ביטול צוואה הדדית

הניסיון מלמד כי כמעט בכל מקרה שהוא, בני הזוג אינם הולכים לעולמם באותו היום, למעט אסונות כאלה ואחרים.

חוק הירושה תשכ"ה 1965 קובע כי בכל מצב בו אדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה עזבונו יחולק לפי "יורשים על פי דין" ואלו נעשים בעיקר לפי קירבת דם.

חלוקה זו קובעת כי בעת פטירת בן הזוג, יחולק העיזבון כך: מחצית יעבור לבן הזוג השני ומחצית לילדיו.

על כן, אם הנכם מעוניינים להבטיח את זכויותיו הכלכליות, החסכונות ומשק הבית שבניתם במאמץ משותף לאורך השנים לבן הזוג הנותר, קיימת חשיבות לערוך צוואה הדדית.

מדובר בצוואות שמסתמכות אחת על השנייה. ניתן לכתוב אותם במסמך אחד או ב-2 צוואות נפרדות כאשר עיקרם אומר כי בכל מצב בו אחד מבני הזוג נפטר, הרכוש עובר לבן הזוג האחר במלואו ורק לאחר פיטרת שני בני הזוג יוכלו ליהנות הצאצאים מהעיזבון של הזוג שנפטר.

צוואה הדדית היא המקרה היחיד המאפשר נוכחות בעל עניין בירושה בעת הכנתה, למשל אחד הילדים, מבלי שהדבר יפגע באמינותה.

כך למשל, הדבר יכול למנוע מצב בו האלמן או האלמנה יאלצו להתפנות מהדירה בה התגוררו במהלך שנים רבות בשל רצונם של הילדים למכור את הדירה ולקבל את חלקם בירושה על פי דין.

במאמר זה נסביר את התיקון לחוק שנעשה באוגוסט 2005, כיצד ניתן לבטל צוואות הדדיות לפני ולאחר התיקון לחוק וכן שינוי צוואות הדדיות באופן מוסכם וחוקי.

 

תיקון חוק הירושה צוואה הדדית

בני זוג בצוואה הדדית כרתו בניהם הסכם ששניהם התחייבו לו. ביטול של צוואה הדדית נעשה בהתאם לסעיף 8א' לחוק הירושה והוא מקרה מיוחד של ביטול צוואה. סעיף זה נכנס לתוקף באוגוסט 2005 בתיקון ה-12 לחוק.

וזו לשון החוק המתוקן:

"8א. (א)  בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות). (ב)  לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

(1)  בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

(2)  לאחר מות אחד מבני הזוג –(א)  כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת; (ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש; (ג)  הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה".

ביטול צוואה הדדית לפני 2005 פשוט יותר שכן צוואות הדדיות שנערכו לפני התיקון לחוק לא הקימו התחייבות הדדית אמיתית בין בני הזוג והתיקון למעשה יצק הליך חוקי מחייב לצוואות אלו. כך, אחד מבני הזוג יוכל לשנות או לבטל את הצוואה מבלי להודיע לבן הזוג השני.

הכלל הוא שיש להוכיח בצוואות הדדיות שנערכו לפני אוגוסט 2005 קיומה של הסתמכות, ואילו התיקון מעגן את ההסתמכות כחלק מעריכת הצוואה.

בצוואות שנערכו לפני התיקון לחוק, יוכל אחד מבני הזוג לבטל את צוואתו מבלי להודיע זאת לבן הזוג האחר ועדיין ליהנות מירושת חלקו.

זה המקום לציין כי אין זה משנה אם בכוונת בני הזוג לשנות או לבטל את צוואתם ההדדית שכן בשני המקרים יהיה עליהם לערוך צוואה מחדש.

כך למשל דחה בית המשפט העליון בנובמבר 1999 ערעור על פסק דין של בית משפט המחוזי שהותיר לקיים צוואה שניה שכתבה בת הזוג לאחר מות בעלה אשר ביטלה צוואה הדדית שנכתבה קודם לכן כששניהם היו בחיים. (פרשת מלמד ע"א 4402/98).

בית המשפט קבע בפסק דין תקדימי כי ניתן לקבוע על פי עקרון ההסתמכות, כי בטול צוואה על ידי מוריש לאחר מות בן זוגו הראשון היא פעולה שנעשתה שלא בתום לב ולמעשה נוגדת את סעיף 39 לחוק החוזים, תשל"ג 1973. היות וצוואה היא מעין פעולה משפטית אף שאינה חוזה.

באותה פרשה בני הזוג כתבו במפורש בצוואתם כי זכותם לשנות אותה בכל עת, ובכך למעשה הסכימו להגביל את מושג ההדדיות ולכן שללו השניים את עקרון ההסתמכות באופן מפורש בצוואה.

