דיני הירושה בישראל – סקירה כללית

הבנה טובה יותר של דיני הירושה בישראל יכולה להועיל לכולם. כדאי לכל אדם בוגר לכתוב צוואה ולתכנן את עיזבונו לקראת העתיד הרחוק. במאמר זה ארחיב על מספר היבטים של דיני הירושה מנקודת המבט שלי, כעורך דין שמתמחה בדיני ירושה ותכנון עיזבון. בין היתר, אסביר במאמר זה על נושאים כגון –

• מה קורה לרכושו של אדם כאשר הוא נפטר ללא צוואה כתובה?
• כיצד כותבים צוואה?
• האם כדאי להקים נאמנויות והקדשים?
• מהו מנהל עיזבון והאם כדאי לי למנות מנהל עיזבון?
• כיצד היורשים יכולים לתבוע את ירושתם?

במשרדנו צוות עורכי דין המתמחים בתחומים שונים של המשפט האזרחי, לרבות דיני צוואה וירושה. אם יש לכם שאלות נוספות בנושא צוואות וירושה, אנא צרו קשר במייל [email protected] או בטלפון 03-3724722. נשמח לשמוע ממכם ולהעניק לכם ייעוץ משפטי מקצועי.

תכנון עיזבון

תכנון עיזבון מתייחס לכל ההסדרים שאדם צריך לעשות לקראת פטירתו. כתיבת צוואה היא אבן היסוד של תכנון עיזבון מועיל. זה כולל גם מינוי מנהל עיזבון, פוטנציאל ליצירת נאמנויות על פי צוואה, הנחיות להלוויה ולקבורה והסדרים לכל התלויים.

ירושה על פי דין – הבנת חוק הירושה

כאשר הולך לעולמו אדם שהינו תושב ישראל, או כל אדם בעל נכסים בישראל, בתי המשפט מחלקים את הירושה ליורשים על פי חוק הירושה משנת 1965. לאחר פטירת המנוח, היורשים הופכים לבעלים החוקיים של העיזבון, אך הם יכולים לממש את זכויות הבעלות רק לאחר חלוקת העיזבון בין היורשים השונים.

דיני הירושה – מה קורה כאשר אין צוואה

על פי חוק הירושה, לבתי המשפט יש סמכות לדון בחלוקת הנכסים שהותיר המוריש. חלוקת הנכסים תתבצע בהתאם לצוואה שנכתבה לפי רצון המצווה (עורך הצוואה נקרא "מוריש").

במצב של היעדר צוואה, כלומר מצב בו אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, חוק הירושה יקבע את סדר היורשים ואת אופן חלוקת הנכסים. ירושה ללא צוואה מכונה ירושה על פי דין.

סדר היורשים לפי חוק הירושה

החוק בישראל אינו מבטיח שבן הזוג של הנפטר יירש את כל נכסיו. בן הזוג יירש את כל העיזבון רק אם המוריש הורה על כך בצוואתו. במקרה של היעדר צוואה, האלמנה או האלמן יירשו את מקום המגורים המשותף, הרהיטים וכלי הבית ואת הרכב הביתי, ואילו חשבונות בנק, נכסי נדל"ן אחרים, נכסים פיננסיים, חפצים אישיים וכל דבר מלבד הבית המשותף והרכב אינם נכללים בחלוקה זו. בן הזוג יירש בדרך כלל רק מחצית מחלק זה של העיזבון. הילדים (או הנכדים) יורשים את השאר.

אם לנפטר אין צאצאים ישירים, מחצית מהירושה עוברת להוריו. בהיעדר צאצאים או הורים חיים, בן הזוג יורש שני שליש מהעיזבון, והיתר עובר לאחים, האחיינים או הסבים. אם המנוח היה רווק בעת פטירתו ולא היו לו קרובי משפחה חיים, מדינת ישראל תובעת את כל העיזבון. סדר הירושה כאמור, המוגדר כברירת מחדל, רלוונטי רק כאשר אין צוואה כתובה.

ירושה על פי צוואה

כדאי לכתוב צוואה בהקדם האפשרי. על ידי כתיבת צוואה, אתם שולטים בעתיד העיזבון שלכם וגם תוכלו לחסוך מהיורשים הליך משפטי מסורבל. הצוואה אינה חייבת לקבוע את סדר ההורשה לפי ברירת המחדל של בחוק הירושה. ניתן להורות לבתי המשפט לחלק את הנכסים לכל אדם או מוסד שתבחרו ובכל דרך שתרצו. סדר היורשים על פי חוק מחייב אתכם רק אם אין לכם צוואה.

