גישור ירושה הוא חלק מגישור משפחתי ונגרם, בדרך כלל, אחרי לכתם של ההורים לעולמם והותרת רכוש וכספים בהם מתחלקים האחים, כך הופך לא פעם אבל משותף למלחמה אחים.
עם זאת, סכסוך ירושה גם יכול להתקיים אם קרוב משפחה או אף זר, ציווה להעביר חלק מעיזבונו לאדם אחר ועל כך מושגות התנגדויות מיורשיו החוקיים על פי דין.
חוק הירושה, תשכ"ה 1965 קובע כי במידה ואדם לא הותיר אחריו צוואה, עיזבונו יחולק לפי יורשים על פי דין. יורשים אלה נקבעים על פי סדר עדיפויות לפי קרבת דם ואם בן או בת הזוג בחיים הדבר נלקח בחשבון.
במידה והאדם הותיר צוואה, זו גוברת על יורשים לפי דין והוא רשאי לקבוע כיצד יחולק עזבונו, לכל אדם גם ללא קרבת דם ולכל גוף, פרט לסייגים מסוימים הקיימים בחוק.
על מנת להוציא צו קיום צוואה על היורש הפוטנציאלי להגיש בקשה לרשם הירושה במשרד המשפטים או לבית המשפט לענייני משפחה ולפרסמה ברשומות על מנת לאפשר קבלת התנגדויות. התנגדויות אלו עשויות להיות חלק מסכסוך ירושה.
על המגשר
הגישור יכול להיות בטרם פניה לערכאות שיפוטיות וגם תוך כדי הליך משפטי ואף בהפניה מבית המשפט להליך גישור. עם זאת, סיכויו גדלים ככל שהוא מתחיל בתחילתו.
כאשר קיים כבר סכסוך משפטי הצדדים עשויים לשקול באיזו דרך הם עשויים לקבל יותר ולכן הדבר עשוי להפריע להליך תום הלב, לפתיחות ולפשרה המצריך גישור.
המגשר הוא איש מקצוע המשמש כצד שלישי, ניטראלי ומוסכם על הצדדים, ותפקידו להציע פתרונות אשר יוסכמו על ידי הצדדים, לישוב הסכסוך, על מנת להימנע מערכאות משפטיות שיעלו לצדדים כסף רב, יאריכו את הזמן ויגבו עוגמת נפש.
כלל ברזל להצלחת הגישור הוא נכונות והרתמות כל הצדדים הנוגעים לדבר, ובכלל זה נכונות להתפשר ולפעול בשיתוף פעולה עם הצד השני, שאם לא כך הם פני הדברים הגישור חסר תוחלת ויש לפניות לבית המשפט. מגשר טוב ומנוסה ככל שיהיה לא יוכל להגיע להסכמות אם הצדדים לא נכונים לכך. אם קיימת נכונות, תפקידו של המגשר הוא למצוא את שביל הזהב העובר בין הצדדים.
הגישור מוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984 ובתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג- 1993.
כיום השוק מוצף במגשרים מסוגים שונות ותעודות שונות. כדאי לוודא שהמגשר הינו גם עורך דין במקצוע, מתמחה בדיני משפחה וחוזים, אשר רואה בראיה כוללת את המצב האישי והמשפטי וידע לתת פתרונות בהתאם.
ייחודיותו של הליך גישור ירושה
מטבע הדברים, סכסוך ירושה עלול לא רק לגרום לעוגמת נפש, לעיכוב כספים ולהפסדם, הוא גם עשוי לפגוע במרקם המשפחתי לגרום למשקעים בקרב בני המשפחה שנותרו. הגישור המשפחתי הוא הליך קצר בו יושבים יחד כל הגורמים הנוגעים לדבר עם איש מקצוע ניטראלי ומנסים ללבן את אי ההסכמות בניהם.
המגשר ינסה להבחין מה הוא הצורך המהותי מאחורי הדרישות הכספיות. לעיתים מדובר בצורך בביטחון כלכלי, רצון לקבל הכרה או לא להיות הדמות המשפחתית שמוותרת תמיד, הכרה בטיפול ההורים לאורך שנים או הוצאת כספים עליהם וכדומה. ברגע שהמגשר מזהה את הצורך המהותי הוא עשוי לענות עליו בדרכים אחרות ובכך להגמיש את נכונות כל הצדדים בדבר להגיע לפתרון מוסכם שיכסוך מהם זמן, כסף רב וקרע במשפחה.
במקרים מסוימים יבקש המגשר להיפגש עם כל אחד מהצדדים בנפרד. מטרת פגישות אלה לייצר פתיחות ואמון בין הצדדים למגשר ולאפשר למגזר להבין את הצורך של כל אחד מהצדדים ולמצוא בניהם נקודות השקה שיאפשרו גישור והגעה לפתרון מוסכם.
רצוי מאוד לפנות לעורך דין מומחה לענייני משפחה שהינו גם מגשר. עורך דין ידע להסתכל על התמונה בעין רחבה ומקצועית מבחינת דיני המשפחה, אך לבצע זאת בעין גישורית המגיע לפתרון בשליטת הצדדים ובהסכמתם, ולא בהכרעה מי צודק ומי לא, כפי שבית המשפט עושה.
כמו כן עורך דין מגשר ידע להתייחס לסוגיות המיסוי הקשורות לחלוקת הרכוש. אי התייחסות להיבט המיסוי עשוי להביא להפסדים של כספי רבים משום תכנון לקוי. לכן לא מדובר רק בחלוקה שווה, אלא גם באיך לבצע אותה ולכן טוב אם יעשה בידי איש מקצוע.
גם בית המשפט רואה בהליך הגישור יתרונות לא פעם ומפנה אליו. כך למשל קרה בסכסוך עתיר אמוציות על ירושה אב המשפחה שהחליט לנשל את ילדיו מהירושה, על אף שהיו עמו ביחסים תקינים, ולהעניק אותה אך ורק אשתו ובנו הצעיר.
הסכסוך שהגיע עד לבית המשפט העליון (ע"א 6588/94) גרם לנשיאת העליון דאז השופטת דורית בייניש לפנות את הצדדים ולבקש כי יעברו גישור: "במסגרת המסכת שהוצגה בפניי, כאמור, נחשפו צלקות ונגרם כאב וסבל, אף מרירות רבה, מזווית מבטו של כל צד וצד. בטרם נסיים לא למותר להוסיף כי נטינו להבין ללב המערערות אשר ראו עצמן נפגעות מהצוואה אשר בה נושלו מהנכסים שאביהן ציווה לאשתו ובנו הצעיר. מחומר העדויות עולה בבירור כי יחסי המערערות עם המנוח היו יחסי אהבה וקרבה ואין על כך חולק. כפי שאמרנו בעניין אחר, אף במקרה שלפנינו סברנו, כי טוב היו עושים הצדדים – ולו משום הקרבה המשפחתית שביניהם – לו היו מגיעים להבנה ולהסדר פשרה כלשהו".
יתרונותיו של הליך הגישור בסכסוכים על ירושה?
הליך הגישור אורך זמן קצר בדרך כלל, בוודאי בהשוואה להליכים משפטיים
- עלותו נמוכה יותר
- מועדי פגישות בהתאם לרצונות הצדדים בניגוד לבתי משפט שם הצדדים נאלצים להתאים את עצמם
- הפתרונות נעשים בהסכמה ועל כן קטן הסיכוי להתנגדויות ואי כיבוד הסכמים
- יצירת דיאלוג מכבד ותקשורת בין צדדים מסוכסכים על פניה בית משפט שמחליט בסופו של דבר לצדד במי מהצדדים
- במידה והצדדים לא יצליחו להגיע להבנות תמיד ניתן לפנות אל בית המשפט, אך כדאי למצות את הגישור קודם לכן
- תהליך הגישור פרטי ומוסדר בהסדרי סודיות וחיסיון
- שליטה מלאה של הצדדים על אופיו של ההסכם ופרטיו, ללא צד שלישי שיכפה זאת עליהם
- ליווי גם לאחר הגעה להסדר מוסכם, בסוגיות העולות עם הזמן וידרשו פתרונות
סכסוכים משפחתיים מטבעם מעלים אמוציות רבות, לצד קשיים כלכליים, אישיים, הסתגלות למצב חדש ומניעת בעיות בעתיד. לכן יש למצוא מגשר רגיש ומנוסה, שהינו גם עו"ד המומחה בדיני משפחה וחוזים, בכדי שימצא פתרונות בראיה כוללת אישית ומשפחתית. משרדנו מתמחה בדיני משפחה וגישור ובו תוכלו למצוא מגשרים שהינם עורכי דין בעלי ניסיון שישמחו להיפגש אתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.
הנכם מוזמנים לפנות אלינו דרך הצ'אט באתר או להתקשר למספר: 055-9826594