איזון משאבים בגירושין

הסדר איזון משאבים נעשה לאחר פקיעת הנישואים – אם בעקבות גירושין (איזון משאבים בגירושין) או אם בעקבות מוות של אחד מבני הזוג. בהסדר מעריכים את שווי הערך של כלל הרכוש שנצבר במהלך השנים, כולל איזון משאבים פנסיה וקרנות השתלמות, חסכונות ואף חובות ומתבצעת חלוקה שווה בין בני הזוג, למעט מקרים חריגים בהם בית המשפט הורה אחרת, עליהם יורחב בהמשך במאמר זה.

על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973,  הסדר זה חל על בני זוג שנישאו מתחילת 1974 והלאה להוציא זוגות שחתמו על הסכם ממון או הסכם גירושין (איזון משאבים גירושין) שקיבל תוקף של פסק דין וחילק את המשאבים באופן אחר. על בני זוג שנישאו לפני מועד זה חלה חזקת השיתוף. לבני זוג אלה יחולקו הנכסים בניהם באופן שווה ללא התייחסות הבעלות הרשומה עליהם, זאת בתנאי ששני בני הזוג תרמו ממרצם לבניית הזוגיות. על פי חזקה זו גם אם צד אחד השתכר יותר מהצד האחר, ותרומת הצד האחר הייתה בדאגה למשק בית, אזי החלוקה תהה שוויונית.

איזון המשאבים בין בני זוג מגדיר שכל אחד מהם שומר על זכויותיו ברכושו ופירוק השיתוף מתבצע רק כאשר הנישואים פוקעים. על כן, בדרך כלל ההסדר יבוצע לאחר מתן גט. עם זאת, יש מקרים מסוימים בהם בית המשפט עשוי להקדים את ההסדר (ראה בהמשך תיקון 4 לחוק). לדוגמה, במקרים של אלימות בתוך המשפחה או אם בני הזוג חיים בנפרד למשך יותר מתשעה חודשים.

ההסדר מתבצע לרוב באמצעות רואה חשבון או אקטואר, ובמהלכו מוערך שווי של כלל ערך הנכסים של בני הזוג, כלל החסכונות, רכבים, הכספים, ניירות ערך וכדומה ואלו מחולקים שווה בשווה בהליך הנקרא "היוון נכסי בני הזוג לצורך איזון משאבים". אם נכס מסוים נשאר בידי בן זוג אחד, בן הזוג השני מקבל תשלומי איזון השווים מחצית מערכו. משווי הנכסים יש לנקות גם חובות המחולקים גם הם שווה בשווה.

זכויות עתידיות כמו פנסיה, קרנות השתלמות ועוד מחולקים לפי הכספים שנצברו עד לזמן בו פקעו הנישואים.

הסכם פרידה זמנית

נכסים שההסדר אינו חל עליהם

יחד עם זאת ישנים נכסים שההסדר אינו חל עליהם הם:

  • נכסים ו/או כספים שהוחל עליהם הסכם ממון
  • נכסים ו/או כספים שהוסכם בין הצדדים בכתב ובמעוד מועד שלא יהיו משותפים
  • כספי גמילה מביטוח לאומי
  • פיצויים כספיים בגין נזקי גוף
  • נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג בטרם נישאו ונשארו בבעלותו במהלך הנישואים
  • נכסים ו/או כספים שהתקבלו בירושה במהלך הנישואים
  • נכסים ו/או כספים שהתקבלו במתנה במהלך הנישואים

 

נכסים אלו לא יכללו בשווי לצורך חלוקת הרכוש בהסדר, אך כל אחד מבני הזוג יוכל לפנות לבית המשפט ולנסות להוכיח כי התקיים לגביהם שיתוף או נסיבות מיוחדות המצדיקות את חלוקתם. לדוגמה, בית המשפט נוהג לראות בדירה, גם אם הייתה ברשות אחד מבני הזוג בטרם הנישואים, כנכס משותף בעיקר אם בני הזוג התגוררו בה או קיבלו כספי שכירות תמורתה לחשבונם המשותף או השקיעו יחד כספים לשיפוץ משמעותי.

כך למשל קבע בית המשפט העליון בדצמבר 2012 כי בעל יעביר לאשתו מחצית מן הזכויות בזירה שרכש ארבע שנים טרם הנישואין ללא משכנתא על שמו בלבד. השופטים יורם דנצינגר, יצחק עמית וצבי זילברטל קיבלו את פסיקת בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין קמא לפיו "בנסיבות אלו, כאשר הצדדים התגוררו ברציפות בדירת המגורים שנים רבות וחיו חיי שיתוף, וכאשר הצדדים התכוונו במשותף, לקנות דירה משותפת במקום דירת המגורים, יש לקבוע כי התובעת זכאית להירשם כבעלת מחית מהזכויות בדירת המגורים" (תמ"ש 35790-05).