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק כתב התייחס לכך ולמעשה סלל את הדרך לתיקון החוק שבא כמה שנים אחרי פסק הדין המדובר. וכך כתב בפסק דינו: "שיטות משפט המכירות בצוואה משותפת והדדית קובעות כי כוח החזרה של המצווה מוגבל הוא. עם זאת, שיטות משפט אלה מכירות בדרך כלל בהסכם בדבר ירושתו של אדם, ואילו המשפט הישראלי אינו מכיר בכך (סעיף 8(א) לחוק הירושה). על רקע זה מתעוררת השאלה מה הדין בישראל? באמרת אגב ציין השופט קיסטר, ביחס לצוואה משותפת כי 'כל אחד מן המצווים חופשי לשנות את צוואתו עד ליום פטירתו, ואין דין מיוחד למקרה ששני אנשים עורכים צוואות, האחד לטובת רעהו' (ע"א 576/72 הנ"ל, בעמ' 380). תוצאה זו קשה היא. במשפט המקובל האנגלי התגברו על קושי זה בעזרת מוסד הנאמנות: עם מותו של מצווה אחד מבין שני מצווים משותפים והדדיים, הופך המצווה השני לנאמן. יתכן גם שניתן לקבוע בישראל, כי לאור אינטרס ההסתמכות, ביטול הצוואה השניה הינו פעולה שלא בתום לב, בניגוד להוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, החלה גם על פעולה משפטית (כמו צוואה) שאינה בבחינת חוזה (סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)".

 

ביטול הצוואה לפני מות אחד מבני הזוג

כאמור, התיקון שנעשה בשנת 2005 בסעיף 8א' קבע כי כששני בני זוג עורכים צוואה הדדית הם עושים זאת מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואתו של האחר ולכן יכולת הביטול של צוואות הדדיות באופן חד צדדי מוגבלת. המשמעות היא שבני הזוג כרתו בניהם הסכם שיש לקיימו ולא ניתן לבטל אותו באופן חד צדדי ללא ידוע והסכמתו של בן הזוג האחר.   

כל עוד שני בני הזוג בחיים, ביטול הצוואה הוא דבר פשוט יחסית. די ברצון אחד מהם לביטול ושליחת הודעה בכתב לבן הזוג השני ובה רצונו לבטל את הצוואה ההדדית על מנת להביא לביטולה (כל עוד בן הזוג השני כשיר ולא חסוי). ההודעה בכתב היא תנאי סף לביטולה של הצוואה, שאם לא התקיים – יוותרו הצוואות ההדדיות בתוקף.

על הודעת הביטול להיות מנוסחת בכתב, להכיל תאריך, פרטי הזיהוי של בני הזוג ולכתוב בתוכה במפורש שבן הזוג מודיע על ביטול הצוואה ההדדית שנערכה בתאריך המצוין. יש לצרף העתק הצוואה ההדדית ולהמציא אותו באמצעות דואר רשום כאשר יש להוסיף אישור מסירה אישית שיהווה כראייה לקבלת ההודעה.

 

שינוי צוואה הדדית לאחר מות המוריש

ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג הוא העניין מורכב ומוגבל יותר.

אם העיזבון טרם חולק, האלמן היורש יצטרך לוותר על חלקו בעיזבון בהליך של הסתלקות מלאה מירושה על מנת לבטל את הצוואה ההדדית. במידה והעיזבון כבר חולק, יצרף האלמן להשיב את מה שירש מבן הזוג המנוח על מנת להוביל לביטול בפועל של הצוואה.

כך שבכל מקרה, אם האלמן יבקש לבטל צוואה הדדית, הוא יצרך לוותר על חלקו בעיזבון שנקבע בצוואה.

כך למשל קיבל בית משפט לענייני משפחה בירושלים בספטמבר 2016 ערעור של ילדיה של אם כנגד צוואה שניה שביטלה צוואה הדדית קודמת לאחר מות בעלה. בצוואה ההדדית נכתב כי לאחר מות שניהם, רכושם יחולק שווה בשווה בין ששת ילדיהם. בצוואה השנייה שנעשתה לאחר מות בעלה, כתבה האם כי היא מורישה את רכושה רק לשני ילדיהם מתוך השישה ומזאת משום טיפול מסור שלהם בה בעוד הילדים האחרים התנכרו לה וניתקו עמה כל קשר (ת"ע 41295-09-16).

בפסק הדין כתב השופט פליקס גורודצקי כי "לו ידע המנוח כי המנוחה תשנה את הצוואה ההדדית, ולמעשה תפר את "הסכם צוואתי", יכול והיה משפר את מצבם של התובעים על דרך של עשיית צוואה רגילה לטובתם אגב הדרת המנוחה ונתבעים מעיזבונו והוא לא עשה כן בהסתמך על הצוואה ההדדית כשהוא סמוך ובטוח כי העיזבון יתחלק בין כל הילדים בחלקים שווים.

התוצאה היא כי הצוואה ההדדית ברת קיום.

התוצאה המעשית היא כי ההתנגדות נדחית. כפועל יוצא, נדחית גם הבקשה לקיום של הצוואה המאוחרת".

הליך ביטול צוואה הדדית מצריך ידע וניסיון משפטי. ביטול צוואה הדדית הינו ביטול מיוחד של צוואה ונעשה לפי כללים הקבועים בחוק שקיבלו מדיניות מתאימה בפסקי דין לאורך השנים.

מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעו"ד המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. נשמח אם תצרו איתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.

 

 

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי