שאלת חלוקת רכושו של אדם לאחר פטירתו היא סוגיה משפטית מורכבת. קיימות התייחסויות רבות במסגרת החוק לעניין זה. במדינת ישראל, החוק מכיר בזכותו העקרונית של אדם להוריש את עזבונו למוטבים כרצונו ובהתאם לבחירתו החופשית.
במקרה שאדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה תקפה, הירושה תהיה על פי דין, כלומר: ע"פ המדרג שמפורט בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק).
חוק הירושה מגדיר ארבעה סוגי צוואות בעלות תוקף משפטי מחייב – צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה ("שכיב מרע"- צוואה של אדם הנוטה למות), צוואה בנוכחות עדים וצוואה בפני רשות.
משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש מתמחה בדיני משפחה, לרבות דיני ירושה בישראל. כדאי תמיד לפנות אל עו"ד צוואה שהינו מומחה בתחומו.
צוואה בכתב יד היא צוואה אשר נכתבת ונחתמת על ידי המצווה. על הצוואה להיכתב ולהיחתם בכתב ידו של המצווה, ולכלול את התאריך (גם בכתב ידו) ואישור שזוהי הצוואה האחרונה של המצווה, כאמור בסעיף 19 לחוק הירושה.
סעיף 20 לחוק הירושה מסדיר את הנושא של צוואה בעדים. על המצווה לחתום על סוג זה של צוואה בפני שני עדים בוגרים שאינם קרובי משפחה, דהיינו: הם לא קרובי משפחה אחד של השני, וגם לא קרובי משפחה של המצווה. על שני העדים לחתום על הצוואה, להוסיף את שמותיהם, מספר תעודת הזהות וכתובתם בכתב יד קריא. על העדים גם להוסיף את ראשי התיבות שלהם בתחתית כל דף של הצוואה.
סוג זה של צוואה ניתן להדפיס או לכתוב בכתב יד קריא, אולם כל החתימות חייבות להיות בכתב יד. בנוסף, כדי שלצוואה יהיה תוקף משפטי מחייב, על המצווה והעדים לחתום על הצוואה ביום שבו היא נערכת (התאריך חייב להיות כתוב בצוואה).
מומלץ שעורך דין לענייני צוואה יעבור על הצוואה, או יהיה אחד משני העדים. סיוע עורך דין צוואה בניסוח וחתימה על הצוואה מאפשר למנוע מצב שבו רצון המנוח אשר כתוב בצוואה יבוטל, עקב כך שהצוואה נערכה עם שגיאות ובחוסר התאמה ביחס להנחיות המפורטות בחוק הירושה.
צוואה זו נערכת על ידי מצווה המפרט את רצונו בפני הרשות (שופט, רשם בית המשפט, רשם לענייני ירושה, חבר של בית דין דתי או נוטריון) בעל פה או בכתב. נציג הרשות כותב את נוסח הצוואה, ומקריא אותה בפני המצווה. אם המצווה מאשר שזוהי צוואתו כפי שהוא רוצה שתיערך, המצווה ונציג הרשות חותמים על הצוואה והיא מאושרת על ידי הרשות באותו היום. אחת הסיבות לנסח את הצוואה בפני רשות, היא רצון להכין את הצוואה בחשאי ו/או ללא נוכחותם של עדים נוספים.
מעבר לכך, צוואה שקבלה אישור מנוטריון היא צוואה שביהמ"ש נותן לה משקל משמעותי, וקשה לערער על צוואה כזו.
צוואה בעל פה, המכונה גם צוואת "שכיב מרע", תקפה רק במקרים שבהם המצווה נמצא על ערש דווי או שהוא סבור שהוא עומד למות בקרוב. כמו צוואות אחרות, יש לערוך צוואה זו בפני עדים. שני עדים חייבים להיות נוכחים כדי שלצוואה בעל-פה יהיה תוקף משפטי מחייב. כמו כן, שני העדים חייבים להיות מסוגלים להבין את כל דבריו של המצווה. למעשה, העדים הם אלו שעורכים את הצוואה, כולל תאריך וחתימה – על בסיס דברי המצווה. לאחר עריכת צוואה בעל פה, יש להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה.
מכיוון שצוואה בעל פה תקפה אם נערכה על ערש דווי, תוקפה יבוטל אם המצווה עודו בחיים חודש לאחר ניסוחה.
שאלת חלוקת רכושו של אדם לאחר פטירתו היא סוגיה משפטית מוכרת, אשר בנוגע אליה קיימות התייחסויות רבות במסגרת החוק במדינת ישראל, אשר מכיר בזכותו העקרונית של אדם להוריש את עזבונו למוטבים כרצונו ובהתאם לבחירתו החופשית.
כדי שהצוואה תכנס לתוקף, מי שנהנה מהצוואה, כלומר: הזוכה ע"פ הצוואה, צריך להגיש בקשה מתאימה לרשם לענייני ירושה. בקשה זו נקראת: בקשה לצו קיום צוואה.
לאחר פרסום בעיתונות וברשומות בדבר בקשה לצו קיום צוואה, אפשר להגיש התנגדות כדי למנוע את מתן הצו.
קיימות מספר עילות להתנגדות לצוואה – עילות צורניות העוסקות בפגמים באופן עריכת הצוואה ועילות מהותיות, אשר מצביעות על פגמים בתוכן הצוואה ובנסיבות הקשורות לעריכתה (למשל: התנגדות לצוואה בשל עריכת צוואה תחת לחץ, השפעה בלתי הוגנת, כפייה ועוד).
אם כן, כדי למנוע מפח נפש ואפשרות להתנגדות, חשוב לפנות לעו"ד שיסייע לכם בעריכת צוואה, אשר תשקף את מלוא רצונותיכם, ואשר ניסוחה לא ישאיר, במידת האפשר, פתח להתנגדויות.
עריכת צוואה אצל עורך דין היא המפתח לוודאות ולשקט נפשי, באשר לחלוקת העזבון שלכם לאחר מותכם.