מזונות עבר
הבעל לא שילם כבר תקופה את מזונות הילדים ואת לא יודעת מה לעשות? במקרה שאת שוקלת להגיש תביעה, חשוב שיהיה בפנייך המידע הרלוונטי לנושא – המאמר הזה, מאת עורכי הדין דקר, פקס, לוי, הוא בשבילך
גביית מזונות רטרואקטיבית – מהם?
כאשר אב חייב במזונות ילדיו, הוא משלם לרוב מדי חודש את סכום המזונות לידי האם. עם זאת, ישנם מקרים שבהם האב לא משלם מספר חודשים או מפסיק לשלם את הסכום מכל מיני סיבות, ונשאלת השאלה מה קורה במקרה כזה. האם זכאית לגבות חוב מזונות עבר?
תביעת מזונות העבר – גישת הדין העברי
המשפט העברי מבחין בין אישה נשואה לבין אישה שאינה נשואה לעניין זה. לפי גישת ההלכה, אם מדובר באשה נשואה, הרי שאין לה אפשרות לתבוע מזונות עבר מהאב, שכן היא ויתרה על זכותה ומחלה לאב על כך שלא שלם את המזונות. אולם, אם מדובר באשה גרושה או באשה שלא נישאה לאבי הילדים, היא לא תיחשב כמי שמחלה על המזונות, והיא תוכל להגיש תביעת מזונות עבר.
גישת ההלכה מעוררת בעייתיות רבה, מאחר וההחלטה אם האישה זכאית להחזר מזונות מהאב תלויה בשאלה אם היא נשואה לו או לא ולא בגורמים אחרים. נשאלת השאלה מדוע יש להבחין בין אישה נשואה לבין אישה שאינה נשואה במקרה כזה? היות וחוב הוא חוב.
גישת בתי המשפט לענייני משפחה לגבי תביעת מזונות עבר
בתי המשפט לענייני משפחה ניסו להתמודד עם הקושי שעולה מגישת ההלכה, ועם השנים השאלה של זכאות למזונות עבר נבחנת לפי קריטריונים אחרים. השאלה שעומדת במרכז הדין היא – האם האמא פעלה בנושא? האמנם פנתה לאב? האם הגישה את התביעה בזמן סביר, ואם לא – האם יש סיבה להשתהות שלה? אם התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, ולאם אין סיבה מוצדקת להגשת התביעה בשיהוי, ייתכן שבית המשפט ידחה את התביעה בשל כך. ההיגיון העומד מאחורי החלטה זו הוא, שלאחר שנים, וכאשר האב לא נערך כלכלית, אין זה הוגן וראוי להטיל עליו חיוב כספי גבוה.
מעבר לכך, בתי המשפט רואים בשיהוי ובהגשת תביעה לאחר זמן רב כחוסר תום לב מצד האישה ואף שימוש לרעה בהליך המשפטי.
לפי אותו הגיון, בתי המשפט בוחנים תביעה של אישה גרושה או אישה שאינה נשואה לאבי הילד. מעמדה האישי לא יקנה לה באופן אוטומטי זכאות לקבל מזונות עבר, ושאלת ההצדקה לשיהוי תבחן גם כאן.
במקרים שבהם אישה נשואה או לא נשואה תצליח להוכיח לבית המשפט כי נמנע ממנה לדרוש מהאב שישלם מזונות במועד, יש סיכוי גבוה שתביעתה תתקבל.
מעבר לשאלת השיהוי בהגשת התביעה, בית המשפט יבחן פרמטרים נוספים, ביניהם: טיב הקשר בין האב לילד. בית המשפט יבחן האם לאב יש קשר עם הילד, ואם יתברר כי הוא כלל לא שותף בגידול ילדו, והסיבה לכך נובעת מהחלטת האם ולא מרצון האב להתנתק, הרי שלא בהכרח יהיה מקום לחייבו במזונות לאחר שנים שבהן לא היה לו קשר עם הילד.
בנוסף, ישנם מקרים שבהם האב כלל לא ידע שיש לו ילד ולכן לא שלם מזונות. התביעה לתשלום מזונות עבר תופסת אותו לפתע, ואין זה הוגן להטיל עליו חוב מזונות שנצבר לאורך שנים. זאת, במיוחד כאשר האם לא עשתה מאמצים לגבות ממנו מזונות במהלך השנים.
