אי עמידה בהסדרי שהות

כיום הסדרי ראיה ידועים בשמם המודרני – חלוקת זמני שהות. בתום הליך הגירושים נקבע בהסכמה או על ידי בית הדין / בית המשפט חלוקת הזמן בהם ישהו הילדים עם בני הזוג הגרים בנפרד. הדבר נכון גם להורות משותפת שנעשתה ללא הליך נישואין.

הזמנים הללו צריכים גם לכלול בתוכם חלוקה מסודרת של ימי חול, חלוקה בסופי שבוע, חופשים, חגים וכו' ומסדירים את יכולת ההורה שאינה בעל המשמורת לשמור על קשר רציף עם ילדיו. במצבים של משמורת משותפת הם מגדירים באילו זמנים כל אחד מההורים ישהה עם הילדים.

שינוי הסדרי ראיה

גם לאחר שקיבלו את אישור בית המשפט הסדרי הראיה ניתנים לשינוי, במצבים מסוימים, אך הדבר טעון הסכמת שני ההורים ויש להגיש הסכם בכתב לאישור בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בהליך נדיר יחסית, שסיכויו הולכים ופוחתים ככל שחולפות השנים מרגע חתימת ההסדר הראשוני ובכל מקרה, הערכאה השיפוטית שתדון בכך, תדרוש לכך סיבה ממשית.

אם אחד מההורים מבקש לבצע שינוי בהסדרי הראיה ללא הסכמה עליו להגיש תביעה לשינוי ההסדרים בהתאם.

תהה הסיבה לשינוי ההסדרים אשר תהה, אי עמידה בהסדרי הראיה או הפרת זמני שהות עשויים לגרור אחריהם סנקציות מצד בית המשפט בהתאם לחומרת ההפרה ואילו יכולים לכלל מקנסות, דרך פיצוי להורה השני ועד הגדלת דמי מזונות ואף שינוי הסדרי הראיה כך שישקפו את המצב הנוכחי.

הפרת הסדרי ראיה על ידי האב

אבא שלא רוצה לראות את ילדיו: כיצד המערכת המשפטית מתייחסת למקרים של הפרת הסדרי ראיה מצד האב במצבים בהם הילדים דווקא מעוניינים לשמור עימו על קשר אך ההורה כבר נישא מחדש ומעוניין להשקיע את זמנו בתא המשפחתי החדש שיצר ומבקש להפחית מזמני המשמורת?

המערכת המשפטית בארץ מתייחסת להסדרי ראיה כמחייבים גם כאשר הנסיבות האישיות של אותו הורה משתנות. בתי המשפט, אשר עקרון טובת הילד מנחה אותם, ינסו לשמור על קשר רציף של הילד עם שני הוריו, אך קיים קושי מובן לכפות זאת במידה ומי מהם אינו מעוניין בכך או שהאב לא מקיים הסדרי ראיה. הפרת הסדדרי ראיה על ידי האב יכולה להוות עילה בפני בית המשפט לשינוי דמי המזונות כך שיתאמו יותר למצב האמיתי, וגם כאמצעי דרבון ואכיפה לשמירה על הקשר עם הילדים.

כך למשל דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים באוקטובר 2018 בעניינו של גרוש שלא עומד בהסדרי ראיה. בית המשפט דחה את בקשת אב לביטול מזונות עקב טענה לניכור הורי מצד האם והגדיל את סכום המזונות משום שלא עמד בהסדרי הראיה שנקבעו (תלה"מ 2025-11-16). ניתן ללמוד מהפסקה כיצד רואה בית המשפט מצב בו הגרוש לא עומד בהסכם עליו הוא חתום. האב סירב ליצור קשר עם ילדיו, אף שאלו היו מעוניינים בכך. בית המשפט קבע כי האב ישלם תוספת של 2,800 שקלים בחודש למזונות שלושת ילדיו.

בהחלטתו כתב השופט פלייקס גורודצקי כי "לא הוכח כי הילדים הם סרבני הקשר ואף הוכח ההפך… נקבע אי קיום זמני שהות בין אב לילדיו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות של בית המשפט על דרך של הגדל דמי המזונות".

במקרה אחר בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו באפריל 2020 את סכום המזונות שמשלם אב משום שהוא אינו ממש את זמני השהות עם ילדיו (תלה"מ 13078-09-18). הסכום הוגל ב-800 שקלים כל חודש מ-5,400 ל-6,200 שקלים ובנוסף האב חויב בהוצאות משפט בסך 8,000 שקלים. השופט ארז שני כתב בפסיקתו כי "אישה היא אדם שווה זכויות ובעל אוטונומיה אישית. אין מדובר בסוג אדם שאינו זכאי לחירות אישית. למעט חופשה ולמעט מנוחה, אישה ואם אינה 'בייבי סיטר' מובנה הצריך לדאוג לבדו לילדי בני הזוג ובקצרה, אדם היא כמוני, כמו שאר בני האדם וכמו הנתבע".

