דמי מזונות לילד עם צרכים מיוחדים

מזונות לילד שמקבל קצבת נכות

מזונות ילדים עם צרכים מיוחדים: במקרים בהם הילד מוכר כנכה או במקרים בהם מתקבלים מזונות לילד עם צרכים מיוחדים המקבל קצבה מביטוח לאומי עולה השאלה האם האב מחויב במזונות בנפרד, בהתחשב בכך שהקצבה אמורה לכסות את הוצאותיו הרפואיות.

הפסיקה אינה אחידה בנושא קצבת נכות ומזונות ומלמדת שכל מקרה לגופו. ישנם מקרים בהם אין הוצאות רפואיות נוספות שלא מכוסות בסל הבריאות כך שהקצבה המשולמת אינה משמשת להוצאותיו הרפואיות של הילד. בעבר נהוג היה לחשוב כי קצבת נכות משולמת על מנת לכסות הוצאות רפואיות ועל כן מזונות האב משולמים לרמת החיים של הילד בנפרד, אך כיום המדיניות השתנתה. במידה וניתן להוכיח כי לא קיימות לילד הוצאות רפואיות חריגות וכך האם נהנית הן מקצבה והן ממזונות ניתן לפטור את האב ממזונות כשהקצבה משולמת במקומם על ידי הביטוח הלאומי.

קצבת נכות לילד להורים גרושים: כך קרה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שהחליט באוגוסט 2018 לפטור מאב מתשלום מזונות לבנו בן השנתיים בסך 2,400 שקלים, זאת למרות שהמשמורת הייתה ברשות האם והכנסותיו של האב היו פי שלושה מהכנסות האם (תלה"מ 31125-10-16).

בהחלטתו כתב השופט איתי כץ כי "מאחר ויש בקצבת הנכות המשולמת לאם כדי לספק את כל צורכי הקטין, כולל את חיוב חלקו היחסי של הקטין במדויק, וכל עוד הקטין מקבל קצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי בגובה של 2,569 שקלים לפחות, יש בקצבה זו כדי לפטור את האב בתשלום מזונות הקטין".

במקרים בהם ישנם הוצאות רפואיות חריגות, הרי שלא ניתן לטעון זאת. הקצבה מביטוח לאומי משמשת עבורם ואילו דמי מזונות לילד עם צרכים מיוחדים משמשים עבור רמת חייו.

כך פסק בית הדין הרבני הגדול בדצמבר 2018, כשקבע מפורשות שקצבאות נכות לילדים אינן מהוות תחליף לתשלום מזונות ואינן יכולות לפטור את האב מחובת תשלום מזונות לילדיו הנכים (תיק רבני 1019169-11).

מדובר בזוג חרדים הורים לשלושה ילדים, כולם בעלי צרכים מיוחדים. בפסיקה נקבע כי הקצבה המשולמת נועדה לכיסוי ההוצאות המיוחדות הנדרשות לטיפול ואילו המזונות משמשים להוצאות האחזקה הבסיסיות.

בית הדין קבע כי האב ישלם את מזונות הבת עד שתסיים את השירות הלאומי בסך 500 שקלים בחודש ואת מזונות יתר הילדים עד הגיעם לגיל 18 בסך 2,000 שקלים לחודש (כולל מדור, צמוד למדד).

מזונות ילד אוטיסט: במקרה אחר, חייב בית המשפט באפריל 2020 אב לשלם מזונות בסך 3,500 שקלים עבור שני ילדיו האוטיסטים, זאת למרות שהאם מקבלת עבורם קצבת נכות בסך 7,136 שקלים בחודש עבור ילד אחד בעל 188% אחוזי נכות ועוד 3,900 שקלים בחודש עבור אחיו התאום בעל 150% נכות (תלה"מ 34227-12-18).

משמרות הילדים בידי האם וזו התקשתה לעבוד משום השמירה הצמודה שהיא נזקקת בעיקר לבן בעל הנכות הגבוהה יותר. האב טען כי הקצבאות שהאם מקבלת יש בהם כדי לכסות את מלוא הוצאות הילדים ולכן אין לחייבו גם במזונות. השופטת ענת הלר-כריש כתבה בהחלטתה כי "על פי הפסיקה, במצב בו לקטין צרכים מיוחדים וגידולו כרוך בהשקעת משאבים מיוחדים החורגים מגדר הרגיל, והשקעה זו נעשית בפועל בעיקרה על ידי אחד ההורים, הרי יש לתת לכך ביטוי בעת פסיקת מזונות וקביעת שיעור חיובו של ההורה השני. אין המדובר בענישה חלילה, אלא בחלוקת נטל הנשיאה בצרכי הקטין בין ההורים, המביאה בחשבון, בין היתר, את צרכיו של הקטין המסוים העומד לפני בית המשפט, את המשאבים הדרושים לשם הטיפול בו ואת חלוקת הנשיאה בטיפול בקטין בפועל בין הוריו".

למרות שבתי המשפט לענייני משפחה חלוקים בניהם בגישות בנוגע למזונות במשפחות מיוחדות, הפסיקה מלמדת שבתי הדין הרבניים דווקא, ככלל, מחמירים יותר מבתי המשפט לענייני משפחה בעניין חיוב האב בדמי הטיפול המיוחדים שמצריכים גידול ילד נכה או בעל צרכים מיוחדים. זאת משום שמבחינה הלכתית הטיפול מוטל על האב בלבד ובעוד האישה צריכה למצוא תעסוקה ולפרנס את עצמה.