תשלום מזונות לפי הדין העברי

מזונות ילדים (להלן: "המזונות") הם חובה של הורים כלפי ילדיהם הקטינים (עד גיל 18) ובמקרים מסוימים גם כלפי ילדיהם הבגירים – ילד מעל גיל 18, בתקופת שירות חובה, שירות לאומי או שנת שירות, זכאי למזונות מופחתים. הורים יכולים להגיע להסכמות לגבי תשלומי המזונות. זאת, במסגרת הסכם גירושין, הסכם הורות משותפת,הסכם חיים משותפים ועוד.

אם ההורים לא הגיעו להסכמות ביניהם, ההכרעה תהיה בידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי (עבור יהודים: בית הדין הרבני).

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)

נושא מזונות הילדים בישראל מוסדר בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: החוק), אשר קובע כך:

* אדם יהיה חייב במזונות לפי הדין הדתי החל עליו.
* אם הדין הדתי פוטר אדם ממזונות ילדים או שהוא לא חבר באחת העדות הדתיות המוכרות, יחולו עליו ההוראות שבחוק (מזונות ילדים אזרחיים).

לפיכך, יהודים חייבים במזונות לפי הדין העברי. רק במקרה שהדין העברי פוטר אותם ממזונות, יחולו עליהם הוראות החוק (מזונות אזרחיים).

במאמר זה נתמקד בחבות ההורים במזונות ילדיהם לפי הדין העברי.

 

מזונות ילדים לפי הדין העברי – מה כולל תשלום מזונות

הדין העברי מבחין בין צרכים הכרחיים לבין צרכים לא הכרחיים.

* צרכים הכרחיים – מדובר בצרכים הבסיסיים ביותר להם הילדים זקוקים, אשר אינם דורשים הוכחה: מזון, ביגוד והנעלה, מדור והחזקתו, חינוך וכד'.
חיוב זה מוטל על האב.

* צרכים לא הכרחיים (ע"פ הדין העברי "מדין צדקה") – הוצאות אלו מוטלות על שני ההורים בהתחשב בהכנסותיהם בניכוי צרכיהם.

כאן מדובר בצרכים מעבר למינימום ההכרחי, כדי לספק לילד את אותה רמת החיים אליה הוא הורגל או רמת החיים שלה הוא ראוי, לדוגמה: חוגים, בילויים, חופשות וכד'.

 

חישוב תשלום מזונות ילדים – תשלום מזונות עד איזה גיל ?

אופן חלוקת מזונות הילדים לפי קבוצות הגיל השונות

הדין העברי מחלק את הילדים לשלוש קבוצות גיל עיקריות:

* מגיל לידה ועד גיל 6 – האב מחויב לדאוג למזונות ילדיו באופן מוחלט, ללא קשר ליכולתו הכלכלית.
החבות לגבי הצרכים הלא הכרחיים, חלה, כאמור, על שני ההורים.

* ילדים מגיל 6 עד גיל 15 – בעיקרון, ע"פ הדין העברי, חובת התשלום בגין הצרכים ההכרחיים הוטלה על האב באופן אבסולוטי.
עם זאת, בעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית), נפסק כי החובה היא מדין "צדקה" הן ביחס לצרכים הכרחיים והן ביחס לצרכים לא הכרחיים.
כלומר, החובה ביחס לצרכים ההכרחיים חלה על שני ההורים בהתחשב ביכולת הכלכלית שלהם מכלל מקורות ההכנסה השונים.

באותו פסק דין דובר במשמורת משותפת, אך גם כאשר המשמורת אינה משותפת, החובה היא מדין צדקה.

* ילדים מגיל 15 ועד 18 – החובה היא מדין צדקה, וחלה על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית (פורטוגז נ' פורטוגז).

תשלום מזונות לאחר גיל 18:

מזונות לילדים בשירות צבאי – מכיון שבישראל רוב הנערים שמגיעים לגיל 18 מתגייסים לצבא או משרתים בשירות לאומי ואינם יכולים לממן את עצמם, התלות הכלכלית שלהם בהוריהם נמשכת עד תום השירות. בדרך כלל, תשלום מזונות לילד מעל גיל 18 יהיה שליש מהסכום ששולם על ידי ההורה עבור הילד עד הגיעו לגיל 18 (4480/93 פלונית נ' פלונית).

 יצוין, כי באשר לילדים בוגרים, יחולו ההוראות שבסעיף 5 לחוק בנושא תשלום מזונות מגיל 18.

תשלום מזונות

סכום תשלום מזונות לילד

על פי הפסיקה, שיעור המזונות ההכרחיים המינימליים עומד על סכום של כ- 1850 שקלים ללא הוצאות מדור וגן/בית-ספר.
כאשר מדובר בתשלום מזונות לשני ילדים או יותר באותה משפחה, בתי המשפט נוהגים להפחית מרף המינימום (שנפסק לגבי ילד אחד), שכן יש הוצאות כספיות אשר פוחתות כשמדובר במספר אנשים שגרים ביחד באותו בית. כלומר: דמי מזונות עבור מספר ילדים אינם מכפלת סכום המזונות לילד אחד.

