אדם המוגדר כחסר דת כלשהי.
כלומר אם מדובר ביהודי, דין התקף לגביו הוא הדין העברי בלבד ולא החוק המנוסח אך ישנו סעיף בחוק זה שיחיייב גם את הדין הדתי.

חובת הבעל במזונות חלה רק עד הגירושין.

מתן מזונות לבן הזוג על פי הדין העברי:

כאמור על הבעל מוטלת חובת תשלום מזונות על פי הפירוט הבא:

המזונות יכללו את כל נושא מימון האוכל, הביגוד, הוצאות רפואה ולמעשה את כל הנושאים הנכללים בתחום כלכלת הגרושה, ואף בנוסף במידה ורמת החיים של הבעל מבחינה כלכלית עולה, גם כך רמת החיים של האישה תצטרך לעלות. עוד קובע החוק כי האישה תקבל מזונות שלא יגרמו לה לרדת מתחת לרמת החיים שאליה הייתה רגילה בזמן הנישואין.

מה יהיה גובה תשלום המזונות?

על פי מנהגי המקום והחברה של חיי בני הזוג, כך יקבע גובה תשלום המזונות.

לתשלום המזונות מחוייב רק הבעל
לאישה הגרושה אין שום חובת תשלום מזונות או חובה כלשהי לפרנס את בעלה גם אם מצבה הכלכלי אמיד ביותר.
האם ניתן להחיל תנאים ולשנות את הדין העברי?
ניתן בהחלט לקבוע הסכם אחר על פי החלטת בני הזוג, שיקבע אחרתמהנכתב בדין העברי, ויקבע חוק מזונות לגבר למשל כאשר האישה כן תרצה לפרנס את בעלה.

מתי ניתנים המזונות?

עד הגירושין חלה על הבעל החובה למתן מזונותלמעט בשני מקרים כאשר מספיק כי יתקיים אחד מהם ואז הבעל יהיה פטור מחובת תשלום מזונות טרם גירושין. זאת כאשר האישה והבעל חיים בנפרד או ישנו פגם ועילה בהתנהגות האישה או במעשיה.

כאשר בני הזוג אינם חיים יחד והם נשואים עדיין, הבעל יהיה פטור מתשלום מזונות, והאישה תהיה זכאית למזונות במקרים אלו למרות החיים בנפרד:

אם הבעל הוא זה שעזב את הבית ושלא באשמת האישה.
אם האישה היא זו שעזבה את הבית, אך עם סיבה מוצדקת.
אם הבעל מחויב בגט לאישה אך מסרב לתת אותו ומעכב את הגט והוא מכונה "מעוכבת מחמתו"

כאשר מדובר בהתנהגותה ובמעשיה של האישה, יקבל הבעל פטור במקרים אלו:
מדובר במספר עילות על פיהן יהיה הבעל פטור ממזונות טרם הגירושין, אך הסמכות לקבוע זאת היא בידי בית הדין הרבני או בידי בית המשפט לענייני משפחה, הסיבות יכולות להיות:

אישה מורדת
זו אישה המוגדרת כמסרבת לחיות עם בעלה בחיים משותפים. כדי לקבוע כי אישה היא מורדת צריכים להתקיים כמה תנאים של התראה, הכרזה בפומבי וכדומה.
מעשה לא צנוע המוגדר ככיעור
האישה עושה מעשה שאינו צנוע עם חשד למעשה זנות, אך לא כל מעשה חסר צניעות הוא מעשה המוגדר כיעור, אלא רק נחשב כמעשה המעלה חשד לכך.
מעשה של זנות
כאשר אישה זנתה עם גבר אחר וכן ישנם שני עדים היכולים להעיד על כך.
כלומר הודאת האישה בלבד ללא עדים אינה מספיקה ליצור עילה, אז יעלה חשש שהיא עושה זאת כדי שהבעל יחויב בגט, אך עם זאת במצבים מסוימים הודאת האישה שזנתה יכולה להספיק ליצור עילה, זאת כאשר אפשר לבסס זאת עם כמה עדים .
האישה עוברת על דת משה
האישה בכוונה תחילה ובאופן מודע גורמת לבעלה לעבור על מצוות התורה.
עוברת על הדת היהודית
האישה אינה מתנהגת בצניעות בלבוש ובהתנהגות.
וכן גם הבעל בעצמו פועל כמעשיה, במקרים אלו הוא יהיה עשוי להמשיך להיות מחויב במזונות.
האישה היא סרבנית גט
אם בית דין רבני פסק שעל בני הזוג להתגרש אך האישה מסרבת לקבל זאת, בית הדין יכול לאפשר לבעל להיות פטור מתשלום מזונות מרגע זה והלאה.

