תפריט
גיליתם כי בן הזוג העביר דירה על שם אמו ממש כשהסכסוך ביניכם נכנס להילוך גבוה? ראיתם שבן הזוג משך סכומים גבוהים מהרכוש המשותף? קראו ולימדו האם מדובר במקרים של הברחת נכסים בגירושין, ומה ניתן לעשות – כל המידע מאת עורכי הדין דקר, פקס, לוי.
התופעה של הברחת נכסים במהלך הליך גירושין איננה נדירה כלל. בני זוג אשר לא מצליחים לסיים את מערכת היחסים ביניהם בהסכם גירושין, מוצאים עצמם לא אחת מנהלים מאבק משפטי קשה על נושאים שונים, אשר נושא עיקרי בהם הוא נושא הרכוש.
לעתים, הצד החלש במערכת היחסים לא יודע בדיוק מה מצבת הנכסים של המשפחה ומה כולל הרכוש שנצבר במהלך השנים. במקרה כזה, הצד החזק מנצל את חוסר הידע בנושא של הצד החלש, ודואג להברחת הרכוש – הסתרת הנכסים, או כספים, כחלק מצעד טקטי שהוא נוקט בהליך הגירושין כדי להימנע מהחלוקה הנדרשת ע"פ החוק.
נקודת המוצא היא שחלוקת רכוש בגירושין מתבצעת ע"פ הסכם ממון שנחתם בין בני הזוג, או במסגרת הסכם גירושין או במסגרת הסדר איזון משאבים, כלומר: חלוקה שווה של הרכוש.
הברחת נכסים בין בני זוג יכולה להתבצע בכל אחד מהמקרים הנ"ל, אך התופעה נפוצה בעיקר כאשר פני הזוג הם לגירושין, והם לא מצליחים לנהל תקשורת ראויה אחד עם השני לצורך הגע להסכמות לגבי חלוקת הרכוש.
ישנן שיטות שונות להסתרת נכסים וכספים מבן/בת הזוג. דרך נפוצה היא להעלים מידע על עצם קיומו של הרכוש. במקרה כזה, בן/בת הזוג כלל לא יודעים כי קיים רכוש נוסף, ובן/בת הזוג שהעלימו אותו נהנים מהרכוש הזה לבדם.
דרך אחרת היא להעביר בעלות לצד שלישי. ניתן לעשות זאת באמצעות פתיחת חשבונות בנק בבנקים בחו"ל, אשר ניתן יהיה לאתר אותם רק במאמץ רב. אפשרות אחרת היא ביצוע העברות כספים בחשבונות הבנק לבני משפחה ואף העברת בעלות בנכסי מקרקעין לבני משפחה אחרים (לדוגמה, רישום דירה על שם האח או האם), כך שהצד השני לא יוכל לטעון לבעלות עליהם. גם נכסי מיטלטלין ניתן להסתיר אצל צד שלישי, לדוגמה – תכשיטים יקרים.
לא תמיד יש עדויות לעסקה כזו, שכן לעתים הנכס או הכספים ניתנים במתנה, כך שאין תמורה לנכס שהועבר לידי צד ג'.
הברחת רכוש לפני המוות יכולה לבוא לידי ביטוי תוך כדי מאבק גירושין. אם אחד מהצדדים חושש שהוא ילך לעולמו, טרם יסתיים מאבק הגירושין, הוא עלול לנקוט פעולות של הברחת נכסים כדי שבן הזוג האחר לא יוכל ליהנות מהם, וכך תהיה לו שליטה על הנכסים טרם מותו.
סימנים להברחת נכסים בגירושין יכולים להיות שינויים פתאומיים בהתנהגות. למשל, בן הזוג מתחיל להסתיר כל מיני מסמכים שמגיעים בדואר, ולא נותן לבן הזוג האחר לפתוח אותם. או, מניעת גישה מבן הזוג האחר למחשב ולתיבת המייל שלו (של הצד המסתיר).
לעתים יהיה קשה לגלות פעולות של הברחת נכסים, ויהיה צורך להיעזר בשירותיו של חוקר פרטי, אשר יוכל לחשוף פתיחת חשבונות בנק בחו"ל, הקמת חברות קש, כספת שהושכרה, שינוי בעלות בנכסים, משיכות כספים גדולות שבוצעו בתקופה שבה החל הסכסוך – מהחשבון המשותף או מחשבון פרטי וכדומה.
המטרה בפעולות ההברחה ברורה – למנוע מבן הזוג לקבל מחצית מהרכוש שהוסתר.
במקרה שמתעורר חשד, כי בן הזוג מבריח נכסים, מומלץ לפנות במהרה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין. במקרים המתאימים, עורך הדין ימליץ לכם על חוקר פרטי, אשר יבצע חקירה כלכלית נרחבת ויחשוף את כלל הנכסים והכספים החבויים של בן הזוג.
כמו כן ניתן יהיה למנוע הברחות נכסים נוספות על-ידי פניה לבית המשפט, לו יש הסמכות לתת צווים או הוראות מתאימות למניעת פעולות ההברחה ולשמירת האינטרס הכללי של בן הזוג המבקש את התערבותו.
