דמי מזונות לילד עם צרכים מיוחדים

מזונות לילד נכה

בתום הליך הגירושים נקבע בהסכמה או על ידי הערכאה השיפוטית מזונות שמקבלת האישה עבור משמרות על הילדים. הדבר נכון גם להורות משותפת שנעשתה ללא הליך נישואין.

מזונות ניתנים על פי הדין העברי לאישה על מנת שזו תוכל לכלכל את עצמה ואת ילדיה ומתוך אחריות משותפת של האב לילדים ולגרושתו. ברבות השנים השתנתה המדיניות באשר להסדרי השהות עבור הילדים. אם בעבר אלו ניתנו בעדיפות לאם, כעת מתוך ראית טובת הילד בית המשפט מעדיף כי זמני השהות יינתנו באופן שווה ומשותף כל עוד האב מסוגל ומעוניין בכך. עקב כך הושפעו גם המזונות הניתנים עבור הילדים, אך גם כחלק משינוי המדיניות הכללי בבתי המשפט לענייני משפחה.

לא בכל מצב נפסקים מזונות, הדבר תלוי בעיקר למי ניתנה המשמרות כאשר מקובל היום כי במשמורת משותפת לא יינתנו מזונות, בעיקר אם קיימים הפרשי שכר בין הצדדים.

אך מה בדבר מזונות ילד נכה או בעל צרכים מיוחדים? במאמר זה נפרט את ההבדלים והתוספות המתייחסות לילדים בשאלת המזונות.

מזונות לילד שמקבל קצבת נכות

מזונות ילדים עם צרכים מיוחדים: במקרים בהם הילד מוכר כנכה או במקרים בהם מתקבלים מזונות לילד עם צרכים מיוחדים המקבל קצבה מביטוח לאומי עולה השאלה האם האב מחויב במזונות בנפרד, בהתחשב בכך שהקצבה אמורה לכסות את הוצאותיו הרפואיות.

הפסיקה אינה אחידה בנושא קצבת נכות ומזונות ומלמדת שכל מקרה לגופו. ישנם מקרים בהם אין הוצאות רפואיות נוספות שלא מכוסות בסל הבריאות כך שהקצבה המשולמת אינה משמשת להוצאותיו הרפואיות של הילד. בעבר נהוג היה לחשוב כי קצבת נכות משולמת על מנת לכסות הוצאות רפואיות ועל כן מזונות האב משולמים לרמת החיים של הילד בנפרד, אך כיום המדיניות השתנתה. במידה וניתן להוכיח כי לא קיימות לילד הוצאות רפואיות חריגות וכך האם נהנית הן מקצבה והן ממזונות ניתן לפטור את האב ממזונות כשהקצבה משולמת במקומם על ידי הביטוח הלאומי.

קצבת נכות לילד להורים גרושים: כך קרה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שהחליט באוגוסט 2018 לפטור מאב מתשלום מזונות לבנו בן השנתיים בסך 2,400 שקלים, זאת למרות שהמשמורת הייתה ברשות האם והכנסותיו של האב היו פי שלושה מהכנסות האם (תלה"מ 31125-10-16).

בהחלטתו כתב השופט איתי כץ כי "מאחר ויש בקצבת הנכות המשולמת לאם כדי לספק את כל צורכי הקטין, כולל את חיוב חלקו היחסי של הקטין במדויק, וכל עוד הקטין מקבל קצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי בגובה של 2,569 שקלים לפחות, יש בקצבה זו כדי לפטור את האב בתשלום מזונות הקטין".

במקרים בהם ישנם הוצאות רפואיות חריגות, הרי שלא ניתן לטעון זאת. הקצבה מביטוח לאומי משמשת עבורם ואילו דמי מזונות לילד עם צרכים מיוחדים משמשים עבור רמת חייו.

כך פסק בית הדין הרבני הגדול בדצמבר 2018, כשקבע מפורשות שקצבאות נכות לילדים אינן מהוות תחליף לתשלום מזונות ואינן יכולות לפטור את האב מחובת תשלום מזונות לילדיו הנכים (תיק רבני 1019169-11).

מדובר בזוג חרדים הורים לשלושה ילדים, כולם בעלי צרכים מיוחדים. בפסיקה נקבע כי הקצבה המשולמת נועדה לכיסוי ההוצאות המיוחדות הנדרשות לטיפול ואילו המזונות משמשים להוצאות האחזקה הבסיסיות.

בית הדין קבע כי האב ישלם את מזונות הבת עד שתסיים את השירות הלאומי בסך 500 שקלים בחודש ואת מזונות יתר הילדים עד הגיעם לגיל 18 בסך 2,000 שקלים לחודש (כולל מדור, צמוד למדד).

מזונות ילד אוטיסט: במקרה אחר, חייב בית המשפט באפריל 2020 אב לשלם מזונות בסך 3,500 שקלים עבור שני ילדיו האוטיסטים, זאת למרות שהאם מקבלת עבורם קצבת נכות בסך 7,136 שקלים בחודש עבור ילד אחד בעל 188% אחוזי נכות ועוד 3,900 שקלים בחודש עבור אחיו התאום בעל 150% נכות (תלה"מ 34227-12-18).

משמרות הילדים בידי האם וזו התקשתה לעבוד משום השמירה הצמודה שהיא נזקקת בעיקר לבן בעל הנכות הגבוהה יותר. האב טען כי הקצבאות שהאם מקבלת יש בהם כדי לכסות את מלוא הוצאות הילדים ולכן אין לחייבו גם במזונות. השופטת ענת הלר-כריש כתבה בהחלטתה כי "על פי הפסיקה, במצב בו לקטין צרכים מיוחדים וגידולו כרוך בהשקעת משאבים מיוחדים החורגים מגדר הרגיל, והשקעה זו נעשית בפועל בעיקרה על ידי אחד ההורים, הרי יש לתת לכך ביטוי בעת פסיקת מזונות וקביעת שיעור חיובו של ההורה השני. אין המדובר בענישה חלילה, אלא בחלוקת נטל הנשיאה בצרכי הקטין בין ההורים, המביאה בחשבון, בין היתר, את צרכיו של הקטין המסוים העומד לפני בית המשפט, את המשאבים הדרושים לשם הטיפול בו ואת חלוקת הנשיאה בטיפול בקטין בפועל בין הוריו".

למרות שבתי המשפט לענייני משפחה חלוקים בניהם בגישות בנוגע למזונות במשפחות מיוחדות, הפסיקה מלמדת שבתי הדין הרבניים דווקא, ככלל, מחמירים יותר מבתי המשפט לענייני משפחה בעניין חיוב האב בדמי הטיפול המיוחדים שמצריכים גידול ילד נכה או בעל צרכים מיוחדים. זאת משום שמבחינה הלכתית הטיפול מוטל על האב בלבד ובעוד האישה צריכה למצוא תעסוקה ולפרנס את עצמה.

מזונות מהורים נכים

ומה במקרה וההורים עצמם נכים או בעלי צרכים מיוחדים, בעלי ילדים ומתגרשים? כיצד הדין מתייחס אליהם?

בתוך קצבת הנכות ישנו מרכיב המוגדר כ"תוספת תלויים" שמועבר לזכות הילדים, בגין מצבו המיוחד של ההורה. במקרה כזה, אם ההורה הנכה אינו המשמורן, בתי המשפט או בתי הדין מנקים את קצבת התלויים מן המזונות.

כך קרה בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב שניתן באוגוסט 2001 (תמ"ש 5542/96). אב נכה חויב לשלם מזונות לשני ילדיו בסך 5,000 שקלים, אך קצבת התלויים שלו עמדה על 2,000. בית המשפט קיזז את הקצבה מהמזונות וחייבו לשלם 3,000 שקלים. בהחלטתו כתב השופט גייפמן יהושע כי "כאשר תוספת הילדים בקצבת הנכות של האב – החייב במזונות, משולמת לידי האם המשמורנית – יש לנכות את תוספת הילדים משיעור מזונות הילדים בו יחויב האב".

במקרה הפוך בו הנכה הוא המשמורן, לא ינוכו קצבת התלויים מדמי המזונות. ההיגיון מאחורי הדבר הוא שקצבת התלויים נועדה מלכתחילה להקל על ההורה הנכה לפרנס את ילדיו ולדאוג לצרכיהם.

גם נכים שאינם מתפרנסים ומתקיימים רק מקצבת נכות חייבים במזונות. סעיף 303ב' לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה 1995 קובע במפורש שבמידה וההורה לא ישלם את מזונותיו יש תעקל לטובת המזונות את קצבת הנכות המגיעה לו, במקרה ונפתח הליך הוצאה לפועל. למרות החוק, קיים שיקול דעת נרחב לבית המשפט שבמקרים המוניטאריים בהם הנכה נותר ללא כל, הוא מוסמך לחרוג מהכלל ולהפעיל שיקול דעת.

כך פסק בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ביוני 2002 כאשר אסר לעקל קצבת נכות וניידות ופנסיה ממנה משתכר נכה 100% והפנה את האם והילדים לקבל את הכספים מביטוח לאומי (תמ"ש 82411/97). בהחלטתו כתב השופט יהודה גרניט כי "בהתחשב בנכותו החמורה של הנתבע ובהכנסותיו המוגבלות, אין כל אפשרות לחייב את הנתבע באופן אישי לזון את ילדיו כמצוות החוק והפסיקה. יש להותיר בידיו סכום מינימלי הדרוש לו למחייתו החודשית".

קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי

על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב 1972, במקרים בהם נפסקו מזונות עבור אישה או ילד וההורה אינו משלם את מזונותיהם עומדת בפני האם שתי אפשרויות פעולה עיקריות:

  1. פניה עצמאית להוצאה לפועל וזו אמורה לפתוח כנגד ההורה החייב בהליכים. היתרון הוא בסיכוי להשגת כל המזונות שנפסקו, כולל אלו שלא שולמו, החיסרון הוא בהליך שעשוי לקחת זמן ובינתיים אין היא מקבלת מזונות
  2. פניה למוסד לביטוח לאומי שיגבה עבורה את המזונות. היתרון הוא בקבלה מיידית של מזונות והשארת הפרוצדורה לגבייה לגוף ממשלתי. החיסרון הוא בהשגת חלק מהמזונות שנפסקו כפי שיוסבר.

התנאים לקבלת קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי:

  • מבחן הכנסות (מ-3,042 ועד 10,293 שקלים בחודש, בהתאם לנסיבות. מעל לסכום זה לא ניתן

  יהיה לקבל קצבה)

  • לא ניתן לקבל מזונות מהביטוח הלאומי במקביל לנקיטת הליכי הוצאה לפועל

המזונות המשולמים יהיו הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום בתקנות הביטוח הלאומי – הנמוך מבניהם. סכום הקצבה בביטוח הלאומי מתחיל ב-1,761 שקלים ונגמר 4,480 שקלים בחודש, בהתאם למצב. עם כי במקרים בהם מתקבלים דמי מזונות על פי התקנות שהם נמוכים ממה שנקבע בפסק הדין, ניתן להגיד תביעה לקבלת השלמת הכנסת בביטוח לאומי.

כפי שראינו, הפסיקה בנושא מזונות לילד שמקבל קצבת נכות או מזונות לילד עם צרכים מיוחדים אינה אחידה ויש לה גישות שונות. על כן מדובר בנושא סבוך משפטית הדורש ליווי של איש מקצוע מנוסה. במשרד דקר, פקס, לוי, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים ולהם ניסיון רב בהסכמי ראייה, מזונות, הסכמי גירושים ותביעות מכל הסוגים אשר ישמחו לקבוע איתכם פגישה וללוותכם בהליך המורכב הזה.  

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי