פגמים בצוואה

שופט העליון יצחק קיסטר אמר באחד מפסק דינו כי "רצה המחוקק להיטיב עם עושי צוואה כאשר משום מה נמצא פגם בצורה או בהליך, ולא לבטל צוואתם בגלל אותו פגם – אך עשה זאת כאשר אין ספק שהצוואה היא אמיתית היינו שהייתה גמרות דעת שקולה ומוחלטת לערוך את הצוואה בתכנה כפי שמובא לקיום" (ע"א 250/70).

סעיף 25 לחוק הירושה

בסעיף 25 לחוק הירושה נקבע כך: "(א) לא היה לבית-המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים.

(ב) לא היה לבית-המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19".

המשתמע מכך הוא שאם ובית המשפט משוכנע כי הצוואה אכן אמיתית ומבטאת את רצון הנפטר לאחר מותו שומה לקיים את הכתוב בה ולקיום הצוואה. עם זאת, כאשר כתיבת הצוואה לא נכתבה על פי הכללים המקובלים יש לעמוד בכל הקריטריונים הבאים:

• הצוואה קיימת: על מנת שניתן יהיה להיכנס תחת סעיף 25 לחוק יש צורך בפגם בצוואה, אך בצוואה קיימת וכזו שהחוק מכיר בה (צוואה שבעל פה, צוואה בכתב יד, בצוואה בעדים – שני עדים או צוואה בפני רשות). אם הצוואה חסרה אחד ממרכיבי היסוד (למשל מחסור באחד העדים בצוואת עדים), היא כלל אינה יכולה להקרות צוואה מבחינה משפטית ולא ניתן לקיים צוואה כזו.
• אין כל באמיתותה: הכוונה בגמרות דעת של המצווה, הוכחת צלילות דעתו והעדר פגם ברצון החופשי או השפעה בלתי הוגנת. בעניין זה יש לומר כי נטל ההוכחה של גמרות הדעת בצוואה

בכתב יד כאמור בסעיף 25(ב)(1) לחוק הירושה גדול מהנטל בצוואות בצורות אחרות, משום האופן הטקסי והרשמי המעיד את רצינות המעמד וגמרות הדעת של המצווה.

כך למשל פסק בית משפט המחוזי בנצרת בדצמבר 2015 כאשר ביטל תביעה לצו קיום צוואה משום שהיה ספק כי האמור בצוואה משקף את כל רצונו של המצווה ובזאת קיבל ערעור על החלטה שבית המשפט לענייני משפחה קיים בעניין (ת"א 21738-04-14).

השופט ערפאת טאהא  קבע בפסק דינו כי גם אם חלק מהאמור בצוואה או בכשרים העדים 23 לחוק אכן שיקף את רצון המנוח אין לראות במסמך צוואה ולכן בית המשפט לא יוכל לרפא את הפגמים שבה: "התובע חזר וטען כי הוא מכיר את כל יורשי המנוחות, וכי אין להם התנגדות למתן פסק הדין כמבוקש. כאמור בהחלטה מיום 27.07.15, בהיעדר צווי ירושה או קיום צוואה, או מינוי מנהל עיזבון לעיזבון המנוחות, לא ניתן ליתן פסק דין נגד יורשים פוטנציאליים בלבד. גם אם לא הוצאו צווי ירושה או קיום צוואה על ידי יורשי המנוחות כנטען על ידי התובע, אין מניעה, כי התובע, הטוען לזכויות בנכסי עיזבונות המנוחות, יפעיל את מנגנון דיני הירושה הקבועים בחוק הירושה התשכ"ה – 1965, כמי ש"מעונין בדבר. אשר על כן, ומשלא קיים התובע את האמור בהחלטה מיום 27.07.15 הנני מורה על מחיקת התביעה, שכן נבצר מבית המשפט לדון בתביעה כפי שהוגשה".

• מדובר בפגם בחתימת המצווה, העדים או בתאריך הצוואה, או בהליכים המפורטים בסעיף 20-23 לחוק או בכשרות העדים: כל פגם אחר בית המשפט לא יוכל להכשיר.

תיקון צו קיום צוואה

המשמעות הפסיקתית למציאת פגעם בצוואה, היא היפוך נטל ההוכחה. כעת על היורשים הפוטנציאלים המבקשים לממש את הצוואה, החובה להוכיח את אמיתות הצוואה למרות פגמיה. לא מדובר רק בהוכחה מעל לספק סביר, אלא לרמה כזו שלבית המפשט כלל לא יהיה ספר באמתותה.

עם זאת, בפועל, הפסיקה מתייחסת לכך מעט שונה ודומה שהוכחה מעל לספק סביר מספיקה בהחלט. כך למשל פסל בית משפט העליון צוואה לאחר שהוצגו בפניו ראיות ישירות ונסיבתיות המצביעות על קיומה של השפעה בלתי הוגנת, יחד עם מעורבות הנהנים מהצוואה בהכנתה (4902/91)

השופטת טובה שטרסברג כהן כתבה כי "עולה לכאורה כי מידת השכנוע הנדרשת היא מעל לכל ספק שהוא ולא די בהעדר ספק סביר באמיתות הצוואה, כדי לקיימה. רמה כזו של שכנוע מטילה על מי שעליו נטל ההוכחה, נטל כמעט בלתי-ניתן להרמה”.

עם זאת, ישנם דרכים בהם ניתן לבצע שינוי מחלוקת העיזבון בצוואה בהסכמת כל היורשים. ניתן לעשות זאת או בהסדר בין יורשים לפי הוראות סעיף 110 לחוק הירושה או דרך הסתלקות מיורשה לפי סעיף 6 לחוק הירושה היכולה להתקיים אף למי שאינו יורש. דרכים אלו נעשים בהסכמה וללא התנגדות הצדדים.

הסכם בין יורשים חייב להיערך בין היורשים עצמם והוא מסדיר מי מקבל מה. נניח במקרה של נכס שאחד היורשים רוצה לשמור לעצמו, הוא משלם את ערך החלקים האחרים לשאר היורשים. כל עוד הוא משתמש בכספים מתוך הירושה עצמה, לא יוטל עליהם מיסים. אך אם הוא מעביר כספים מחשבונות מחוץ לירושה יחשב הדבר כעסקת נדל"ן רגילה ויחולו עליה כל המיסים הרגילים.

הסתלקות מירושה היא הן מהרכוש והן מהחוב. לאחר שהמוריש נפטר ובטרם חולק עיזבונו יכול אחד מהיורשים לערוך הסכם בכתב בו הוא מעביר את חלקו בעיזבון לטובת גוף אחר. אם מדובר בנכס מסוים היורש יוכל להעביר את זכויותיו רק לאחר שהעיזבון יחולק. הסתלקות למען אדם אחר שאינו יורש אפשרית רק לטובת בן/בת הזוג, ילדיו ואחיו של המוריש בלבד.

כדאי לדעת, שבמידה והיו נושים על היורש, למשל משכנתא על בית וכדומה, הם רשאים להטיל עיקול על העיזבון לפני חלוקתו. במידה ומדובר בנכס העיקול יעשה לאחר חלוקת העיזבון.

חשוב לזכור כי צוואה לא מחליפה הסכמי ממון. הסכם הממון קובע למעשה מהם נכסיו של אחד מבני הזוג באם ייפרדו ובכלל זה אם אחת מהם ילך לעולמו. זאת אומרת שהסכם זה קובע את היקף העיזבון. הצוואה, קובעת את זהות היורשים של אותו עיזבון.

סעיף 5(ג)(4) לחוק הירושה קובע כי ניתן לקיים הסדר חלוקה בין היורשים גם לאחר רישום צו קיום צוואה כל עוד לא התבצעה החלוקה של העיזבון בפועל. במצב זה יש צורך בהגשת בקשה לתיקון הצו לפי סעיף 72 לחוק הירושה.

אם הושג הסכם בין יורשים יש להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסכם חלוקת עיזבון על מנת לקבל צו חלוקת עיזבון. בתי המשפט רואים בחלוקה שנקבעה בהסכם העיזבון כגוברת על החלוקה שנכתבה בצוואה או חלוקה ליורשים על פי דין.

במקרה ולא הושג הסכם בן יורשים וישנה מחלוקת על כשירות הצוואה אפשר להגיש ערעור על צו קיום צוואה באמצעות הגשת התנגדות.

ההתנגדות יכולה להיות מסיבות רבות:

• טענה לצוואה פגומה
• צוואה שלא שיקפה את הרצון החופשי של המוריש
• במידה ואחד מהיורשים לקח חלק פעיל בעשיית הצוואה
• צוואה שנערכה תחת איום, כפייה, תרמית, תחבולה או השפעה בלתי הוגנת
• צוואה שנכתבה במצב בו האדם אינו כשיר לכך

כך למשל קבע בית משפט העליון במאי 1988 כי קיומה של תלות של אדם באופן מקיף ויסודי יכולה לשלול ממנו את רצונו החופשי. במקרה זה דן בית המשפט בעיזבונה של קשישה שלא הותירה אחריה בן זוג או בני משפחה והורישה את כל עיזבונה לאדם זר לה. משפחה אשר טיפלה בה בימיה האחרונים וקיבלה ייפוי כוח לעסוק בממונה התנגדה לצוואה בטענה כי עיזבונה הורש לה בצוואה אחרת שנכתבה קודם לכן. בית המשפט קיבל את ערעורו של הזר מהצוואה האחרונה. לימים נודע פסק דין זה כ"פרשת אירנשטיין" (ע"א 562/85).

נשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר והשופטים שושנה נתניהו ואליעזר גולדברג כתבו בפסק הדין בין היתר בהתייחס למשפחה כי "ההשפעה המכונה בלתי הוגנת, נושאת שם תואר כאמור לאו דווקא בשל מטרות המעשה או בשל התוצאות, אשר אותן מבקשים להשיג, אלא בשל אופייה של מערכת היחסים שבין המשפיע לבין המושפע, היוצר השפעה, אשר הבלתי הוגן שבה יכול להתבטא גם בנסיבות הפעלתה. כאשר הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות של אדם אחד בזולתו, שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של אותו אדם במה שנוגע ליחסים שבינו לבין הזולת, כי אז אפשר לומר שעשיה או פעולה שהיא בעליל לטובתו של זה האחרון היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצדו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר".

אפשרות נוספת היא להגיש בקשה לתיקון צו קיום צוואה. החוק מגדיר מי יכול להגיש את הבקשה כאחד הזכאים לרשת על פי הצוואה או מי שרואה את עצמו נפגע ממתן הצו. זאת אומרת, בשונה מהגשת בקשה למתן צו ירושה, בקשה לתיקון צוואה ראשי להגיש כל אדם שיש לו טענות או בקשות אחרות ממה שהוחלט בצו הירושה המקורי. כך שהמבקש אינו חייב להיות אחד מהיורשים ואף לא חייב להיות מעורב בירושה עצמה.

בדרך כלל הבקשה תוגש לרשם לענייני ירושה, אלא אם הצו ניתן על ידי בית המשפט אז יש לפנות אליו:

• יש לצרף מסמכים התומכים בנימוקי הבקשה
• יש לצרף לבקשה תצהיר מאות בפני עורך דין התומך בעובדות שהועלו בבקשה, אלא במקרים של טעות סופר בצו
• במקרה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין יש להגיש ייפוי כוח
• יש להגיש קבלה על תשלום אגרה

לאחר מכן ישלח עותק של הבקשה בדואר רשום לכל מוריש המופיע בצו, שיהיה רשאי לשלוח את תגובתו בתוך 14 יום. לאחר מועד זה הבקשה תיבחן ותינתן בה החלטה על ידי הרשם. הרשם רשאי להעביר את הבקשה להחלטה של בית משפט לענייני משפחה בכל כעת.

חשוב לציין בהקשר הזה כי לא ניתן לאכוף בישראל צו קיום צוואה או צו ירושה שניתן בחו"ל או להכיר בה.

התייחסות בית המשפט לפגמים בצוואה

ההתנגדות תידון בבית משפט לענייני משפחה ובמסגרתה יבדקו האם התקיימו בה רכיבי היסוד. פגם בשלב הזה יביא לפסילת הצוואה. במקרה של פסילת צוואה היא תחולק על פי דיני ירושה ויורשים על פי דין.

אם התקיימו בצוואה כל מרכיבי היסוד יבחנו פגמים בצורה. אם שלב זה ימצא תקין יעברו לבחון את נסיבות עריכת הצוואה וכן על העילות המתאימות לפסילה הקיימות בחוק. היעדר רצון חופשי מהווה אחת מהעילות שהחוק מאפשר לפסילת צוואה. בתוך עילה זו ישנה התנגדות לצוואה השפעה בלתי הוגנת.

במקרה כזה יש להוכיח שהופעלו על המוריש לחצים חיצוניים בעת עריכת הצוואה, למשל אם אחד היורשים היה מעורב בה והיה עם המוריש בעת כתיבתה, וכך הצוואה לא משקפת את רצונו החופשי של המוריש. אפשרויות אחרות כוללות איומים, שכנועים ולחצים שונים. פגם זה אפשר שיהיה בכל אחת מסוגי הצוואות השונות ואם ישתכנע בית המשפט בהימצאו הוא צפוי לפסול את הצוואה. לא כל פגם פוסל אוטומטית את הצוואה. למשל פגמים בצורה, בהם בית המשפט יכול לאשר את הצוואה אם  "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית המשפט אם כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא לקיימה" (תיקון 11 לחוק הירושה). עם זאת פגם הקשור להשפעה בלתי הוגנת, אם מוכח, אינו ניתן לריפוי.

בית המשפט ינסה לבחון האם הייתה השפעה בלתי הוגנת על ידי 4 מבנים עיקריים, המהווים תנאי סף:

• הוכחה כי המוריש נתון להשפעה
• הוכחת אפשרות להשפעה
• הוכחת יכולת של היורש להפעיל השפעה בלתי הוגנת
• הצוואה היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת

יש צורך להוכיח שמי שהשפיע באופן בלתי הוגן אכן נהנה באופן ישיר מהצוואה, לכן בדרך כלל מדובר באחד היורשים.

גורם נוסף וחשוב מאוד בהוכחה של ההתנגדות היא בחינת עצמאותו של המוריש כאשר ערך את אותה צוואה. לדבר זה יש להביא הוכחות בדבר מצבו הפיזי, המנטאלי או הנפשי וכמה היה תלוי בסביבה.

הליך תיקון צו ירושה או צו קיום צוואה הינו מורכב, בעיקר אם הוא מגיע לפתחו של בית המשפט. מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לייעוץ משפטי המתאים באמצעות עו"ד המומחה בתחום. במשרדנו תמצאו מבחר עורכי דין מומחים לדיני ירושה ומשפחה. יחד נבנה תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. 

נשמח אם תצרו אתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.