סילוק על הסף של תביעה בענייני משפחה

האם בית המשפט לענייני משפחה יכול להיעתר לבקשה לסילוק תביעה על הסף ובאילו נסיבות בית המשפט ייעתר לבקשה כזו? עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש מסבירים הכל במאמר שלפניכם.

סילוק על הסף – תקנות סד"א

פרק ו' בתקנות סדר הדין האזרחי, 2018 (להלן: "התקנות", "תקנות סד"א) עוסק בסילוק על הסף. המושג 'סילוק על הסף' כולל, למעשה, שני מונחים: האחד – מחיקה על הסף (תקנות 41-42 לתקנות סד"א) והשני – דחייה על הסף (תקנה 43 לתקנות סד"א).

ההבדל בין שני המונחים האלו משמעותי, שכן תובע שתביעתו נמחקה על הסף ע"י בית המשפט או הרשם, יוכל להגיש את התביעה שוב, ואילו תובע שתביעתו נדחתה על הסף, לא יוכל להגיש שוב את התביעה. כלומר: הפגיעה בזכויות גדולה יותר, ומדובר ביצירת מעשה בית דין.

לפי תקנה 41 לתקנות, בית המשפט או הרשם רשאים להורות על מחיקת כתב תביעה אם הוא לא מגלה עילת תביעה, התביעה טרדנית או קנטרנית, אם התובע נמנע מלקיים את הוראות ביהמ"ש או מהתקנות. לפי תקנה 42 יכול בית המשפט למחוק תביעה אם מוצא כי הוגשה כחלק משימושו של בעל דין לרעה בהליכי המשפט.

כל אחת מהחלופות יכולה להקים עילה למחיקה על הסף.

תקנה 43 לתקנות קובעת, כי בית המשפט או הרשם רשאים לדחות תביעה על הסף במקרים הבאים: בשל מעשה בית דין, התיישנות או כל נימוק אחר שלפיו הם סבורים כי ניתן היה לדחות מלכתחילה את התביעה שהוגשה.

דחייה על הסף מחמת מעשה בית דין: הכוונה לכך שעניינו של התובע כבר נדון, וניתן פסק דין בנושא. על כן, אין לאפשר לו להעלות את העניין לדיון פעם נוספת.

סילוק תביעה על הסף – גישת הפסיקה

ברע"א 5337/17 כץ ואח' נ' כץ קבע בית המשפט העליון, כי כפי שכבר נקבע בפסיקה, לאמצעי של סילוק תביעה על הסף יש השלכות מרחיקות לכת על זכויות התובע וכמובן על זכות הגישה שלו לערכאות. עם זאת, ציין בית המשפט, האמצעי של סילוק על הסף ממלא תפקיד חיוני בסינון תביעות סרק טורדניות.
בפסיקה נקבע, כי כשבית המשפט מחפש את נקודת האיזון בין זכות הגישה לערכאות, אשר נתונה לבעלי הדין לבין שיקולי מדיניות משפטית ודיונית, עליו להשתמש בזהירות רבה בסעד של סילוק על הסף.
השימוש בסעד זה ייעשה רק במקרים שבהם בית המשפט שוכנע, כי גם אם הליכי המשפט יתנהלו במלואם, ובהנחה כי העובדות המפורטות בכתב התביעה יוכחו, עדיין לא יהיה בתביעה כדי לתת לתובע את הסעד שהוא מבקש.

אם כן, הסעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני שלא בקלות בית המשפט ייעתר אליו. נדרשת מבית המשפט זהירות רבה כאשר הוא נותן החלטות של מחיקה או דחייה על הסף.

עיקול ירושה

סילוק על הסף של תביעה בענייני משפחה

כאשר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לסילוק על הסף, הוא יבחן את הבקשה בהתאם לאותם קריטריונים לפיהם נבחנת בקשה בבתי משפט אזרחיים אחרים. כלומר, הבקשה תבחן בזהירות רבה תוך הפעלת שיקול דעת אשר יאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולי מדיניות, בכללם: הליכי סרק והטרדת בעלי הדין.

מקרה בו השתמש בית המשפט לענייני משפחה בסעד של סילוק על הסף הוא תלה"מ 55661-03-18 אלמוני נ' פלונית (בפני כב' השופט טל פפרני). בתיק זה הוגשה בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבה כנגד המבקש, להגדלת דמי המזונות עליהם הסכימו הצדדים, בסך של 2,800 ₪, עבור בנם הקטין, בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין.

לטענת המבקש, יש לסלק את התביעה על הסף בשל חוסר תום לב קיצוני מצד המשיבה. המבקש ציין, כי אין לפתוח פסק דין למזונות שניתן בהסכמה מלבד במקרים נדירים בלבד, וזאת בשל אופיו ההסכמי.