 

הסמכות לדון במזונות ילדים

הסמכות לדון במזונות ילדים, כמו גם בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (למשל: החזקת ילדים וחינוכם) היא בעיקרון סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

כאשר המזונות נכרכו בתביעת הגירושין, וטרם הוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, סמכות הדיון תהיה של בית הדין הרבני. (ראו סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, תשי"ג – 1953).

הסמכות לדון במזונות ובעניינים אחרים הקשורים לגירושין תהיה של בית המשפט לענייני משפחה אם הוגשה אליו תביעה לפני שנעשתה כריכה של עניינים אלו.

עם זאת, לאחרונה (ספטמבר 2019), ביהמ"ש העליון קבע בבע"מ 7628/17, כי תביעת מזונות לילדים תופרד מהליך הגירושין בבית הדין הרבני. בכך, למעשה, צמצם בית המשפט העליון את סמכויות בית הדין הרבני, והבהיר שמקומם של תיקי מזונות הוא בבתי הדין למשפחה.

פסק הדין אשרר את הלכת שרגאי נ' שרגאי, אשר ניתנה בסוף שנות השישים, לפיה אין לכרוך את עניין מזונות הילדים בתביעת גירושין בבתי הדין הרבני. עוד נקבע במסגרתה, כי לילדים של ההורים המתגרשים יש זכות להגיש תביעה עצמאית למזונות שתידון בבית המשפט לענייני משפחה.

נקבע, כי לבית דין רבני יש סמכות לדון אך ורק "בהשבת הוצאות" במזונות,  אך בכל הנוגע ל"מזונות עתידיים", תהיה לו סמכות לדון רק בהסכמת כל הצדדים .

 

האם ניתן להביא לשינוי בסכום מזונות הילדים לאחר שניתן פסק דין בעניין?

לאחר שאושר הסכם בין ההורים, הכולל את נושא המזונות, ישנן שתי דרכים לפתיחת עניין המזונות:

  1. תביעה רגילה לשינוי סכום המזונות על ידי אחד ההורים – מדובר בחריג, מכיוון שההסכם אושר ומדובר ב"מעשה בית דין". כלומר: על המבקש להראות שינוי נסיבות מהותי כדי להביא לשינוי במזונות. בחינת שינוי הנסיבות נעשית ע"י בית המשפט במשורה, כאשר לאורך כל הדרך העיקרון המנחה הוא עיקרון טובת הילד. כך למשל, פיטורים מעבודה אינם בהכרח מצדיקים הפחתת מזונות: פיטורים כשלעצמם אינם עולים כדי שינוי נסיבות מהותי, שכן האב לא אבד את כושר השתכרותו.
  2. תביעה עצמאית של הקטין – עם השנים הלך והתפתח מוסד התביעה העצמאית של הקטין. זאת, עקב החשש שמכיוון שרוב תביעות המזונות מוגשות בעת גירושי ההורים, הרי שבשל המאבק המשפטי ביניהם, טובתו של הקטין תפגע.
    על כן, הקטין יכול באמצעות אפוטרופוס (אחד ההורים) להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות.

בעקבות פסק דין של בג"ץ (פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול) נקבע, כי בתביעה עצמאית של קטין יחול "המבחן המהותי" כדי לפתוח את נושא המזונות מחדש. מדובר במבחן דו-שלבי מצטבר –

שלב א' – תבחן השאלה, האם הערכאה שאישרה את ההסכם הכולל גם את המזונות קיימה דיון ענייני בנושא המזונות.
נקודת המוצא היא שהערכאה שקיימה את הדיון על אישור ההסכם, בחנה האם ניתן מענה לצרכי הקטין, ולא הייתה מאשרת הסכם שלא מיטיב עם הקטין.

שלב ב' – השאלה שתבחן היא, האם הקטין אכן קופח בסכום המזונות שנפסקו לו. בית המשפט יבחן את גילו של הקטין, צרכיו והכנסות ההורים. אם בית המשפט יגיע למסקנה, כי הקטין לא קופח, נושא המזונות לא יפתח.

במקרה של קיפוח מהותי של הקטין בסכום המזונות שנפסקו לו, בית המשפט יבחן מחדש את נושא המזונות הן במסלול תביעה עצמאית והן במסלול תביעה רגילה.

 

מעוניינים להסדיר את מזונות הילדים? משרד כהן דקר פקס ברוש כאן לשירותכם

במשרד כהן דקר פקס ברוש תמצאו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים כמגשרים. עורכי הדין שלנו יעזרו לכם להסדיר את נושא מזונות הילדים בהסכמים שונים (הסכם: גירושין/חיים משותפים/הורות משותפת, קישור), כך שטובת ילדיכם תישמר בהווה ובעתיד.