אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים

הבאת ילד לעולם היא אולי אחת המשימות החשובות בתחושת קיימות, הגשמה עצמית והשארת חותם בעולם. זוהי גם זכות בסיסית. אך מי שאינו מסוגל מסיבה בריאותית, נטייה מינית או אחרת לקיים משפחה ורוצה בכך, הדבר עשוי להעיב מאוד על חייו, מצב רוחו ובריאותו.

אימוץ ילדים בישראל הוא תהליך ארוך מאוד כשממוצע הזמן מתחילתו עומד על 5 שנים ולעיתים. לא מדובר בהליך פשוט, אך כאשר מדובר באימוץ ילדים בישראל לזוגות חד מיניים ההליך נעשה מורכב אף יותר. מאמר זה ינסה לעשות סדר בתנאים והדרכים לקבלת צו אימוץ חד מיניים.

חוק אימוץ ילדים, תשמ"א 1981  מגדיר את התנאים לאימוץ ילדים בארץ והגופים האחראים לכך. על פי החוק, אימוץ ילד יעשה באמצעות השירות למען הילד במשרד העבודה והרווחה שרק עובד סוציאלי רשאי למסור ילד לאימוץ. המשמעות של אימוץ היא שמרגע קבלת הצו, הילד מתנתק ממשפחתו הביולוגית וההורים המאמצים הופכים להיות הוריו של הילד המאומץ לכל דבר ועניין. הם האפוטרופוסים החוקיים של הילד, להם מסורה האחריות לגבי חינוכו, גידולו ובריאותו. הם גם זכאים לקצבאות, חופשות לידה ועוד כפי שזכאי כל הורה.

 

אימוץ ילדים לזוגות חד מיניים

בתחילה, רק בני זוג נשואים המקיימים משק בית משותף לפחות שנתיים יכלו לאמץ ילד. אך תנאי מקדים זה עבר גלגולים רבים במהלך השנים. כיום אפשרי אימוץ ילדים להורים חד מיניים, לבני זוג ששאינם נשואים ולידועים בציבור, אך הדבר מורכב יותר.

בפברואר 2008 הודיעה היועץ המשפטי לממשלה לראשונה כי בנסיבות המתאימות, ניתן גם להסכים לבקשות של בני זוג מאותו המין לאמץ ילד, אם הדבר תואם את טובת הילד. היועץ קבע כי שאלת הזהות המינית של המאמצים היא רק אחד מהשיקולים הרלבנטיים ויש לשקול אותה יחד עם כל שאר הנסיבות כשכל מקרה ייבחן לגופו.

בשנת 2000 קיבל בג"צ את עתירתן של בנות הזוג רותי וניקול ברנר-קדיש והורה למדינה לרשום כחוקי את צו האימוץ שהוציא בית משפט בקליפורניה ואישר את ניקול כהורה מאמץ לילדה של רותי שנולד מתרומת זרע (בג"צ 1779/99).

בשנת 2005 פסק בין המשפט העליון כי בנות זוג לסביות המקיימות יחד תא משפחתי יוכלו לאמץ זו את ילדיה של זו בפסק דין תקדימי שנודע בשם פסק דין ירוס-חקק (בע"א 1280/01). בעקבות כך אושרו עשרות צווי אימוץ בנסיבות דומות.

בדצמבר 2010 פסק באופן תקדימי בית משפט לענייני משפחה בירושלים כי גבר יוכל לאמץ את בנו הביולוגי של בן זוגו, בן השנתיים, שנולד מתרומת ביצית ועל ידי אם פונדקאית בהודו.

בשנת 2014 ניתן בבג"ץ פסק דין ממט שיצר למעשה את צו ההורות הפסיקתי. כך יצר בית המשפט השוואה בין מעמד ההורה הביולוגי ובין מעמד ההורה הלא ביולוגי מכוח הזוגיות (בג"צ 566/11).

עם זאת המדינה מערימה תנאים המקשים מאוד על אימוץ לזוגות אלה. כיום ניתן לומר כי הדבר אפשרי, אך אם משימת האימוץ קשה גם לזוגות נשואים שלא מאותו המין, היא קשה שבעתיים כשמדובר באימוץ ילדים חד מיניים.

בארץ לא קיים חוק אימוץ ילדים לזוגות חד מיניים, קיים חוק האימוץ שמאפשר אומנם ללהט"בים לאמץ, אך רק כיחידים. זאת אומרת, שאין הכרה בבן או בת הזוג מאותו המין כהורה הילדים והדבר הזה מוריד את המבקשים אל תחתית רשימת ההמתנה ומותיר אותם כמעט חסרי סיכוי.

למעשה, בני זוג מאותו המין יוכלו לאמץ ילד רק כאשר לא נמצא זוג אחר שביקש לאמץ את הילד. זאת אומרת ילדים שלא נמצא להם מי שיאמץ אותם מופנים לזוגות חד מיניים או יחידניים. בדרך כלל מדובר בילדים בוגרים יותר, מוגבלים או פגועים.

לעומתם, בני זוג הטרוסקסואליים שאינם יכולים להביא ילדים לעולם יקבלו עדיפות לאימוץ תינוקות עד גיל שנתיים.