גביית מזונות עבר
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 מתייחס לגביית מזונות עבר, וקובע בסעיף 11 (ב) כי: "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט".
הפסיקה דנה לא אחת בשאלה אם הוראה מהוראות החוק חלות על יהודים.
בפסקי דין שונים נקבע, כי הוראות החוק עשויות לחול גם על חיוב במזונות החל בין בעלי דין יהודים – כאשר מקורו של החיוב במזונות אינו בהוראות הדין האישי (למשל, תיק הוצל"פ 01-00484-08-1 בפני כבוד הרשם יגאל נמרודי).
אם כן, ע"פ הוראות החוק, מי שיבקש לגבות מזונות לאחר שחלפו שנתיים מיום מתן פסק הדין, יצטרך לקבל רשות לכך מבית המשפט, כלומר: לשכנע אותו כי יש סיבה לשיהוי בגביית המזונות. (31035-07-16 ל.ש. נ' מ.ש.)
מהו שיהוי מוצדק ?
דוגמה למקרה שבו התקבלה תביעה של אישה אשר הוגשה בשיהוי היא תמ"ש (ת"א) 29511-09-13 פלוני נ' פלונים. כב' השופט נפתלי שילה קבע, כי העובדה שהאם לא נקטה הליכים לגביית המזונות במסגרת ההוצאה לפועל לא מלמדת בהכרח על כך שהיא מחלה עליהם. במקרה זה האם נפצעה קשה בתאונת דרכים ועברה למקום מגורים אחר. לכן, נקבע כי היתה סיבה לכך שלא גבתה מזונות במשך אותה תקופה. כן קבע השופט, כי האב לא הצליח להוכיח שהאם ויתרה על מזונות הילדים או סרבה לקבלם.
אין הצדקה לשיהוי
קביעה שונה ניתן למצוא בתמ"ש (ת"א) 33331-06-15 פלונית נ' פלוני. השופטת איריס ארבל אסל קבעה, כי אין להתיר למבקשת להמשיך בהליכי גבייה לחוב הנטען, מכיוון שזכייה בפסק דין למזונות אינה כמו זכייה בפסק דין אחר. המטרה של דמי מזונות היא לספק צרכים שוטפים וקיומיים, ומכאן הקדימות בדיני האכיפה המיוחדים נגד חייבים במזונות. מזונות ילדים נועדו לספק את הצרכים המיידיים שלהם, הם אינם יכולים להמתין זמן רב, ואם קיימת המתנה ארוכה, המסקנה היא שצרכיהם סופקו.
פריסת חוב מזונות – תיקון חוק הוצאה לפועל
ביום 15.8.18, תוקן חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (תיקון 55), וקבע הסדרים חדשים בנוגע לפריסת חוב מזונות; בתיקון הורחבה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לדון במקרים של פריסת חוב מזונות עבר, בין ביוזמתו ובין לפי בקשת חייב, בהתקיים תנאים מסוימים.
עד לתיקון החוק, הסמכות הבלעדית לפריסת חוב המזונות הייתה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני – הערכאה שנתנה את ההחלטה או את פסק הדין בעניין החיוב במזונות.
הסמכות של רשמי ההוצאה לפועל לפרוס חוב מזונות עבר היא מכוח סעיף 69ב1 לחוק.
אנו רואים, כי תביעת מזונות עבר אינה תביעה פשוטה. לא כדאי להשתהות בהגשת התביעה, שכן בית המשפט יטה לדחותה, אלא אם ישנה הצדקה לשיהוי. מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה לפני הגשת התביעה. כמו כן, מומלץ לפתוח תיק בהוצאה לפועל במקרה שהאב אינו משלם ולפעול לצורך הגבייה בכל האמצעים החוקיים האפשריים.
המחוקק הבין את חשיבות הנושא, ואפשר לרשם ההוצאה לפועל להחליט מיוזמתו, במקרים המתאימים, על פריסת חוב מזונות עבר.
יש לזכור, שיהוי בהגשת התביעה עלול להוביל את בית המשפט למסקנה כי האם לא זקוקה למזונות מהאב עבור ילדיה וכי היא מסתדרת גם בלעדיהם.
משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי עומד לרשותכם בכל שאלה בנואש מזונות או שאלה אחרת בתחום דיני המשפחה והירושה. עורכי הדין שלנו בעלי נסיון רב בדיני משפחה וירושה, כולל הגשת תביעות מזונות ותביעות מזונות עבר.