השופט טל פפרני דן בבקשה לאור תקנות 100 ו-101 לסדר הדין האזרחי (התקנות הישנות שהוחלפו ב41-43 בתקסד"א 2018), וציין כי ההלכה מחייבת את בית המשפט לנהוג משנה זהירות בבקשה לסילוק על הסף, וכי רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בית המשפט יורה על סילוק על הסף.

השופט קבע, כי במקרה זה מדובר במזונות. פסק דין למזונות לא מהווה מעשה בית דין, וכאשר מתרחש שינוי נסיבות מהותי, אפשר לעיין בפסק הדין מחדש. עם זאת, הצד שטוען לשינוי נסיבות מהותי צריך להוכיח כי אכן חל שינוי נסיבות מהותי, כזה אשר לא ניתן היה לצפות אותו בזמן החתימה על ההסכם. השופט הוסיף, כי שינוי במזונות שנפסקו ייעשה רק במקרים חריגים ובתנאי שיתקיימו שלושה פרמטרים: 1. ייגרם אי צדק אם פסק הדין יישאר על כנו – בשל שינוי הנסיבות המהותי. 2. הצדדים השאירו, בצורה מפורשת או משתמעת, פתח לשינוי הנסיבות. 3. הצד שמבקש את השינוי פעל בתום לב.

נקבע, כי במקרה הנדון, המשיבה לא הצליחה להצביע, אף לא על ראשית ראיה, כי יש מקום להורות על שינוי הוראות ההסכם ועל הגדלת דמי המזונות שנקבעו בהסכם שקבל תוקף של פסק דין לפני תקופה קצרה יחסית – תקופה בת שנתיים בלבד.

" דומני כי פנייתה לבית המשפט כעת, אינה לגמרי בתום לב, ואינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין", כתב השופט בהחלטתו.
לאור האמור, השופט קבל את הבקשה והורה על מחיקת כתב התביעה.

במקרה אחר אשר נדון בבית המשפט לענייני משפחה – תמש (ת"א) 61511-07-18‏ ‏ עיזבון המנוחה מ' מ' ל' ז"ל נ' ר' ע' (ר')‏ נדחתה בקשה לסילוק על הסף של תביעה למתן פסק דין הצהרתי על זכויות במקרקעין, שהגישה המשיבה נגד המבקשים – עיזבון אמה המנוחה ושניים מילדיה.

המבקשים טענו, כי יש להורות על דחיית התביעה על הסף מטעמי התיישנות, שיהוי, ואי צירוף צד להליך.

השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה, כי הלכה פסוקה היא שמחיקת תביעה או דחייתה על הסף יתבצעו רק במקרים חריגים, שכן מדובר באמצעים קיצוניים. סעד זה יינתן ע"י בית המשפט, רק במקרים שבהם יהיה ברור, כי התובע לא יכול לקבל, על יסוד טענותיו, את הסעד המבוקש, בשום פנים ואופן.

השופטת ציינה, כי כשמוגשת בקשה לדחיית תביעה על הסף בשל התיישנות, אין מקום לדחייה על הסף כאשר שאלת ההתיישנות והשיהוי, קשורות לשאלות עובדתיות שטרם התבררו.

השופט קבעה, כי יש לקיים הליך משפטי לצורך בירור העובדות הרלוונטיות, ולאחר בירור זה תוכרע גם שאלת ההתיישנות והשיהוי.

נקבע, כי בנסיבות המקרה נראה כי יש לקיים הליך משפטי לבירור העובדות הרלוונטיות, ולאחר הבירור תוכרע גם שאלת ההתיישנות והשיהוי.

על כן, הבקשה לסילוק על הסף נדחתה.

מפסקי הדין עולה, כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חשובה מאין כמוה, ורק במקרים נדירים בית המשפט יורה על סילוק תביעה שהוגשה לבית המשפט למשפחה על הסף. עם זאת, כאשר הפנייה לבית המשפט נעשית בחוסר תום לב, יהיה לכך משקל וייתכן כי הבקשה למחיקה תתקבל, כמו גם במקרים חריגים אחרים.

לאור מורכבות הנושא, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה, טרם הגשת בקשה למחיקה על הסף.

משרד עוה"ד כהן, דקר, פקס, ברוש מתמחה בדיני משפחה וירושה. לעורכי הדין יש נסיון רב בהגשת תביעות לבתי המשפט למשפחה, כולל בקשות לסילוק על הסף במקרים המתאימים.

ניתן לפנות לעורכי הדין ולהתייעץ עימם.