חוק הירושה תשכ"ה 1965 נותן אפשרות לכל אדם להחליט, בעודנו בחיים, כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. במידה והאדם נפטר ולא כתב בימי חייו צוואה, מי שמבקש להתחלק ברכושו יצטרך להמציא צו ירושה מרשם הירושות במשרד המשפטים או מבית המשפט לענייני משפחה. החוק גם מגדיר את אופן החלוקה, האחוזים וסדרי העדיפויות בחלוקת הרכוש לפי ענפים המורכבים ממידת קירבת הדם למוריש.

על מנת לחלק את העיזבון על בסיס הצוואה יש צורך בצו קיום צוואה אותו ניתן להוציא מהרשם לענייני ירושה. הצו נותן למעשה תוקף משפטי לצוואה.

בכל מצב בו אדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה עזבונו יחולק בהתאם לחוק הירושה. החוק מגדיר יורשים המכונים "יורשים על פי דין". כאמור, אותם יורשים צריכים להוציא צו ירושה. הצו יגדיר מי הם היורשים על פי החוק. צו זה מוציא רשם הירושות ויש צורך לפנות אליו. במצב שזהות היורשים אינה ברורה הוצאת צו הירושה עוברת לאחריות בית המשפט לענייני משפחה. גם במצבים בהם ישנה צוואה, אך היא אינה מתייחסת לכלל הרכוש, אותו חלק יחולק ליורשים על פי דין.

אך מה קורה כאשר נמצאת הצוואה לפתע, לאחר שרשם הירושה או בית המשפט הוציא צו ירושה בהתחשב בכך שלא הייתה כזו?

תיקון צו ירושה

במקרים בהם קיים מצב של מציאת צוואה לאחר צו ירושה, או במקרים בהם נמצא יורש נוסף שלא היה ידוע קודם לכן, יש צורך בתיקון צו ירושה.

חוק הירושה מגדיר כי סמכות תיקון כזה תהיה של בית המשפט וגם לרשם לענייני ירושה. לפיכך, ערעור על צו ירושה יש להגיש באמצעות בקשה לתיקון צו ירושה לרשם הירושות או לבית המשפט לענייני משפחה. תיקון צו ירושה בהסכמה הוא דבר פשוט יותר, אך גם שם יש להגיש את הבקשה לגורם שנתן את הצו – רשם הירושות או בית המשפט לענייני משפחה. רק הם יכולים לתקן צו ירושה, גם אם התיקון נעשה בהסכמת הצדדים.

את הבקשה יש להגיש מוקדם ככל האפשר לאחר מתן הצו, על בסיס מידע או נתונים שלא היו קיימים קודם לכן. במידה ויעבור זמן רב תיבחן השאלה האם השיהוי היה מוצדק ואם לאו, הדבר עשוי לגרום לדחיית הבקשה.

בחינת הבקשה תיעשה לפי שלושה קריטריונים:

  • האם מדובר בעובדה או נתון שלא היה ידוע בפני הרשם או בית המשפט לפני מתן הצו? למשל, מציאה של צוואה או יורש נוסף
  • אם הנתון היה גלוי בפני הרשם או בית המשפט האם היה בכוחו להשפיע על מתן הצו?
  • האם המבקש גילה את העובדה בפני הרשם או בית המשפט בהזדמנות הראשונה?

כך למשל קיבל בית משפט המחוזי בחיפה באוקטובר 2010 ערעור שהוגש על פסק דין שביטל צו ירושה. צו הירושה חילק את רכושה – דירה ומגרש באופן שווה בין הילדים. אחד הילדים השכיר את הנכסים והשתמש בשכירות לעצמו. שאר הילדים ביקשו להתחלק בשכירות אך אותו היורש התעלם מהם. לבסוף פנו לבית המשפט בבקשה למנות עורכת דין מטעמם כמנהלת העיזבון. אז הודיע לבית המשפט כי בידו צוואה המראה כי הנכסים הורשו רק לו ולכן בוטל צו הירושה (עמ"ש 13757-05-10).