ניתן להוסיף תנאים לירושה (כל עוד הם לא מחייבים מישהו לעבור על החוק). לדוגמה, הצוואה יכולה לקבוע שהצאצאים יקבלו גישה לחלקם בעיזבון רק אם ישתמשו בו לתואר אקדמי.

ניתן למנות גם יורש ראשון וגם יורש שני לכל אחד מהנכסים. במילים אחרות, אפשר לקבוע שכאשר היורש הראשון של נכס נפטר (או מתקיים תנאי אחר) הנכס יעבור ליורש מסוים לפי בחירתכם. היורש הראשון אינו יכול לפעול כנגד הוראה זו בצוואתו. לא ניתן למנות אדם שטרם נולד כיורש ראשון, אך כן אפשר למנות אותו כיורש השני של נכס.

יורש–אחר–יורש

החוק מתיר למוריש (יוצר הצוואה) לקבוע יורש ראשון ושני, אך לא יורשים נוספים (לחילופין, המוריש יכול להוריש את השימוש בנכס ליורש הראשון ואת הבעלות על הנכס ליורש השני). מוריש אינו יכול ליצור בצוואתו שרשרת ארוכה של יורשים. למשל, מוריש אינו יכול להוריש את נכסיו לבנים הבכורים של צאצאיו עד האינסוף. הזכות למנות יורש שני לנכס קבועה בחוק הירושה משנת 1965. היורש הראשון יכול בינתיים לעשות ככל העולה על רוחו עם הירושה, אך אינו רשאי להוריש אותה לאחר בצוואתו.

מוריש יכול לעקוף את כלל יורש–אחר–יורש וליצור שרשרת של נהנים מהעיזבון על–ידי יצירת נאמנות פרטית על פי צוואה (כפי שיוסבר להלן).

איך כותבים צוואה?

ישנן ארבע דרכים ליצירת צוואה משפטית מחייבת בישראל:

1. צוואה הכתובה כולה בכתב יד.
2. צוואה מודפסת שנחתמה בנוכחות שני עדים החותמים אף הם על הצוואה.
3. לחילופין, ניתן לחתום על הצוואה המודפסת בנוכחות שופט או רשם לענייני ירושה אשר חותם אף הוא על הצוואה.
4. בנסיבות מסוימות בלבד, אדם רשאי להכתיב צוואה בעל פה (למשל אם הוא על ערש דווי).

על הצוואה לכלול את התאריך שבו נחתמה. במקרה של ריבוי צוואות, הצוואה האחרונה בכתב היא המחייבת מבחינה משפטית.

כיצד להימנע מטעויות משפטיות בעת כתיבת צוואה

• הקפידו על תאריך וחתימה על הצוואה.
• במסגרת הצוואה יש להעיד שהיא נערכה ונחתמה בדעה צלולה וברורה.
• אם אין לכם שני עדים, הקפידו לכתוב את הצוואה במלואה בכתב יד. בית המשפט יתעלם מכל סעיף שלא נכתב בכתב ידכם.
• יורשיכם אינם יכולים לשמש עדים לצוואה או להיות נוכחים בעת כתיבתה.
• יש להוסיף פרטים מזהים מלאים, למשל השם המלא ומספר זהות.
• יש להוסיף פרטים מזהים מלאים גם של היורשים והעדים.
• במידה והיורשים קטינים, יש לקבוע מי אחראי על ניהול חלקם בעיזבון עד להגיעם לגיל בגרות.

הגשת צוואה לרשם הירושה

לאחר כתיבת הצוואה, ניתן להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. זו לא חובה, אך הפקדת הצוואה מסייעת למנוע אובדן, טעות או השמדה של הצוואה, וכן מסייעת להוכיח את האותנטיות של הצוואה בעתיד. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה לענייני ירושה שיעזור לכם לנווט בין דיני הירושה, לערוך את צוואתכם ולהפקידה אצל הרשם לענייני ירושה. מומחה לדיני הירושה בישראל יכול להבטיח שהצוואה עומדת בדרישות החוק וכי אין בניסוחה אי בהירות משפטית.

