תפריט
אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומצערת, אשר נראה כי הפכה למכת מדינה בשנים האחרונות. כל מספר ימים או שבועות אנו שומעים וקוראים בתקשורת אודות מקרי אלימות במשפחה, שלעתים מובילים לתוצאות טרגיות של ממש. לרוב מדובר במקרי אלימות של גברים כלפי נשים, לפעמים על רקע שימוש באלכוהול או בסמים, אך לא רק.
אם נקלעתם או נקלעתן לסיטואציה קשה של אלימות במשפחה, דעו כי יש מה לעשות. ישנם צווים שבתי המשפט מוסמכים להוציאם, כדוגמת צו למניעת הטרדה מאיימת או צו הגנה.
לפניכם מאמר מפורט בנושא מאת עורכי הדין דקר, פקס, לוי.
הכלי המשפטי העיקרי שבאמצעותו ניתן להתגונן מפני בן משפחה אלים הוא צו הגנה, אותו בית המשפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יכולים להוציא מכח החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה", "החוק").
ניתן לפנות למזכירות בית המשפט או בית הדין ולהגיש טופס צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.
המטרה של החוק למניעת אלימות במשפחה היא לספק הגנה מיידית למבקש הצו מפני פגיעה מצד "בן משפחה".
על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה בן משפחה הוא: בן זוג (כולל ידוע בציבור) בהווה או בעבר, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.
כמו-כן, בן משפחה הוא גם מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע שגר עמו, וקטין או חסר ישע שמתגורר עם האחראי עליו.
סעיף 2 לחוק קובע, כי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה אלימות במשפחה, אשר אוסר על אדם לעשות את הפעולות הבאות או חלקן:
ע"פ החוק, ישנה אפשרות שצו ההגנה יכיל דרישה לערובה לקיום הצו ולהתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן המשפחה.
סעיף 2ב. קבוע, כי אם ניתן צו הגנה, ייאסר על האדם שכנגדו ניתן הצו להחזיק או לשאת נשק, כולל נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.
סעיף 2ג. קובע חריגים, במסגרתם בית המשפט יוכל לאפשר למחויב בצו להמשיך להחזיק או לשאת נשק.
ע"פ סעיף 7 (ב) הפרת הצו עלולה לגרור מעצר של מפר הצו.
בית המשפט או בית הדין הרבני ייתן צו הגנה לבקשת: בן משפחה (כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה), היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי או עובד סוציאלי – אם התקיים אחד מהתנאים המפורטים בחוק.
כאמור בסעיף 3 לחוק, בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני אדם, אם ראה שהתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
כשמוגשת לבית הדין הרבני תביעה לגירושין, יש צורך בעילת גירושין כדי שבית הדין יקבל את תביעת הגירושין ויורה על חיוב בגט.
במקרים של אלימות במשפחה, בין אם כלפי ילדים ובין אם כלפי בן/ת הזוג, בית הדין לא יראה זאת בעין יפה, וייתכן שיורה על מתן גט בהקדם ואף פיצויים .
אלימות בתא המשפחתי, בין אם מדובר באלימות פיזית, אלימות מילולית או אלימות מינית יכולה להוות עילה לגירושין, אולם יהיה צורך להוכיח אותה – כמו כל עילת גירושין. אחרת. כך למשל, אם אשה טוענת לאלימות פיזית מצד בעלה, היא תצטרך לתמוך את טענותיה באמצעות מסמכים רפואיים, צילומים ועדויות כדי שבית הדין יבחן ויחליט האם הבעל נוהג בצורה שמסכנת את אשתו ויש לחייב אותו לתת לה גט.
אלימות מילולית לעתים תהיה קשה יותר להוכחה, אבל אם היא מתבצעת ברבים, יהיו עדים ואף ניתן יהיה לתעד את המקרה ולהציג את הראיות בפני בית הדין הרבני.
דוגמה למקרה בו בית הדין חייב את הבעל בגט בשל אלימות כלפי אשתו ניתן למצוא בתיק מספר: 969624/1 פלונית נגד פלוני. האשה הגישה תביעת גירושין על רקע אלימות במשפחה. מתסקיר שירות הרווחה עלה, כי הבעל איים על חיי האשה, חנק אותה וניסה להרוג אותה. ילדיה באו לעזרתה, ולאחר שהשכנים שמעו צעקות, גם הם באו והצילו אותה. הבעל היה שיכור כאשר תקף את אשתו.
עוד נכתב בתסקיר, כי הבעל מוגדר כאדם בעל מסוכנות גבוהה, בעיות אלימות ובעיות שליטה על כעסים.
בית הדין האזורי בחיפה דן בטענות ובראיות שהובאו בפני, וקבע כי: " בעל המכה באופן תמידי ומטיל מורא ופחד אין זה צורת חיי נישואין ואפשר לחייבו בגט".
בהמשך לכך, בית הדין חייב את הבעל בגט, וקבע כי אם הבעל יסרב לתת גט לאשתו, בית הדין ידון בצווי הגבלה.
סעיף 4 לחוק אלימות במשפחה קובע, כי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד. ההגיון העומד מאחורי סעיף זה הוא שיש דחיפות במתן הצו כדי להרחיק את האדם שפוגע בבן משפחתו.
על-פי החוק, אם ניתן צו במעמד צד אחד, בית המשפט יקיים דיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
סעיף 5 לחוק קובע, כי תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חודשים. אולם, בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. עם זאת, כאשר קיימים נימוקים מיוחדים, רשאי בית המשפט להאריך את תוקף הצו לתקופה של שנה. בנסיבות חריגות, בית המשפט יוכל להאריך את הצו אף מעבר לשנה זו, למשך שנה נוספת.
הנושא של אלימות במשפחה מחייב התייחסות מיידית לאור חשיבותו והצורך במציאת פתרון מהיר ויעיל. על כן, פנייה לעורך דין אלימות במשפחה היא הצעד שיש לנקוט במקרה של אלימות מצד בן משפחה. עורך הדין יידע לייעץ כיצד יש לפעול בנסיבות המקרה, ויוכל להגיש בקשה לבית המשפט להוצאת צו הגנה.
במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי ישנם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, ואשר יש להם נסיון רב בתביעות גירושין ואלימות במשפחה. הם ינסו לסייע לכם ויפעלו עבורכם.