במקרה של הפרת הסדרי הראיה מצד האב האם יכולה:

  • תלונה במשטרה
  • בקשה לפי פקודת ביזוי בית המשפט
  • תביעה להגדלת המזונות
  • תביעה לצמצום הסדרי הראיה תוך פסיקת פיצויים
אי עמידה בהסדרי ראיה

הפרת הסדרי ראיה על ידי האם

בדרך כלל מעדיפים בתי המשפט, במידה וישנה הפרת זמני שהות נקודתית יחסית להטיל קנסות. אך אם האם מונעת מהאב לראות את הילדים ומדובר בהפרת הסדרי ראייה באופן חוזר יתכנו סנקציות נוספות עד כדי שינוי של הסדרי הראיה.

ניתן ללמוד מכך מפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 3524-09-01) בספטמבר 2011 בה נקבע כי יוטלו סקציות על אם אשר יצרה ניכור הורי והביאה להפרדת הקשר בין שני ילדים לאב וכן סירבה לשתף פעולה עם גורמי הרווחה. בית המשפט מונה לילדים אפוטרופוס לענייני המשפט אשר יתייחס לאפשרות של העברה המשמורת מהאם לאב, הילדים הופנו לטיפול רגשי דחוף, ההורים להדרכה הורית לצד קנס של 750 שקל על כל מפגש אשר יחסירו. "בשל מצב הדברים החמור שנוצר במקרה דנן, אין מנוס מקביעה כי התנהלות האם פוגעת באפשרות להרחבת בסיס הקשר בין האב לקטינים, ולצערי ניסיון העבר מוכיח כי האם מתנגדת לכל שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה, ואף התנהלה באופן המפר את החלטות בית המשפט, לא אחת", כתבה בהחלטתה סגנית הנשיאה השופטת ששונה ברגר.

במקרה אחר הרשיע בית משפט לענייני משפחה בטבריה אם בביזיון בית המשפט משום שמנעה מפגשים עם אביהם בטענה כי הוא מכה אותם (תמ"ש 50531-12-12). השופט אסף זגורי כתב בהחלטתו כי "באחריות האם כמשמורנית לדאוג שהילדים יגיעו לאביהם לסדרי הביקורים כפי שנקבע" ונסמך בהחלטתו בין היתר על חוות דעת של עובדת סוציאלית כי טובת הילדים היא לשמור על קשר עם אביהם וכי האם היא זו שמונעת את הקשר. בית המשפט פסק קנס של 500 שקלים על כל פעם שהאם תמנע מהילדים לראות את האב.

הפרת הסדרי ראיה, אפילו זמנית, עשויה להתפרש כניכור הורי, בכך שההורה המפר את ההסדרים מבקש להרוס את הדמות ההורית בקרב הילד. בתי משפט נוהגים לפרש התנהגות כזו על היעדר אחריות הורית דבר שעשוי להשפיעה על החלטותיהם משום עיקרון טובת הילד המנחה סכסוכים אלה.

במידה והאם מפרה את הסדרי הראיה או מצב בו האם מונעת מהאב לראות את הילדים, גם אם זו בטענה שהם חוששים לראות את האב, ניתן להתמודד בכמה דרכים:

  • פניה לפקידת סעד – בדרישה למעורבותה לקיומם של הסדרי הראיה
  • הגשת תלונה במשטרה – זו יכולה לזמן את האם לתחנת המשטרה ובמקרים קיצוניים אף להגיש כתב אישום כנגדה. עם זאת בחלק הארי של המקרים תפנה המטרה את הגרושים להליכים אזרחיים
  • בקשה לפי פקודת ביזוי בית המשפט – היות והסכם גירושין חייב את אישורו של בית המשפט ויש לו תוקף של פסק דין
  • הגשת תביעה לשינוי משמרות – בטענה של העדר אחריות / מסוגלות הורית

ייעוץ וליווי משפטי – חובה

בתי המשפט רואים בחומרה הפרות הסדרי ראיה על ידי מי מההורים, במיוחד אם אלו חוזרות על עצמן. הסנקציות בהם נוקטים בתי המשפט / בתי הדין הרבניים מגוונות, ונשקלות בהתאם למקרה, אך אלו יכולות לכלול קנסות, צווים שיפוטיים, פיצויים להורה האחר ואף שינוי מזונות והסדרי ראיה כך שישקפו יותר את המצב הקיים.

חשוב לזכור, שלבית המשפט ולבין הדין בארץ סמכות מקבילה ועל כן יש להיוועץ משפטית ומומלץ להיות מלווים בהליך לאורך כל הדרך על ידי עורך דין מומחה לנושא ומנוסה.

במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים ולהם ניסיון רב בהסכמי ראייה, מזונות, הסכמי גירושים ותביעות מכל הסוגים אשר ישמחו לקבוע איתכם פגישה וללוותכם בהליך המורכב הזה.