מזונות מקוזזים בהתחשב בהכנסות באישה

אם לאישה ישנם הכנסות ממקורות שונים, בית הדין או בית המשפט יכול להתחשב בהכנסות אלו ועל פיהן לקזז את המזונות של הבעל, וזאת במקרים אלו:
הכנסות ממעשה ידיה
מדובר במינוח בדין העברי שמתייחס להכנסות האישה מעבודתה, משכורתה מעבודתה תקוזז כנגד זכותה למזונות.
הכנסות האישה מעבודה בעבר
אף הכנסות שוטפות שניתנות לאישה כתוצאה מעבודותיה בעבר אפשריות לקיזוז כנגד מזונותיה
הכנסות האישה ממקורות אחרים ומנכסים
כאשר חל הדין הדתי כאמור הוראות החוק אינן חלות, למעט סעיף 2א לחוק הקובע: ניתן להתחשב גם בהכנסות האישה מעבדותיה ומנכסיה ומכל מקור אחר לקיזוז המזונות.

הזכות למגורים כחלק ממזונות בן זוג

חלק מזכותה למזונות היא זכות האישה למדור, למגורים. על פי הנאמר "עולה עמו ואינה יורדת עמו", האישה זכאית לקבל את אותם תנאי מגורים אליהם הורגלה במהלך הנישואים מכל בחינה אם זה גודל דירה, מספר נפשות, חדרים וכדומה, אך היא אינה זכאית לאותן הזכויות בדירה למשל מעבר לדירה בשכירות ולא לדירה בבעלותה.
היא זכאית גם למגורים במקום עם שקט ושלווה כלומר על פי המושג "צו הרחקה", צו זה אוסר על הבעל להיכנס לבית הזוג במקרה של סכנה לאלימות פיזית, אלימות מילולית, נפשית או רוחנית כלפי האישה או הילדים.
בנוסף לצו ההרחקה ישנם גם צווים נוספים בחוק המונעים אלימות או הטרדות:

צו הגנה

ניתן לתת מבית המשפט צו האוסר על אדם לעשות מעשים אלו או לבצע את חלקם: להיכנס לדירת בן משפחתו או להיות במרחק מסוים מאותה דירה גם אם יש לו זכות כלשהי בדירה.
חל איסור להטריד את בן המשפחה בכל דרך ובכל מקום;
חל איסור לפעול בדרך המונעת או המקשה על השימוש בנכס של בן משפחתו, גם אם יש לו זכות כלשהי בנכס.

הצו למניעת הטרדה מאיימת:

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת אוסר לעשות מעשים אלו או מקצתם: להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
לאיים על הנפגע;לעקוב או לבלוש אחר הנפגע, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;חל איסור ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר ;חל איסור להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מהרכב, ממקום עבודתו של הנפגע או מכל מקום אחר שהנפגע נוהג להיות בו בקביעות;

מהם מזונות משקמים?

מזונות משקמים ניתנים לאישה לזמן מוגבל בלבד על מנת לסייע לה בשיקום מצבה הכלכלי לאחר הפרידה.
כאמור, מזונות ניתנים לפי דין עברי רק עד הגירושין בתנאי לקיום אחת מעילות הפטור, אך נוצרו מצבים בהם סירבה האישה לגירושין כדי שלא תצטרך לוותר על מזונותיה.
מדובר למשל במקרים רבים על אישה שדאגה למשק הבית ולגידול הילדים במהלך נישואיה ולא פיתחה לעצמה מקצוע משלה ובתום הנישואין, האישה עומדת בפני מצב חמור וקשה ללא תמיכה כלכלית.
לכן על מנת לאפשר לאישה להשתקם כלכלית קבע בית המשפט העליון כי במקרים מסוימים כן ישולמו מזונות גם לאחר הגירושין ואלו נקראים מזונות משקמים:

מזונות אלו יפחיתו את תופעת "סרבנות גט" מטעמים כלכליים, וכן יוכלו להעניק לבית המשפט האזרחי יכולת להתחשב במצב בצורה שקולה והגונה. מזונות משקמים יתנו מענה כלשהו למצבים בהם בן הזוג שתרם לעבודות הבית ימצא עצמו במצב שבו לעבודתו אין כל ערך
במזונות משקמים אין מדובר בזכאות קבועה למזונות, אלא רק כדי לשקם את תהליך ההשתלבות בשוק העבודה – כדי ליצור קיום בכבוד לאותה תקופה זמנית של "השתקמות", תקופה זו מבוססת על הקשר הזוגי עד כדי פגיעה ביכולת להתפרנס. ניתן גם לעבור תהליך של גישור עד להתגבשות של זכאות אחרת להתפרנס, כגון מקרן פנסיה וכדו'. לכן ניתן ואף צריך, לקבוע מועד שיהיה קצוב למתן המזונות

הסמכות לדון במזונות בן הזוג

לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 

סמכות זו לדון במזונות בן זוג נתונה לשתי ערכאות שהן
בית המשפט לענייני משפחה
הקובע את חוק "ענייני משפחה" – חוק זה עוסק בענייני המעמד האישי, ואת הזכאות למזונות או למדור;
בית הדין הרבני
לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

מאפשרים לבית הדין לדון במזונות בשני מצבים:
כאשר הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין של יהודים אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, לבית דין רבני יהיה שיפוט בכל עניין הכרוך בתביעה, לרבות נושא המזונות לאשה ולילדים.
סוגיית המזונות בתביעת הגירושין.
מטרתה:
רק האישה יכולה להגיש תביעת מזונות, אף שלא במסגרת גירושין. ליצור תביעה הוגנת הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית.