צוואה כללית לעומת צוואה ספציפית

צוואה היא מסמך בו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר מותו.
כל אדם רשאי לערוך צוואה למעט במקרים יוצאי דופן (למשל: פסול דין או קטין).

עריכת הצוואה איננה עניין של מה בכך, ויש להקדיש לכך מחשבה רבה.

חשוב לכתוב צוואה ברורה, שכן כשהמוריש ילך לעולמו הוא כבר לא יוכל להסביר למה התכוון, כך שבמקרה שהוראה מסוימת בצוואה משתמעת לשתי פנים, עלולה להיווצר בעיה, שיכולה אף להגיע עד לבית המשפט ולגרום לסכסוך בין היורשים. כלומר: חשיבות הבהירות של הצוואה היא רבה, שכן לאחר מותו של המצווה לא יהיה מי שיוכל להסביר טוב כמוהו, בדיוק למה התכוון, ולכל אחד יהיו את האינטרסים שלו.

האם עדיף לכתוב צוואה מפורטת או שמא עדיפה צוואה כללית?

בקצרה – לכל סוג של צוואה יש יתרונות ויש חסרונות, ועל כך נרחיב מטה. כך או כך – חשוב שהצוואה תהיה בהירה ושתשקף את רצון המוריש.

צוואה כללית – יתרונות וחסרונות

צוואה כללית היא צוואה שיש בה רק קווים מנחים כלליים לביצוע. כך למשל, הצוואה לא מפרטת כל נכס ונכס שיש למוריש, אלא רק קובעת כי נכסי המוריש יתחלקו בצורה שווה בין ילדי המוריש או כי הדירות שבבעלות המוריש ימכרו לאחר מותו והתמורה תחולק בין ילדיו. הוראה כגון זו יכולה להוות בעיה במיוחד אם יורש ירצה להסתלק מחלקו מהעיזבון.

הוראה כללית בצוואה, הקובעת כי הילדים ירשו את העיזבון בחלקים שווים, מבלי לנקוב בשמות הילדים ולציין את מספרי תעודות הזהות שלהם, יכולה להיות בעייתית גם במקרה שבו לאחר מות המוריש, מופיע אדם שיטען כי גם הוא ילד של הנפטר (למשל, ילד שנולד מרומן מחוץ לנישואין).

צואה כללית יכולה להיות אף קצרה מאוד ולכלול הוראה אחת פשוטה בנוסח: "כלל הרכוש יועבר לפלוני".

במקרים שבהם מוגשת התנגדות לצוואה, בית המשפט יבחן את הדברים לאור עיקרון העל בנושא – הרי הוא כיבוד רצון המצווה והחופש שלו לצוות.

כך למשל, במקרה שנדון בפסיקה – ילדים של אדם שהלך לעולמו טענו כי הצוואה כללית ואין לקיימה. המנוח, בצוואתו, נישל את כל ילדיו והורה על העברת כלל רכושו לאחותו בלבד. הילדים טענו, כי הצוואה היא כללית ולא מפורטת. בית המשפט דחה את טענות ההתנגדות, וקבע כי הצוואה לא הייתה כה כללית כפי שניסו הילדים לטעון, ומעבר לכך אין בעניין זה כדי לבטלה. המנוח היה מודע לרכוש שהוא מוריש לאחותו.
כלומר- העיקרון של כיבוד רצון המת הוא החשוב ביותר בנסיבות המקרה.

יתרון של צוואה כללית יכול לבוא לידי ביטוי, במקרים בהם המצווה רוצה לפרט את כל רכושו, אך הוא שוכח פרט אחד או יותר, ואז נשאלת השאלה – מה יעלה בגורל אותו הנכס? האם גם אותו הוא התכוון להוריש ליורשים או לאו? ניתן לטעון, שהעדר אזכור הנכס מעיד על כך, שהמוריש לא בקש להורישו ליורשים שציין בצוואה. אם כן, אילו המוריש היה מתייחס לנכסים בצורה כללית ולא מפרט כל אחד מהם (ושוכח אחד או יותר), לא הייתה מתעוררת הבעיה לאחר מותו.

צוואה כללית

צוואה ספציפית – יתרונות וחסרונות

צוואה ספציפית היא צוואה מפורטת, אשר בה המוריש קובע הוראות ספציפיות באשר לחלוקת הרכוש וההתנהלות עמו לאחר מותו.

המטרה בעריכת צוואה ספציפית היא לתת מענה לכל הבעיות שעלולות להתעורר לאחר לכתו של המוריש לעולמו.

החשיבות של עריכת צוואה ספציפית מקבלת משנה תוקף במקרים מסוימים, ביניהם: הורים לילדים קטנים ובמיוחד הורים גרושים או יחידניים. אפשר לקבוע בצוואה הוראות ברמת פירוט גבוהה, כולל ההתנהלות היומיומית והכלכלית – היכן הילדים יגורו, היכן ילמדו, מי יגדל אותם ומי יהיה האפוטרופוס שלהם (במקרה של הורים יחידניים), האם הם יקבלו את כל רכוש הנפטר, מאיזה גיל וכדומה.

