איזון משאבים – אלו נכסים מוחרגים ממנו?

אלו סוגי רכוש אינם נכללים בהסדר איזון משאבים? ומהם החריגים האחרים?

מהו הסדר איזון משאבים בתחום דיני המשפחה? מאמר שפרסמנו אודות חלוקת רכוש בכפוף לחוק יחסי הממון דן באופן חלוקת הנכסים לאחר פרידה. תהליך איזון המשאבים הוא חלק מאותו תהליך חלוקה. לא כל נכסיהם של בני הזוג ייכללו בתהליך. במאמר זה נפרט אלו נכסים יוחרגו ונסביר את הקריטריונים הרלוונטיים לפי דיני המשפחה בישראל.

חוק יחסי הממון כבסיס להחרגת רכוש

חוק יחסי הממון מחריג מתהליך איזון המשאבים נכסים שהיו בבעלותם של בני הזוג לפני הנישואין, מתנות שהוענקו במהלך תקופת הנישואין, וגם ירושה שהתקבלה בתקופת הנישואין. נכסים שהתקבלו מצד שלישי או מעבודה של אדם יחיד לפני הנישואין ייחשבו רכושו הבלעדי של הצד המקבל.

לעומת זאת, נכסים שאחד הצדדים הרוויח מעבודתו האישית ייחשבו לרכוש שהושג כתוצאה מעבודה משותפת. לפיכך, נכסים אלה יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג.

כיצד מתבצעת פעולת ההחרגה בפועל?

למשל, אם אחד מהצדדים החזיק בבעלותו דירה לפני הנישואין ומעולם לא ציין בפני בן הזוג כי מחצית מהדירה שייכת לבן הזוג, הדירה תוחרג מתהליך האיזון ולצד השני לא תהיה כל זכאות על מחצית מערך הדירה או על נכס אחר במקומה.

לעומת זאת, השכר שהרוויח כל אחד מהצדדים במהלך נישואיו הוא חלק מתהליך האיזון. השכר, ויתר רווחי ההון ממקום העובדה, יחולקו בין בני הזוג.

בעלות משותפת להלכה ולמעשה

יצויין כי חוקי הרכוש הרגילים ממשיכים לחול גם בעת חלוקת הרכוש. לפיכך, אם אחד הצדדים החליט למסור בעלות על נכס מסוים לבן זוגו, אף על פי שברגיל אותו נכס יוחרג מתהליך האיזון, הצד השני יהיה זכאי למחצית מהנכס.

כך, למשל, אם כל אחד מבני הזוג החזיק בחשבון בנק לפני החתונה, ולאחר מכן החליטו השניים להשתמש בחשבון בנק מס' 1 כחשבון משותף – ואף רשמו אותו תחת שמם של שני הצדדים והפקידו אליו את משכורותיהם – כל הכספים שהיו בחשבון בנק מס' 1 לפני הנישואין נחשבים כעת להון משותף הנמצא בבעלות שווה של שני הצדדים. מצד שני, הכספים בחשבון בנק מס' 2, שלא שימשו לצרכיהם המשותפים של בני הזוג, יישארו תחת בעלותו הבלעדית של בעל החשבון.

הפסיקה בנושא איזון משאבים:

הפסיקה בישראל עשויה לזהות נכסים מסוימים כנכסים בבעלות משותפת בהתאם לנסיבות העניין. הקריטריון העיקרי הוא: האם ברור שאחד מבני הזוג התכוון להעניק לבן הזוג השני בעלות משותפת.

במילים אחרות, אפילו אם נכס מסוים היה בבעלות אחד הצדדים לפני הנישואין, או שניתן להם על ידי צד שלישי ואין כל הסכם רשמי המעניק בעלות חלקית לצד השני, בית המשפט עשוי להתייחס לנכסים האלה כאל נכסים בבעלות משותפת.

נדל"ן ואיזון משאבים:

אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין זוגות בתהליך הפרידה קשורה לבעלות על הדירה/הבית שהם חולקים.

במקרים רבים, בית המשפט קבע כי עצם העובדה שזוג נשוי במשך שנים רבות ומתגורר זמן רב בדירה שבבעלות אחד הצדדים, איננה בגדר אינדיקציה מספקת לכך שהבעלים התכוון להעניק לצד השני בעלות המשותפת.

הצד שהנדל"ן איננו בבעלותו חייב להציג ראיות לכוונותיו של הצד השני לחלוק את הבעלות על הנכס. ראיות אלה כוללות, בין השאר:

1. מועד רכישת הדירה. אם היא נרכשה לפני הנישואין, זהו סימן לכך שבעל הדירה לא התכוון לחלוק אותה.
2. משך תקופת הנישואין. תקופה קצרה עשויה להיות סימן לכך שבעל הדירה לא התכוון לחלוק אותה;
3. האם בני הזוג חיו יחד בדירה?
4. האם לזוג היו הוצאות משותפות הקשורות לדירה?
5. האם הדירה ניתנה כמתנה במהלך הנישואין ונרשמה תחת שני השמות?

תשובה שלילית לשאלות האחרונות היא סימן ברור לכך שהצד שהנכס בבעלותו לא התכוון לחלוק אותו עם בן הזוג.

פנו אל המומחים שלנו – עורכי דין לענייני דיני משפחה

חלוקת רכוש ואיזון משאבים הם תהליך מורכב ומבלבל. על מנת להבין את התהליך עד תום, אנו ממליצים לכם להתייעץ עם צוות עורכי הדין שלנו. תוכלו לקבוע פגישה במשרדינו בתל אביב או בירושלים, או ליצור עמנו קשר לפי הפרטים שלהלן.