בהחלטה כתבה השופטת ששונה שטמר בהסכמת השופטים צילה קינן ועדי זרנקין כי "דעתי היא, כי הדין עם המערערים ולא היה מקום להיעתר לבקשה לביטולו של הצו, מחמת השיהוי הניכר בהגשת הבקשה ובהעדר הסבר מניח את הדעת לשיהוי… לא יכול להיות ספק כי מדובר בשיהוי של ממש, אף אם אין אנו מביאים בחשבון את הוראת סע' 75 לחוק הירושה המחייבת את המחזיק בצוואה, למוסרה לרשם לענייני ירושה מיד עם היוודע לו על מות המצווה".

צוואה

תיקון צו קיום צוואה

במידה ורוצים לשנות את חלוקת העזבון ממה שנכתב בצוואה ניתן לעשות זאת או בהסדר בין יורשים לפי הוראות סעיף 110 לחוק הירושה או דרך הסתלקות מיורשה לפי סעיף 6 לחוק הירושה היכולה להתקיים אף למי שאינו יורש. דרכים אלו נעשים בהסכמה וללא התנגדות הצדדים.

הסכם בין יורשים חייב להעירך בין היורשים עצמם והוא מסדיר מי מקבל מה. נניח במקרה של נכס שאחד היורשים רוצה לשמור לעצמו, הוא משלם את ערך החלקים האחרים לשאר היורשים. כל עוד הוא משתמש בכספים מתוך הירושה עצמה, לא יוטל עליהם מיסים. אך אם הוא מעביר כספים מחשבונות מחוץ לירושה יחשב הדבר כעסקת נדל"ן רגילה ויכולו עליה כל המיסים הרגילים.

הסתלקות מירושה היא הן מהרכוש והן מהחוב. לאחר שהמוריש נפטר ובטרם חולק עיזבונו יכול אחד מהיורשים לערוך הסכם בכתב בו הוא מעביר את חלקו בעיזבון לטובת גוף אחר. אם מדובר בנכס מסוים היורש יוכל להעביר את זכויותיו רק לאחר שהעיזבון יחולק. הסתלקות למען אדם אחר שאינו יורש אפשרית רק לטובת בן/בת הזוג, ילדיו ואחיו של המוריש בלבד.

כדאי לדעת, שבמידה והיו נושים על היורש, למשל משכנתא על בית וכדומה, הם רשאים להטיל עיקול על העיזבון לפני חלוקתו. במידה ומדובר בנכס העיקול יעשה לאחר חלוקת העיזבון.

חשוב לזכור כי צוואה לא מחליפה הסכמי ממון. הסכם הממון קובע למעשה מהם נכסיו של אחד מבני הזוג באם ייפרדו ובכלל זה אם אחת מהם ילך לעולמו. זאת אומרת שהסכם זה קובע את היקף העיזבון. הצוואה, קובעת את זהות היורשים של אותו עיזבון.

סעיף 5(ג)(4) לחוק הירושה קובע כי ניתן לקיים הסדר חלוקה בין היורשים גם לאחר רישום צו קיום צוואה כל עוד לא התבצעה החלוקה של העיזבון בפועל. במצב זה יש צורך בהגשת בקשה לתיקון הצו לפי סעיף 72 לחוק הירושה.

אם הושג הסכם בין יורשים יש להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסכם חלוקת עיזבון על מנת לקבל צו חלוקת עיזבון. בתי המשפט רואים בחלוקה שנקבעה בהסכם העיזבון כגוברת על החלוקה שנכתבה בצוואה או חלוקה ליורשים על פי דין.

במקרה ולא הושג הסכם בן יורשים וישנה מחלוקת על כשירות הצוואה אפשר להגיש ערעור על צו קיום צוואה באמצעות הגשת התנגדות.

ההתנגדות יכולה להיות מסיבות רבות:

  • טענה לצוואה פגומה
  • צוואה שלא שיקפה את הרצון החופשי של המוריש
  • במידה ואחד מהיורשים לקח חלק פעיל בעשיית הצוואה
  • צוואה שנערכה תחת איום, כפייה, תרמית, תחבולה או השפעה בלתי הוגנת
  • צוואה שנכתבה במצב בו האדם אינו כשיר לכך

כך למשל ביטל בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בדצמבר 2010, צוואה של מנוח בה הורה להעביר את כל רכושו למטפלת שסעדה אותו משום השפעה בלתי הוגנת שלה על המנוח (ת"ע 1580/07).

