צו הורות פסיקתי

צו הורות פסיקתי הוא למעשה צו אימוץ "מוחלש". אם דבר מה משתבש כגון חרטה של האם הביולוגית או נסיבות חריגות אחרות ניתן לחזור אחורה ולזהות את האם היולדת כאם משפטית.

לצו מספר יתרונות על פני צו אימוץ למשל בחוסר רישום לילד, למשל ברשימות אימוץ. יתרון נוסף מתבטא בכך שמדובר בהליך מזורז וקל הרבה יותר מצו אימוץ.

בעבר הלא רחוק בני זוג מאותו המין יכלו לאמץ אחד את ילדו של האחר רק באמצעות צו אימוץ. מדובר בהליך ארוך יחסית המוגבלים בשל שורה של תנאים שיש לעמוד בהם. אלא שמאז ינואר 2014, עת ניתן בג"צ ממט, התפתחה אפשרות נוספת המעגנת את החובות והזכויות של בן הזוג השני כהורה חברתי, שאינו האב/האם הביולוגית של הילד, אך מקבל הכרה זו על סמך הקשר הזוגי וההורות המשותפת (זיקה לזיקה) – צו הורות פסיקתי (בג"צ 566/11). כך יצר בית המשפט השוואה בין מעמד ההורה הביולוגי ובין מעמד ההורה הלא ביולוגי מכוח הזוגיות.

במשך שנים זוגות שרצו לרשום בן זוג או בת זוג שאינם ביולוגיים כהורה של הילד נדרשו להגיע לבית משפט לקבלת צו המכיר בהורות, וזאת בלי שיכלו לדעת מה הם התנאים שעל בסיסם תינתן הפסיקה. בפוסט שהעלה ח"כ איתן גינזבורג מ"כחול לבן" טען כי בעקבות פנייתו לשר המשפטים, גדעון סער בנושא, משרד המשפטים פרסם לראשונה את התנאים שעל בסיסם יכריע בית המשפט בבקשות מסוג זה. כמו כן, לראשונה, הנגיש המשרד באתר האינטרנט את טופס הבקשה למתן צו ההורות, במטרה להקל על זוגות הרוצים לגשת להליך.

בפוסט שהעלה ח"כ גינזבורג כתב כי "אני שמח על הצעד של משרד המשפטים ומודה לשר שהחליט לפעול בשקיפות ולהנגיש את התנאים שלפיהם פוסק בית המשפט בנושא קבלת צו הורות פסיקתי. על אף שהצעד אינו מסיים את האפליה כלפי זוגות מהקהילה הגאה, ועל אף שעדיין ניתן למצוא במסמך תנאים שרירותיים למדי, הצגתו לציבור והנגשת המידע חשובים מאוד. הורים צריכים להכיר את הקריטריונים לקבלת הצו, וטוב שהדבר יפורסם באופן רשמי ולא יעבור על בסיס תורה שבעל פה".

התנאים לקבלת צו הורות פסיקתי

משום שלא קיימת עדיין חקיקה בנושא ובהתאם למצב המשפטי הקיים קיום ניתן לבקש צו הורות פסיקתי במקרים הבאים בלבד:

• בנסיבות של פונדקאות חו"ל – לבקשת בן או בת הזוג של האב הגנטי או לבקשת אחד מבני זוג כאשר שניהם בעלי הקשר הגנטי ליילוד – בשל הצורך בניתוק הקשר הגנטי עם האם הפונדקאית וקביעת בלעדיות האימהות.
• בנסיבות של תרומת זרע אנונימית – לבקשת בן או בת הזוג של האם היולדת.

בהתאם למדיניות בתי המשפט צו ההורות הפסיקתי נועד לשרת בראש ובראשונה את טובת הילד. התאמה בין מציאות חייו של הילד לבין הסטטוס המשפטי של שני בני זוג המגדלים אותו בצוותא, תואמת את טובתו.

היועץ המשפטי לממשלה הוא צד לבקשה למתן צו הורות פסיקתי ולצורך גיבוש עמדתו בנושא, היא עמדת המדינה, יש צורך לעמוד בשורה של תנאים:

תושבות: בני הזוג תושבי ישראל כמוגדר בחוק האימוץ ילדים, תשמ"א 1981 ובחוק הפונדקאות (חוק הסכמים לנשיאת עוברים, תשנ"ו 1996), היינו: אזרחי ישראל או בעלי רישיון לישיבת קבע, המתגוררים בישראל  3 שנים לפחות מתוך 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה, או לפחות 12 חודשים מתוך 18 החודשים,  שקדמו להגשת הבקשה.

גיל: שני בני הזוג מעל גיל 18 ומתחת לגיל 54, למעט מקרים בהם שני בני הזוג יחדיו אינם עומדים בגיל המקסימאלי אז הם מחויבים בדיקה באמצעות תסקיר עובד סוציאלי.

היעדר רישום פלילי / הוצאות ילדים מרשות המבקש: עבירות פליליות אשר משום חומרתן או נסיבותיהן קיים חשש של ממשל לפגיעה בטובת הילד, בדגש על עבירות מין, אלימות וסחר בבני אדם. כמו גם אם הוצאו בעבר ילדים מרשות המבקש. במקרים אלו תתקיים בדיקה באמצעות תסקיר עובד סוציאלי שיחווה דעתו בשאלה האם אחד מהמבקשים עשוי להוות גורם סיכון לילד.

משך הקשר: על בני הזוג להוכיח כי הם מקיימים קשר לפחות שנה וחצי בטרם ההסכם עם האם הפונדקאית. במקרים בהם הייתה זוגיות בין 9 ל-18 חודשים בטרם ההיריון ניתן יהיה למנות את תקופת ההיריון כחלק מתוקפת הזוגיות. יש להוכיח קיום קשר זוגי בעת הגשת הבקשה.

חתימה על הסכם הורות: יש לחתום על הסכם הורות טרם ההיריון או לפתוח תיק משותף בסוכנות הפונדקאות או חתימה משותפת על ההסכם עם האם הפונדקאית או חתמיה משותפת טרם השתלת העובר. יש להמציא תצהיר בפני עו"ד/נוטריון/ מזכיר ראשי בבית המשפט בישראל בדבר כוונה משותפת להורות.

חוקיות ההליך: יש צורך להוכיח כי ההליך כולו בוצע באופן חוקי, לרבות המדינה בה הוא בוצע בה, הסכמה מדעת של האם הפונדקאית לפני תחילת ההליך והסכמתה מדעת לוויתור על הילד לאחר הלידה.

כיצד ניתן לבקש צו הורות פסיקתי?

בקשה לצו תוגש לבית המשפט, על ידי שני בני הזוג (האב הביולוגי ובן זוגו) באמצעות מילוי טופס היועד לכך.

מתי ניתן להגיש את הבקשה?

ניתן להגיש את הבקשה עוד בטרם הלידה עצמה ובצמוד להגשת הבקשה למתן לצו לעריכת בדיקה גנטית להוכחות אבהות ולא יאוחר משנה ממועד הלידה. מעבר למועד זה הבקשה תותנה בתסקיר עובד סוציאלי שיתייחס גם לנסיבות הבקשה המאוחרת. אם לא יתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זו הדבר יביא להתנגדות למתן הצו.

במקרים של צו הורות פסיקתי עקב תרומת זרע אנונימית ניתן להגיש את הבקשה כ-60 יום טרם מועד הלידה המשוער ועד שנה לאחר מועד הלידה בצירוף העתק הודעת לידה חי לבית המשפט. עדיפות תינתן לבקשות שהוגשו עד 90 יום לאחר הלידה. במקרה של בקשה המוגשת טרם הלידה, עם לידת הילד יהיה צורך להגיש לבית המשפט העתק הודעת לידה חי וכן הודעה כי המבקשים עדיין בזוגיות ועומדים על בקשתם.  הבקשה מעבר לשנה ממועד הלידה תחייב בתסקיר עובד סוציאלי שאם לא ימצא לנכון נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההגשה המאוחרות הדבר יביא להתנגדות למתן הצו.

האם ניתן לקבל צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי למועד הלידה?

המדינה מתנגדת להחלה רטרואקטיבית של צו הורות פסיקתי, אלא במקרים של תרומות זרע אנונימית.

במקרים של צו הורות פסיקתי עקב תרומת זרע אנונימית בלבד ניתן להחיל את הצו רטרואקטיבי אם הבקשה הוגשה טרם הלידה או עד 9 חודשים לאחריה.

בפברואר 2021 פסק בית המשפט העליון כי בקשות לצו הורות פסיקתי שיוגשו עד ל-13.11.2021 יאפשרו החלה רטרואקטיבית למועד הלידה ללא קשר למתי היא התרחשה (בע"מ 5544/18).

מה המדיניות במקרה של תרומת זרע/ביצית אנונימית?

המדינה דורשת כי לפחות אחד מבני או בנות הזוג יהיו בעלי זיקה גנטית לילד. על האם הפונדאית לא להיות בעלת הביצית עצמה.

קבלת צו הורות פסיקתי נושא מורכב ודי בקריאת הפרמטרים השונים המנחים את המדינה לגיבוש דעתה בנושא בכדי להבין זאת. בניגוד להורים ביולוגיים על המבקשים לעמוד בכללים נוקשים על מנת להוכיח את כשירותם להיות הורים והדבר מלווה בפרוצדורה ארוכה ומורכבת המפוקחת על ידי מספר גורמים. על כן מומלץ מאוד להיות מיוצגים ומלווים על ידי עורך דין המומחה לדבר ובעל ניסיון. משרדנו מתמחה באימוץ ילדים ופונדקאות בארץ ומחו"ל ובו תיפגשו עורכי דין מומחים ובעלי ניסיון שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.