זוגות חד מיניים יכללו בעניין זה יחד עם זוגות הטרוסקסואליים שיש להם כבר ילד ביולוגי אחד. להם יתאפשר לאמץ ילדים שלא נמצא להם הורים מאמצים אחרים. בדרך כלל הסיבות לכך הם גיל בוגר יותר, ילדים פגועים או ילדים עם צרכים מיוחדים. בכך מופלים בני זוג חד מיניים באופן קטגורי מבני זוג הטרוסקסואלי ומצב זה אינו עומד להשתנות בקרוב.

בימים אלה מתנהל בג"צ בנושא שהוגש על ידי עמותת "אבות גאים" והמרכז הרפורמי לדת ומדינה.

פרט לכך, על ההורים המבקשים לאמץ לעמוד בכל הקריטריונים הבאים (דבר הנכון גם לבני זוג הטרוסקסואליים):

  • ההפרש בין גיל הילד לגיל כל אחד מההורים הוא 18 שנה לפחות ואינו עולה על 43 שנים אלא במקרים של אימוץ ילד של בן או בת הזוג באישור בית משפט בלבד
  • ההורים המאמצים והילד צריכים להיות בני אותה דת
  • כל אחד מההורים סיים לפחות 12 שנות לימוד
  • כל אחד מההורים הוא בעל הכנסה קבוע ויכולת מוכחת לפרנס את צרכי הילד
  • תנאי המגורים המוצאים לילד סבירים וכוללים חדר פרטי
  • אף אחד מההורים לא הורשע בעבירות מין, עבירות אחרות נגד קטינים, עבירות אלימות או כל עבריה אחרת שתפסול אותם לאימוץ לפי שיקול דעתה הבלעדי של העובדת הסוציאלית
  • ההורים בריאים נפשית ופיזית
  • התפקוד הזוג והחברתי של ההורים תקין
  • העובדת הסוציאלית מתרשמת כי ההורים המאמצים מסוגלים להתמודד עם משימת האימוץ

לאחר כל ההליך הרגיל שעוברים גם זוגות הטרוסקסואליים מול השירות למען הילד, ההחלטה תעבור לבית המשפט לענייני משפחה וחוות הדעת שיתקבלו מהעובדות הסוציאליות ישפיעו על ההחלטה למתן צו אימוץ.

 

אימוץ ילדים להורים חד מיניים

ישנם אפשרויות נוספות לאימוץ ילדים על ידי בני זוג מאותו המי אך גם שם קיימת אפליה קשה.

פונדקאות: בעוד החוק בישראל מאפשר לזוגות הטרוסקסואלים לבצע הליך פונדקאות במסגרת טיפולי פוריות בסיוע משרד הבריאות הדבר אינו מאפשרי לזוגות מאותו המין. זוגות המעוניינים בהליך נאלצים לבצעו בארצות הברית בעלויות גבוהות ביותר. גם בעניין זה מתנהל בג"צ שהוגש בנושא.

עם זאת ישנה פירצה המאפשרת בכל זאת אימוץ תינוק עם סיכון מסוים והיא להיות משפחת אומנה. כזו, שחזקת הילד עדיין בדיון. אפשרות זו נותנת לכם את הסיכוי הטוב ביותר לקבל תינוק תוך זמן סביר תוך לקיחת סיכון שהילד יוחזר להוריו בסופו של דבר, על כל המשתמע מכך.

כיצד לפנות לאימוץ?

יש למלא בקפידה את השאלון ולצרף את כלל הפרטים הבאים:

  • שאלון מועמדים לאימוץ
  • תמונה עדכנית של בני הזוג
  • צילום תעודת זהות + ספח של כל אחד מהמבקשים
  • מסמכים המעידים על מעמד אישי כגון תעודת נישואין
  • תולדות חייו בכתב ידו של כל אחד מההורים המיועדים
  • הוכחת הכנסה (טפסי 106 לשכירים או 3 תלושי שכר אחרונים או שומה לעצמאיים)

את השאלון והמסמכים יש להגיש למזכירות השירות למען הילד באותו המחוז בו מתגוררים ההורים.

לאחר מכן יוזמנו הפונים לראיון עם עובדת סוציאלית בשירות למען הילד. התהליך יכלול מספר פגישות ויכלול בתוכו גם אבחון פסיכולוגי וביקור בביתם של המבקשים ואם ימצאו מתאימים הכנה במסגרת קבוצתית. 

 

אימוץ ילדים הוא נושא מורכב וקשה, קל וחומר שמדובר באימוץ על ידי זוגות חד מיניים. בניגוד להורים ביולוגיים על המבקשים לעמוד בכללים נוקשים על מנת להוכיח את כשירותם להיות הורים והדבר מלווה בפרוצדורה ארוכה ומורכבת המפוקחת על ידי מספר גורמים. על כן מומלץ מאוד להיות מיוצגים ומלווים על ידי עורך דין המומחה לדבר ובעל ניסיון. משרדנו מתמחה באימוץ ילדים ופונדקאות בארץ ומחו"ל ובו תיפגשו עורכי דין מומחים ובעלי ניסיון שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.