תפריט
לעתים יש נטייה לחשוב, כי כתובה היא מסמך ישן ולא מחייב.
חשיבה זו היא מוטעית שכן הכתובה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
כלומר: הכתובה משמשת איזשהו תמרור אזהרה לבעל שירצה לגרש את אשתו ללא עילה בדין ("כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה"- כתובות לט, ב), ומהצד השני של הדברים, הכתובה מעניקה לאישה הגנה כלכלית במקרה שהבעל ירצה לגרש אותה.
אם היחסים של בני הזוג עולים על שרטון ובני הזוג מתגרשים, אשה שנישאה כדת משה וישראל יכולה לתבוע את כתובתה דרך בית הדין הרבני.
לפני שחותמים על הכתובה צריך לזכור כי ישנם מקרים בהם בית הדין הרבני מקבל את תביעת הכתובה, ומחייב את הבעל במלוא הסכום שהתחייב לגביו.
על כן, מבחינת הבעל כדאי להתחייב לסכום סביר והגיוני שיוכל לעמוד בו במקרה הצורך, ולא להפריז יתר על המידה.
אם ההתחייבות היא ביחס לסכום נמוך יחסית או סמלי בלבד, בית הדין לא מוסמך להגדיל את הסכום, כך שמכח הכתובה, זה הסכום שהבעל יצטרך לשלם ולא יותר.
מהצד של האשה, פני הדברים אינם זהים: חשוב שהאשה תתעקש על כתיבת סכום גבוה, אך סביר ביחס להכנסות הבעל, שכן אם הסכום יהיה בלתי סביר, עלולה להשמט הקרקע לתביעת הכתובה. בנוסף, מומלץ להתנגד לסכום סמלי, אשר ישאיר את האשה קרחת מכאן ומכאן במקרה שבעלה ירצה להתגרש ממנה.
כאמור, המטרה של הכתובה היא להגן על זכויות האשה בזמן הנישואין ובזמן הפרידה. אם הבעל מגיש תביעת גירושין, האשה תוכל לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני. תביעת כתובה בשל גירושין, צריכה להיות מוגשת רק לבית הדין הרבני.
כאשר מדובר באשה שהתאלמנה, והיא מעוניינת לתבוע את כתובתה, אפשר להגיש את התביעה גם לבית הדין הרבני כאמור, וגם לבית המשפט לענייני משפחה – במקרה כזה התביעה מוגשת נגד עזבונו של בעלה המנוח.
בעיקרון, אם לא קיים בין בני הזוג הסכם ממון לפני הנישואין אשר קובע אחרת, אשה שנישאה כדת משה וישראל רשאית לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני.
בהסכם הממון אפשר לעגן את זכות האשה לקבל את כתובתה בכל מקרה של פרידה שמובילה לגירושין. חשוב לדאוג לכך, שההתחייבות בהסכם הממון תהיה שווה לסכום הכתובה ולא תהיה התחייבות לכתובה עצמה, וכן להצמיד את הסכום למדד כדי לשמור על הערך.
לא אחת, הסכומים שננקבים בכתובה ע"י הבעלים הם מופרזים (20 מליון שקלים, 50 מליון שקלים וכד') ולא תואמים את מצבם הכלכלי ויכולת השתכרותם. סכומים אלו חושפים אותם להתחייבויות לא סבירות ביום הגירושין. במקרים כאלו, בית הדין הרבני רשאי לקבוע סכום נמוך יותר בהתאם להכנסותיו ומצבו הכלכלי של הבעל. כלומר: בני הזוג יתגרשו, והאשה תקבל את כתובתה, אבל הסכום יהיה נמוך מזה שננקב בכתובה ביום החתונה.
חשוב לציין, שעל אף חשיבות הכתובה והדרכים שתוארו להגדלת סיכויי קבלת הכתובה, ישנן עילות בדין העברי, אשר בהתקיימן, יקבע ע"י בית הדין הרבני כי מוצדק לשלול את הכתובה מהאשה.
העילות העיקריות הן אלו:
אם כן, הכתובה היא מסמך משפטי מחייב, ובית הדין יכול להורות על מימוש הכתובה בגירושין.
יש לקחת בחשבון, שבמקרים מסוימים ובהתקיים עילות כאלו ואחרות, בית הדין יורה על שלילת הכתובה מהאשה.
אם אתם נמצאים בהליך גירושין או שאתם שוקלים להתגרש, ויש לכם שאלות לגבי משמעות הכתובה, כדאי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה כדי שיבחן את הכתובה, הסכום הנקוב בה ויסביר לכם על זכויותיכם.
לעוה"ד כהן, דקר, פקס וברוש נסיון רב בדיני משפחה וירושה, והם יוכלו לסייע לכם בכל שאלה בנושא.