מינוי מנהל עיזבון

מי שמנהל את עיזבון (רכוש) הנפטר לאחר מותו נקרא מנהל העיזבון. מנהל העזבון מסדיר את כל החובות וההוצאות מכספי העיזבון. לאחר מכן מחולקת יתרת הירושה ליורשים לפי הוראות המוריש. כדאי מאד לנקוב בשמו של אדם ספציפי לניהול עיזבונכם. אם לא מונה מנהל עיזבון בצוואה והיורשים אינם מגיעים להסכמה לגבי זהותו, בתי המשפט רשאים למנות מנהל לעיזבון.

הקמת נאמנויות והקדשים

נאמנות היא מערכת יחסים משפטית מסוימת שבאמצעותה יוצר הנאמנות מעביר את הבעלות המשפטית בנכס לצד שלישי המכונה הנאמן, לטובת מישהו אחר (הנהנה). מוריש יכול לכלול בצוואתו הוראה המקימה נאמנות עבור עיזבונו של המנוח, כולו או חלקו. הוראה כזו צריכה להיערך כ"שטר הקדש", בהתאם לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979. נאמנות שהוקמה בצוואה נקראת נאמנות על פי צוואה.

סוגי נאמנויות על פי צוואה

בישראל קיימים שני סוגים בסיסיים של נאמנויות על פי צוואה, הקדשים פרטיים והקדשים ציבוריים. הקדש ציבורי הוא דרכו של המוריש להקדיש חלק מעיזבונו למען פעילות צדקה או קידום מטרות חברתיות ספציפיות.

לעומת זאת, הקדש פרטי הוא אמצעי נוסף להעברת יתרונות העיזבון לנהנים הנבחרים. ליצירת הקדש פרטי יש כמה יתרונות על פני הורשה ישירה. נאמנות על פי צוואה עוקפת תקנות והגבלות של דיני הירושה. למשל, מגבלה משפטית שהקדש פרטי יכול להתגבר עליה היא מגבלת יורש–אחר–יורש.

יצירת הסכם חלוקה על ידי יורשי עיזבון

יורשים רשאים לחלק ביניהם את העיזבון באופן שונה מזה שנקבע בצוואה או בסדר הירושה. אם היורשים הרלוונטיים מחליטים לחלק את העיזבון בצורה שונה, עליהם לנסח ולחתום על הסכם פורמלי. בית המשפט יראה בהסכם זה מחייב ויחלק את הנכסים בהתאם.

מורישים יכולים להקים הקדש פרטי בצוואתם אם ברצונם למנוע מיורשיהם לחלק את העיזבון בצורה שונה. הקדש פרטי יועיל לנהנים הנקובים בכתב ההקדש, אך נאמן נפרד יחזיק בבעלות הנכסים. נאמנים אינם רשאים לחלק את כספי הנאמנות באופן שונה ממה שנקבע בצוואה.

דיני הירושה בישראל – אחריות היורשים

כדי שיורשים יממשו את זכויותיהם ויקבלו את ירושתם, עליהם לבדוק אם המנוח הפקיד צוואה ברשם לענייני ירושה. עליהם להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לצו קיום צוואה או צו ירושה. אם קיימת צוואה, היורשים יצטרכו לבקש צו קיום צוואה. אם אין צוואה, הן אצל הרשם או בכל מקום אחר, על היורשים לבקש צו ירושה. אם הצוואה מכסה רק חלק מהעיזבון, היורשים יצטרכו להגיש בקשה לשני סוגי הצווים.

עם מתן הצו הרשם יורה על פרסום הבקשה בעיתון יומי ובמרשם. תיקבע תקופת המתנה של שבועיים לפחות. אם לא הוגשו התנגדויות במהלך תקופת ההמתנה, בית המשפט יחתום על הצו. לאחר מכן, היורשים יקבלו גישה לחשבונות הבנק והחפצים שניתנו להם במסגרת הירושה. במקרה של מקרקעין, יש לרשום ירושה במקרקעין במרשם המקרקעין.

צו קיום צוואה וצו ירושה

צו קיום צוואה הוא הכרזה של מדינת ישראל כי צוואתו של מוריש תקפה ונכנסה לתוקף כדין. צו זה מעביר באופן חוקי את הבעלות על העיזבון מהמוריש ליורשים לפי הצוואה הכתובה. הצו נשלח אוטומטית לכל הבנקים בישראל ולמוסדות הממשל הרלוונטיים לרבות רשם המקרקעין. ללא צו קיום צוואה, היורשים אינם יכולים לתבוע את רכושם.

מומלץ להגיש את הבקשה באינטרנט. יורש יכול להגיש בקשה מקוונת רק אם ברשותו הצוואה המקורית, אם המוריש הפקיד את הצוואה אצל רשם הירושה, או כאשר הוא מיוצג על ידי עורך דין ישראלי. אחרת, היורשים צריכים להגיש בקשה באופן אישי. בקשת צו קיום צוואה כרוכה תמיד בדמי ניהול. מנהל העיזבון ישלם את שכר הטרחה וההוצאות המשפטיות מתוך העיזבון בטרם יחלק את היתרה.

לעומת זאת, אם המנוח לא ערך צוואה, כל יורש פוטנציאלי צריך להגיש בקשה לצו ירושה. ניתן לעשות זאת בצורה מקוונת. לאחר מכן יחלק בית המשפט את הרכוש בין קרובי המשפחה הקרובים של המנוח. חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים במקרה של פטירה ללא צוואה.

עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם לעשות סדר בניירת המשפטית.

כיצד למנות מנהל עיזבון?

מנהל עיזבון הוא המנהל את ההגנה על העיזבון, משלם שכר טרחה וחובות נותרים מתוך העיזבון, ומחלק את הנכסים בין היורשים. מנהל העיזבון אינו רשאי לקבל שכר טרחה העולה על 4% מהשווי הכספי של העיזבון.

במידה ולא מונה מנהל עיזבון בצוואה או אם לא קיימת צוואה, היורשים יכולים לבחור אחד במשותף. הם יכולים למנות מנהל זמני בתצהיר לפני הגשת בקשה לצו קיום צוואה או ירושה. לחילופין, היורשים יכולים לבקש מינוי מנהל עיזבון קבוע באמצעות הגשת בקשה יחד עם בקשתם לצו קיום צוואה או צו ירושה. אם היורשים אינם יכולים להסכים על מינוי מנהל עיזבון, בית המשפט יכול למנות אחד במקומם.

חובות והוצאות

בתי המשפט מנכים מהעיזבון את כל החובות וההוצאות לפני חלוקתו ליורשים (בין אם המנוח ערך צוואה ובין אם לאו). מנהל העיזבון ישלם לכל הנושים הנותרים מתוך העיזבון בטרם יחלק את היתרה בין היורשים.

זאת ועוד, מנהל העיזבון ישלם את הוצאות הלוויה והקבורה מתוך העיזבון. (הצוואה עשויה לכלול הנחיות ספציפיות לגבי ההלוויה והקבורה.) תשלום דמי הניהול גם הוא מהעיזבון. אם מנהל העיזבון יוכל לכסות את החובות וההוצאות רק באמצעות מכירת נכסי מקרקעין, יקבלו היורשים הזדמנות ראשונה לרכוש את הנכסים.

האם חל מס עיזבון בישראל?

בעבר גבתה ישראל מס ירושה על נכסים שניתנו בירושה. הכנסת ביטלה מס זה בשנת 1981. נכון להיום, ישראל אינה מטילה מיסוי ישיר על ירושות או מתנות (עודכן לאחרונה ב-2022).

עם זאת, אם היורשים ימכרו את הנכס שקיבלו בירושה, עליהם לשלם מס רווחי הון. המדינה מחשבת את המס לפי השבח הכספי של הערך מאז רכישתו של הבעלים שנפטר (ולא לפי מועד קבלת הנכס בידי היורשים). עקרון המשכיות זה בדיני הירושה מהווה מס ירושה נסתר ועקיף על נכסים מסוימים. יתרה מכך, הקדשים פרטיים כפופים למיסים שונים לעומת הורשה ישירה, ולכן כדאי להתייעץ עם עורכי דין לפני יצירת נאמנות בצוואה.

עורכי דין לענייני צוואה

אם מאמר זה הועיל לכם, מומלץ לעיין באתר האינטרנט שלנו במאמרים נוספים בתחום דיני הירושה. פנו אלינו בכל שאלה או צורך בעורך דין המתמחה בדיני ירושה בישראל. למשרד עורכי הדין שלנו סניפים בירושלים ובתל אביב. התקשרו אלינו למספר 03-3724722 או במייל [email protected]. נשמח להציע לכם את שירותינו.