תפריט
מותר או אסור להגר לחו"ל עם קטין? אם אתם גרושים, והצד השני לא מסכים שתהגרו אם ילדיכם המשותף, המאמר הזה הוא בשבילכם. עורכי הדין דקר, פקס, לוי מסבירים מה עושים ולהיכן פונים.
לעתים בני זוג מתגרשים, ואחד מההורים מעוניין להגר לחו"ל. במקרה שמדובר בהורה המשמורן, נשאלת השאלה, האם הוא יכול להחליט ביום בהיר אחד שהוא עושה זאת, לוקח את הילדים ומעתיק את מגוריהם לחו"ל. האם הוא צריך לקבל את הסכמת ההורה האחר? ומה עושים במקרה שההורה האחר מתנגד? מדובר בעניין מורכב, אותו יש לבחון לאור עיקרון העל של טובת הילד ותוך כדי איזון בין רצון צד אחד לרצון הצד האחר, אשר אינם עולים בקנה אחד זה עם זה.
חשוב לציין, כי אין איסור בחוק על הגירה עם קטינים. החוק גם לא מפרט רשימה של קריטריונים לפיהם יש להכריע במקרה של גירושין והגירה לחו"ל.
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע, כי כאשר אין הסכם בין ההורים בעניין האפוטרופסות על הקטין, או כשההסכם לא בוצע, לבית המשפט יש הסמכות להכריע בעניינים הקשורים לאפוטרופסות בהתאם לטובת הקטין. טובת הקטין כוללת שקילה של הזכויות, הצרכים והאינטרסים ביחס לאותו ילד ספציפי שעניינו נדון.
וכפי שקבעה השופטת דורנר ברע"א 4475/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נ"ה (2) 321 – בקשת הגירה לחו"ל של הורה עם ילדיו תבחן לאורו של עיקרון טובת הילד בלבד. בית המשפט יתחשב בדעת הילדים ויבחן את איכות הקשר בין הילדים לבין ההורים – כל אחד בנפרד. עוד יבחן בית המשפט מהן היכולות, הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית, של ההורה הלא משמורן לשמירה על קשר עם הילדים – במקרה שההגירה תאושר. בית המשפט גם יבחן את מסוגלות הילדים להשתלב ולהקלט בסביבה אליה מבוקש כי יהגרו.
השופטת דורנר הדגישה בפסק הדין, כי פרמטרים אלו ייבחנו בכל מקרה לפי נסיבותיו.
עוד נקבע בפסיקה, כי טובת הילד אינה מושג תיאורטי. כדי להגיע למסקנה מהי טובת הילד במקרה הספציפי שבפניו, זקוק בית המשפט לממצאים שיובאו לפניו בדרך של ראיות. ראיות משמען בהקשר זה – חוות דעת של מומחים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה).
בתמ"ש 23903-06 ח' ל' נ' ח' ג' דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתביעה של אם, שבקשה לאפשר לה להגר עם בנם הקטין של הצדדים לארץ מולדתה – קולומביה.
הנתבע, אביו של הילד, התנגד לבקשת ההגירה, וטען כי טובת הקטין מחייבת כי יישאר בישראל.
השופט איתי כץ דן בטענות הצדדים לאורו של עקרון העל שנקבע בפסיקה כאמור, עיקרון טובת הילד. במקרה זה הוגשו תסקיר פקידת סעד והמלצת חוות דעת פסיכולוגית קלינית.
השופט כץ בחן את מכלול הראיות שהובאו בפניו, שמע את הצדדים ואת המומחים, וקבע כי הוא לא מצא ראיות בעלות משקל שיסתרו את חוות דעת המומחים, והוא שוכנע שטובת הקטין דורשת להתיר את הגירתו לקולומביה, תוך הצמדות לתכנית להבטחת הקשר עם אביו .
מסקנתה הפסיכולוגית הקלינית בחוות דעתה היתה כמסקנת פקידי הסעד, כי טובת הקטין היא להגר עם אימו לקולומביה תוך מחויבות שני ההורים לשמירת הקשר בין הקטין לאב.
לפי המלצת תסקיר הסעד, האם רשאית להגר לקולומביה עם בנה, תוך הצמדות לתוכנית הבטחת הקשר עם האב.
הגירה מהארץ לחו"ל היא עניין מורכב. הדרך האופטימלית להגר עם הילדים היא לאחר קבלת הסכמה לכך מהצד השני. מדובר בצעד משמעותי והרה גורל לילדים וכן להורה שנשאר בארץ, ולכן חשוב לערוך הסכם משמורת מסודר וברור, אשר יסדיר את הנושא. יש לאשרו בבית המשפט.
אולם, לא אחת אין הסכמה בין הצדדים, ואחד מהצדדים מסרב בכל תוקף להגירה של ההורה האחר עם ילדם המשותף. גם במקרה כזה, יש מה לעשות.
כשההורה שמעוניין להגר לארץ אחרת הוא ההורה המשמורן, או שהוא חולק משמורת משותפת עם ההורה השני, אפשר להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת הגירה. במקרים המתאימים, בית המשפט יאשר את ההגירה למרות סירובו של ההורה האחר (כפי שראינו בתמ"ש 23903-06). זו הדרך החוקית לעשות זאת .
ישנה דרך לא חוקית לבצע הגירה עם קטין, ויש להזהר ממנה, שכן היא עלולה להיות מוגדרת כחטיפה. הכוונה להגירה של הורה עם הילד ללא קבלת הסכמה מההורה השני או ללא אישור בית המשפט. מעשה כזה עלול להיחשב לחטיפת ילדים , ויש לו השלכות משמעותיות. ההורה שהגר עם הילד ללא רשות חשוף להעמדה לדין פלילי בשל חטיפה .
בנוסף, ההורה השני זכאי לפעול בהליכים שמטרתם השבת ילדו לארץ – לשם כך נוצרה אמנת האג, אשר מטרתה היא לאפשר מנגנון מהיר של החזרת ילדים למקום מגוריהם המקורי מבלי להזדקק להליך משפטי מסורבל. העיקרון העומד בבסיס האמנה הוא עיקרון טובת הילד, שנפגע בשל מעשה החטיפה.
בהמשך לפרמטרים שציינה השופטת דורנר ברע"א 4475/00, ניתן לסכם ולעמוד על מספר שיקולים מרכזיים, אשר יעמדו בפני בית המשפט בבואו להכריע בתביעת הגירה, ואלו הם:
אם אתם שוקלים להגר עם ילדיכם לחו"ל או שהבנתם שהגרוש/ה שלכם שוקל לעשות זאת, מוטב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מעו"ד גירושין, שיש לו נסיון בתביעות הגירה. מדובר בנושא משפטי מורכב ורגיש, ועורך הדין יסביר לכם את מצב הדברים בהתאם לנסיבות האישיות שלכם. אם תחליטו להגיש תביעת הגירה, עורך הדין ייצג אתכם, ויעשה כל שביכולתו כדי להגיע לתוצאה משפטית שתהיה טובה ובת ביצוע מבחינתכם.
במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי ישנם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, ואשר יש להם נסיון רב בתביעות גירושין ובתביעות הגירה. הם יפעלו כדי לשמור על זכויותיכם בצורה מיטבית.