משמורת ילדים זמנית

עיקרון העל במשמורת ילדים "טובת הילד"

עקרון "טובת הילד" הוא העיקרון החשוב ביותר שעל פיו תיקבע המשמורת. נשאלת השאלה, מהו עקרון טובת הילד וכיצד ניתן לדעת מה באמת טוב לו?

בבג"ץ מיכל דויד נ' בית הדין הרבני הגדול, נקבעו מספר עקרונות שיעזרו לנו להבין מהו המושג "טובת הילד":

• "הליבה של טובת הילד, הלוז של טובת הילד, היא זכותו של הילד כי תישמר בריאותו הגופנית והנפשית, כי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים".
• "בזכותו של הילד אנו מדברים – בזכותו העצמאית – ולא בזכותם של הוריו או בזכותו של מאן דהוא המבקש לעשות לטובתו".
• " על בית המשפט להכריע בטובתו של הילד הספציפי העומד לפני בית-המשפט".

מכיוון שטובת הילד היא מושג כללי מאוד, מעורפל, תלוי ערכים והשקפות, הועלתה בפסק דין?) פלונים נ' אלמוני, גישה נוספת לעניין קביעת משמורת, גישת "זכויות הילד":

• "מושג "זכויות הילד" מורה לנו כי לילד נתונות זכויות. מושג "זכויות הילד" הוא בגדר פריסת סוכת ההגנה החוקתית על הילד. ביטוייה בהכרה בזכויותיו ובכך שמכלול הזכויות הוא גם ערובה להבטחת טובתו. על-כן, על-פי גישה זו, התפיסה בדבר זכויות הילד יכולה לשמש קנה מידה ראוי לפתרון סכסוכי משמורת, מאחר שהיא מגינה על הילד ועל טובתו הכללית בצורה טובה יותר מאשר עקרון טובת הילד".

כדי לדעת מה טובת הילד, רשאי בית המשפט/בית הדין, לשמוע ולהתחשב ברצון הקטין. ישנם מספר עקרונות בנושא כמפורט להלן:

• גיל המינימום לשמיעת הילד הוא 6
• ככל שהילד מבוגר יותר, יתחשבו ברצונו יותר
• שמיעת הילד לא תיעשה בנוכחות הוריו או נציגיהם
• בהכרעת בית המשפט/בית הדין, לא יפורטו דברי הקטין

חוות דעת של מומחים בסוגיית משמורת ילדים

כאשר בית המשפט או בית הדין דנים בנושא משמורת, הם בדרך כלל נעזרים במומחים שונים כגון: פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בבג"ץ דויד נ' בית הדין הרבני הגדול נקבע, כי רק במקרים נדירים וחריגים הכרעת בית המשפט/בית הדין תסתור את חוות דעת המומחים:

"רק לעיתים נדירות ובנסיבות יוצאות-דופן נמצא בית-משפט פוסק – בעניינים של בריאותו הנפשית והגופנית של ילד – בניגוד לחוות-דעת מומחים. יתר-על-כן, ומדוע ראה לדחות את המלצת המומחים. שונה, כמובן, הדין במקום שבו מונחות לפני השופט חוות-דעת הסותרות זו-את-זו".

חזקת הגיל הרך במשמורת ילדים

סעיף 25 לחוק קובע את "חזקת הגיל הרך", לפיה המשמורת על ילדים עד גיל 6 תימסר לאם, כל עוד אין סיבות מיוחדות המעידות אחרת:

"ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

חזקת הגיל הרך, מבוססת על כך שהקשר בין ילד רך בשנים לאמו חזק יותר מהקשר לאביו. כדי לסתור את החזקה יש צורך בראיות כבדות משקל. החזקה תקפה גם כאשר האם מהגרת לחוץ לארץ (פלונית נ' אלמוני).

לאור המלצתה של ועדת שניט (הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין) לבטל את חזקת הגיל הרך, ולקבוע משמורת לפי טובת הילד הספציפי, אנו רואים שינוי בגישת בתי המשפט. כלומר: כיום, לא בכל מקרה ובכל מצב, ילד על גיל 6 יישאר במשמורת אימו. עם זאת, חזקת הגיל הרך עדיין שרירה וקיימת.

סמכויות שיפוט במשמורת ילדים

סוגיית המשמורת נתונה ככלל לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. גם בית דין דתי יכול לקנות סמכות לדון במשמורת (כל עוד לא נפתח הליך כזה בבית המשפט), זאת בהתאם לכללים הבאים:

• כאשר מדובר בתביעת גירושין, סוגיית המשמורת נכרכת בתביעה מעצם טבעה, ואין צורך לכורכה במפורש.
• אם לא מדובר בתביעת גירושין, וההורים הסכימו לדון בנושא המשמורת בבית הדין, לקטין עומדת הזכות להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט (כץ נ' בית הדין הרבני הגדול).
• אם בית הדין קיים דיון מעמיק ומהותי בנושא המשמורת, הוא קונה סמכות נמשכת לגבי תביעות עתידיות בנושא במשמורת.
• אם בית הדין לא קיים דיון מהותי בנושא המשמורת, ורק אישר הסכם בין ההורים, לא קמה לו סמכות נמשכת לגבי תביעות עתידיות.

סמכות שיפוט בנושאי חינוך

כאמור, כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית דין דתי, אין צורך לכרוך את נושא המשמורת, שכן נושא זה כרוך בתביעת הגירושין מעצם טבעו. נושא חינוך הקטין כן מחייב כריכה מפורשת, שכן נושא זה אינו כרוך בתביעת הגירושין מעצם טבעו (בג"ץ 5507/95 אמיר נ' בית הדין האזורי בחיפה).

כאשר תביעת משמורת מוגשת לבית המשפט, נושא החינוך כרוך בה ואין צורך לכורכו במפורש.

כפי שהוסבר לעיל, עקרון העל בנושא משמורת ילדים הוא "טובת הילד". עיקרון זה רלוונטי גם כשמדובר בנושאים הקשורים בחינוך. בית הדין הדן בסוגיות חינוכיות, יכריע על פי טובת הקטין, ולא ע"פ השאלה אם החינוך תואם את עמדת הדין הדתי. בפסק הדין פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, נפסק:

"באשר לסוגיית חינוכו של הילד, נקבע לא אחת כי על בית הדין הרבני להכריע על פי טובתו של הקטין המסוים העומד בפניו, ולאו דווקא על יסוד התשובה לשאלה האם חינוך זה תואם את עמדת הדין הדתי. על בית הדין להתעלם מהקביעות התיאורטיות של הדין הדתי באשר לחינוך הרצוי עבור הילד ולבחון מהי טובתו תחת נסיבות המקרה הספציפי".

משמורת ילדים זמנית

עם תחילתו של הליך פירוד או גירושין, אחד ההורים (לרוב האם) יבקש מבית המשפט לקבל החלטה זמנית, אשר קובעת כי המשמורת הזמנית של הילדים תהיה אצלו. בהתאם לכך, עם הגשת תביעה למשמורת ילדים, יש להגיש גם בקשה לקביעת משמורת זמנית -עד להכרעה בתביעה העיקרית.

עם מתן פסק הדין בתביעה העיקרית למשמורת, בו תקבע המשמורת הקבועה על הקטין, המשמורת הזמנית תתבטל.

מעוניינים להסדיר את משמורת הילדים? 

במשרדינו ישנם עורכי דין שמתמחים בדיני משפחה ומוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין יעזרו לכם להסדיר את נושא משמורת הילדים בהסכם גירושין, הסכם חיים משותפים, הסכם הורות משותפת וכן בהליך בודד ונפרד.