בית המשפט יוכל לתת צו מניעה שאוסר על ביצוע פעולות בנכסים. כלומר: בן הזוג לא יוכל עוד להעביר נכסים לצד שלישי כדי להימנע מחלוקה ע"פ דין בגירושין. כמו-כן, בית המשפט יכול לחייב את הצד שמבריח רכוש לדווח על פעולותיו ואף לקבל אישור מבן הזוג לביצוע פעולות מסוימות. זאת, בהתאם לסעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג – תשל"ג, 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון", "החוק") שכותרתו היא "אמצעים לשמירת זכויות".
סעיפים 7 ו-8 לחוק נותנים לבית המשפט כלים וסמכויות להתמודד עם התופעה של הברחת רכוש.
סעיף 7 מאפשר לבית המשפט להרחיב את בסיס האיזון, כלומר: לכלול בנכסים ברי האיזון גם נכסים שבן הזוג הוציא או התכוון להוציא מהנכסים המשותפים כדי לסכל את זכותו של בן זוגו. זאת, בכפוף לסייגים שבחוק.
סעיף 8 (1) קובע, כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי בית המשפט, לבקשת בן הזוג, להחריג נכסים מסוימים מהנכסים שיאוזנו.
לא ייעשה שימוש תדיר בסעיף, שכן כלשונו, נדרשות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. הפסיקה קבעה, כי יש להפעיל את הסמכות הזו רק לגבי נסיבות שיש להן אופי כלכלי והשפעה ישירה על היקף הרכוש (למשל: הימורים של בן הזוג, חוסר רצון לצאת לעבוד וכד') ולא לגבי נסיבות שיש להן אופי מוסרי.
סעיף 8 (3) מאפשר לבית המשפט להקדים את מועד איזון במשאבים וסעיף 8 (4) מאפשר לבית המשפט לכלול באיזון נכסים שהוברחו.
נטל ההוכחה להברחת רכוש מצד בן הזוג מוטל על בן הזוג הטוען לכך. יהיה עליו לתמוך את טענותיו בראיות ובמסמכים שונים, כדוגמת תדפיסים מהבנק, תנועות בחשבון וכד'.
עם זאת, ככל שהצד השני יראה סימנים רבים יותר של "אותות מרמה", הנטל להפריך את הטענה יעבור אליו.
בתמ"ש 30831-03-12 ה' נ' ה' ואח' הוגשה תביעה ע"י אשה נגד בעלה ואמו, במסגרתה טענה האשה גם לזכויות בדירת מגוריהם שהייתה רשומה על שם הנתבע, ושהזכויות בה הועברו על שם אמו ז"ל לפני להגשת התביעה.
לטענת האשה, הזכויות בדירה הוענקו לאמו של בעלה סמוך להחלטת הבעל להתגרש ולצורך הברחת רכושו מפניה.
השופטת אורית בן דור ליבל קבעה, כי נטל השכנוע מוטל על כתפי הטוען להברחת רכוש. "בעל דין המטיל דופי בחברו נושא בנטל מיוחד למשקל הראיות שעליו לערום לפני בית המשפט", כתבה השופטת בפסק הדין. השופטת הוסיפה, כי מחומר הראיות עולה חשש לחוסר תום ליבו של הנתבע בהעברת הזכויות בדירה, ולכן נטל ההוכחה יעבור אליו.
נפסק, כי הנתבע לא הרים את הנטל הכבד להוכיח כי הרישום בלשכת רישום המקרקעין במשך כל השנים לא שיקף את הבעלות האמיתית בדירה, ולכן יש לראות את הדירה כאילו היא עדיין שלו.
בסיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת, והורה על ביטול עסקת ההעברה ללא תמורה בין הנתבע לאמו בדבר הזכויות בדירה. כן נקבע, כי התובעת זכאית למחצית מזכויות הנתבע בדירה.
לאור סקירת הנושא, וכדי להימנע מהגשת תביעות בבתי המשפט, ניתן לחשוב על צעדי מנע אותם ניתן לנקוט כדי להפחית ככל האפשר את הסיכון להברחת נכסים. למשל, מומלץ ששני בני הזוג יהיו מעורבים בפעולות הכלכליות ובקיאים בפרטי חשבון הבנק ובמצבת הנכסים.
כמו כן, במקרה שמתעורר חשד מצד אחד מבני הזוג, וכאשר היחסים בין בני הזוג מתערערים, מומלץ לאסוף מסמכים רלוונטיים, כגון: תלושי משכורת, תדפיסים מהבנק וכד', אשר ניתן יהיה להשתמש בהם במקרה שהמחלוקות יגיעו בכל זאת לפתחו של בית המשפט.
מומלץ להיוועץ בעורך דין ברגע שמתעוררת בעיה, כדי שיוכל לכוון אתכם ולהנחות כיצד לפעול.
משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי עוסק בדיני משפחה וירושה. לעורכי הדין במשרד יש נסיון רב בטיפול בהליכי גירושין, כולל בסוגיות של הברחת נכסים.