 

חריגה מהסדר

בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון בית המשפט עשוי להורות על חלוקה לא שווה של הנכסים או להכליל גם נכסים שההסדר אינו חל עליהם אם התקיימו אחד או יותר מהמקרים הבאים:

  • יכולת ההשתכרות של אחד מבני הזוג גבוהה באופן קיצוני מיכולתו של בן הזוג האחר

כך למשל פסק בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ב-2012 חלוקה של 55% לטובת האישה ו-45% לטובת הבית וזאת לאחר שהאישה הצליחה להוכיח כי יש לבצע איזון משאבים חוק יחסי ממון לא שוויוני משום שכושר השתכרותו גבוהה באופן משמעותי מכושר השתכרותה (תמ"ש 39590-06-12)  

  • הכנסות לא מדווחות (כסף שחור)
  • שימוש בכספים משותפים למטרות לא חוקיות או הימורים ללא ידיעתו של הצד השני

לדוגמה, בית המשפט לענייני משפחה בנצרת פסק ב-2019, כי כספי בעל שהעלים מאות אלפי שקלים מחשבונם המשותף עבור כספי הימורים יקוזזו מחלקו בהסדר איזון המשאבים (39221-03-17, 58810-11-17, 39251-03-17). סגן הנשיא אסף זגורי כתב בפסק הדין כי "כאמור השאלה המרכזית שבפניי היא כיצד לאזן את המשאבים בשים לב לטענת האישה, כי האיש הבריח מאות אלפי שקלים חדשים במהלך שנות הנישואין, לצרכי הימורים או צרכים אישיים אחרים… 'לרכוש האיש' יש להוסיף הסך של 162,183 שקלים שממנו מגיע מחצית לאשה וזאת לאור הברחות/משיכות כספים במזומן ללא הסבר ראוי מצד האיש ובניגוד להסכמתה או עמדתה של האישה".

  • אלימות פיזית ונפשית

ב-2014 פסק בית משפט העליון כי יש לבצע איזון משאבים לא שוויוני במקרה של אלימות חמורה, ובהתייחס למקרה המדובר – ניסיון של הבעל לרצוח את אישתו (בע"מ 7272/10). בפסיקתם כתבו השופטים חנן מלצר, ניל הנדל ודפנה ברק-ארז כי חוק יחסי הממון הקנה לבית המשפט את שיקול הדעת להחליט באילו נסיבות יש לשנות את איזון ההסדר וכי אלימות חמורה עד כדי ניסיון רצח גם אם לא הוכך שפגעו בכושר ההשתכרות של האישה, מהוות נסיבות מיוחדות המצדיקות שינוי שכזה:  "ניתן לפעול מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון גם כנגד בן זוג שהורשע באלימות קשה, או מתמשכת כלפי רעהו (וודאי כך אם הוא הורשע בניסיון לרצוח את בן הזוג) אפילו לא נגרם לבן הזוג המותקף נזק כלכלי מוכח. זהו ה'מקרה הפרטי המיוחד' וניתן להחילו בעניין שלפנינו כדי למנוע מצב של 'רשע וטוב לו'".

תיקוני החוק

במהלך השנים בוצעו בחוק מספר תיקונים:

תיקון מספר 2 (התש"ן 1990, התשנ"ה 1995):  מגדיר כי הסכם ממון שנחתם בטרם הנישואים יוכל להיות מאומת בידי נוטריון בתנאי שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמתם החופשית והבינו את משמעותו ותוצאותיו.

תיקון מספר 3: קובע שהסכם ממון חייב את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני על מנת שיהיה תקף. בית המשפט או בית הדין יוודא שבני הזוג ביצעו את ההסכם בהסכמה ומבינים את משמעותו ותוצאותיו, והוא לא נעשה מכפיה או חוסר הבנה וזאת על מנת למנוע מצבי ניצול על רקע נסיבות שונות.

תיקון מספר 4 (התשס"ט 2008): מאפשר את חלוקת רכוש בטרם מתן גט בהינתן נסיבות מסוימת. עד לתיקון הזה, מועד ההסדר שנקבע בחוק היה פקיעת הנישואים. מצב זה אפשר סחיטה על ידי בן זוג שלא היה מעוניין בחלוקת הרכוש על ידי סירוב למתן גט.

הסדר איזון משאבים הוא הליך מורכב הדורש ידע וניסיון. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה, הסדרי גירושין וחוק איזון משאבים בין בני זוג בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.