ילדיו של המנוח הגישו התנגדות לבקשה למתן צו ירושה וזו עברה לדיון בבית המשפט. בהחלטה הסתמך השופט דניאל טפרברג על עדות פקידת סעד ומטפלת מחליפה כי המנוח ואישתו נראו מוזנחים וכי מניעיה של המטפלת אינם טהורים: "כל העובדות והנסיבות השזורות יחד, זועקות כי המנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד גב' פ' בשעת עריכת הצוואה, והן המביאות אותי לכלל מסקנה כי יש לבטל את הצוואה. לפיכך, ובהתאם לסעיף 30(א) לחוק הירושה, אני מורה על ביטול צוואת המנוח ומקבל את ההתנגדות לצוואה".

אפשרות נוספת היא להגיש בקשה לתיקון צו קיום צוואה. החוק מגדיר מי יכול להגיש את הבקשה כאחד הזכאים לרשת על פי הצוואה או מי שרואה את עצמו נפגע ממתן הצו. זאת אומרת, בשונה מהגשת בקשה למתן צו ירושה, בקשה לתיקון צוואה ראשי להגיש כל אדם שיש לו טענות או בקשות אחרות ממה שהוחלט בצו הירושה המקורי. כך שהמבקש אינו חייב להיות אחד מהיורשים ואף לא חייב להיות מעורב בירושה עצמה.

בדרך כלל הבקשה תוגש לרשם לענייני ירושה, אלא אם הצו ניתן על ידי בית המשפט אז יש לפנות אליו:

  • יש לצרף מסמכים התומכים בנימוקי הבקשה
  • יש לצרף לבקשה תצהיר מאות בפני עורך דין התומך בעובדות שהועלו בבקשה, אלא במקרים של טעות סופר בצו
  • במקרה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין יש להגיש ייפוי כוח
  • יש להגיש קבלה על תשלום אגרה

לאחר מכן ישלח עותק של הבקשה בדואר רשום לכל מוריש המופיע בצו, שיהיה רשאי לשלוח את תגובתו בתוך 14 יום. לאחר מועד זה הבקשה תיבחן ותינתן בה החלטה על ידי הרשם. הרשם רשאי להעביר את הבקשה להחלטה של בית משפט לענייני משפחה בכל כעת.

חשוב לציין בהקשר הזה כי לא ניתן לאכוף בישראל צו קיום צוואה או צו ירושה שניתן בחו"ל או להכיר בה. כך פסק בית משפט העליון באפריל 1995 (ע"א 970/93) כשדן בבקשה של אישתו של מנוח להכיר בפסק דין שהוציא בית משפט בלאס וגאס שקבע כי רכושו יועבר אליה. בין רכוש זה גם כספים שהושארו בחשבון בנק בארץ.

לפיכך, החליטו נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר והשופטים אליעזר גולדברג ומישאל חשין כי ענייני ירושה וצוואה דינם להתברר בהליך לפי חוק הירושה: "נמצא לנו אפוא, כי ההבחנה בין אכיפה לבין הכרה – בין פסקים המטילים חיוב אישי לבין פסקי הצהרה שאין בהם חיוב – אינה הבחנה טכנית, כפי שבא-כוח משיב מבקש להציג אותה. ההבחנה היא ממהותם של הליכים וזכויות. ענייננו שלנו הוא ב'הכרה', בה ולא באכיפה. ומשלא נמצא לנו הסכם בין ישראל לבין נבדה (ארצות-הברית) בנושא הכרה אהדדי, כדרישת סעיף 11(א) לחוק, ממילא דין הבקשה הוא דחייה".

הליך תיקון צו ירושה או צו קיום צוואה הינו מורכב, בעיקר אם הוא מגיע לפתחו של בית המשפט. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני הירושות וצוואות בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.