צוואה מפורטת, בה המוריש מפרט ככל האפשר את הנכסים הכלולים בעיזבון מומלצת גם במקרים שבהם למוריש יש נכסים רבים. זאת, משום שלא אחת יורשים מעדיפים להסתלק מהעיזבון או מחלקו, ואם הנכסים לא יפורטו, היורש לא יוכל להסתלק מנכס מסוים.

למשל, במקרה שבו המוריש השאיר לשני ילדיו דירה בחלקים שווים ואת הכסף שנמצא בחשבון הבנק שלו. אם לאחד מהילדים יש כבר דירה שרשומה על שמו, ייתכן שהוא יעדיף להסתלק מזכויותיו בדירה, והוא ואחיו יוכלו לערוך ביניהם הסכם חלוקת עיזבון וכך לחסוך הליכי רישום בטאבו ותשלומי מיסים.

כך גם במקרה שבו העיזבון כולל נכסים שחלקם מעוקלים. אם הנכסים לא יפורטו בצוואה, היורשים לא יוכלו להסתלק מהנכסים עליהם הוטל עיקול.

בצוואה ספציפית ניתן לקבוע מראש מנגנונים שימנעו סכסוכים. כך למשל, אשה שעורכת צוואה, אשר יש לה שני בנים וברשותה תכשיטים רבים יקרי ערך. אותה אשה יודעת, שלבנים אין צורך בתכשיטים עצמם, אך כדי למנוע ריבים על התכשיטים לאחר מותה, היא יכולה לקבוע בצוואה, כי ימונה שמאי שיעריך את התכשיטים, והוא זה שיחלק את התמורה בחלקים שווים בין הבנים.

פרשנות תכליתית לצוואה

דוגמה לפירוט ספציפי אשר עלול להוביל למחלוקת לגבי פרשנות הצוואה ניתן למצוא בע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי. בפסק הדין דובר במנוחה, אשר השאירה אחריה עיזבון, שכלל כספים שהיו בתוכנית בבנק לאומי בסניף ארלוזורוב, אשר יועדו להקמת הקדש ציבורי לחלוקת מלגות ליתומי צה"ל. שאר הרכוש היה מיועד ליורשים.
לאחר שהמנוחה כתבה את צוואתה, ולפני מותה, היא העבירה את  הכספים שהיו בחשבון בסניף ארלוזורוב ואשר יועדו להקמת ההקדש, לסניף אחר של בנק לאומי- בכיכר המדינה. וזאת, מבלי לשנות את ההוראה בצוואה המתייחסת לכספים אלו.

המערערת טענה, כי היא זכאית לרשת את הכספים האלו, שכן הם כבר לא מיועדים להקמת ההקדש.

בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערת, וגם בית המשפט העליון דחה אותן.

כבוד הנשיא ברק ציין בפסק הדין מספר מצבים שבהם אפשר לחרוג מעבר לגבולות לשון הצוואה כדי להבין את רצונו של המצווה ולמלא אחר הוראותיו. כלומר, מתן פרשנות תכליתית לצוואה.

המקרים ספציפיים בהם ניתן לתת פרשנות תכליתית לצוואה אשר חורגת מלשון הצוואה הם:

  1. תיקון לשון הצוואה
  2. השלמת חוסר בצוואה
  3. הגשמה
  4. תחליף

 

הנשיא ברק השתמש במבחנים האלו, וקבע כי הכספים שהועברו לחשבון בסניף שבכיכר המדינה כן מיועדים להקמת ההקדש. זאת, על אף שבצוואה נכתב כי רק הכספים שבסניף ארלוזורוב ייועדו להקמת ההקדש.

פסק דין זה מראה, כיצד צוואה ספציפית, שלא שונתה בה הוראה מסוימת חשובה, גרמה לאי בהירות ולפרשנויות שונות, אשר הגיעו לפתחם של בתי המשפט.

לאור האמור, המסקנה היא כי חשוב להקפיד על כתיבת צוואה איכותית וברורה, בין אם היא כללית ובין אם היא ספציפית. ישנן צוואות רבות, שעל אף שהן חוקיות, הן נכתבות בצורה שאינה חד משמעית, ושעלולה לגרום לסכסוכי ירושה מרים.

אדם שכותב צוואה, צריך להיות מודע לכך שאם לא יכתוב את מה שחשוב והכרחי מבחינתו, ייתכן שהצוואה תפסל או שהיא לא תקוים כפי שרצה.

לכן, ישנה חשיבת רבה לעריכת צוואה אצל עורך דין, אשר מתמחה בצוואות וירושות, ואשר יוכל להבטיח לכם שקט נפשי לאחר כתיבת הצוואה, בידיעה שהיא משקפת את רצונכם ושברור לפיה מה ייעשה ברכושכם לאחר מותכם.

משרדינו עוסק בדיני משפחה וירושה. לעורכי הדין שלנו ניסיון רב בעריכת צוואות, ובהגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.
אנחנו מזמינים אתכם להתייעץ איתנו בקשר לעריכת צוואה

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי