האם הסכם גירושין מבטל צוואה

בינתיים הקשר בין הבעל למאהבת מתהדק והוא עורך צוואה ובה הוא מנשל את כל רכושו מאשתו ומעבירה למאהבת הטרייה שלו.

לימים לקה הבעל בקורונה ונפטר. נשאלת השאלה, מה גובר על מה? הצוואה שקיים הבעל, או זכותה של אשתו לקבל מחצית מרכושם המשותף?

זכויות של אישה שבעלה נשל אותה

חוק הירושה, תשכ"ה 1965 מאפשר לאדם להגדיר כיצד יחולק רכושו לאחר מותו עוד בחייו על ידי צוואה. על מנת לקיים את הצוואה לאחר מותו יש להוציא "צו קיום צוואה".

לשם כל, יש לפנות לרשם לענייני ירושה. הרשם יבדוק את הצוואה ואם יתרשם כי היא תקפה ויחליט שאין הוא מעביר את הצוואה לעיון בית משפט. הרשם יפרסם את הכוונה להעניק את צו הקיום לפרק זמן של שבועיים לפחות על מנת לאפשר למי שמעוניין בכך להגיד התנגדות לבקשה. במידה ולא יתקבלו התנגדויות הצו ינתן וניתן יהיה לממש את הצוואה.

עם זאת, חשוב לדעת כי החוק מותיר זכויות רבות לבן זוג שנותר בחיים ונושל מהצוואה. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973 מתייחס לפטירה של בן זוג ומאפשר זכויות לבן הזוג שנושל מירושתו. החוק אף נותן קדימות לבן הזוג על פני יורשים אחרים.

כך למשל סעיף 5(ב) לחוק מגדיר כי עם מותו של בן הזוג יבוצע הסדר איזון משאבים בין בן הזוג הנותר לנפטר.

לאחר האיזון, החוק קובע כי אם שווי נכסי הנפטר עולים על נכסי בן הזוג הנותר, על יורשי הנפטר האחרים לשלם מחצית מההפרש לבן הזוג שנותר (סעיף 6).

לא זאת בלבד, החוק מקנה לבן הזוג הנוטר להמשיך ולקיים את העסק המשפחתי במקום לחלקו לשאר היורשים במקרה והדבר פוגע בפרנסתו ומגדיר במפורש כי במידה והדירה בה גרו שני בני הזוג נמסרה ליורש אחר, בית המשפט יכול לעכב את מסירתה עד שימצא הסדר מגורים מתאים לצרכי בן הזוג הנותר. 

הדבר לא פוגע בסמכות בתי הדין הרבניים לקיים זכות מגורים לאלמנה בדירת הנפטר לכל ימי חייה לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג 1953.

ולבסוף חוק הירושה מאפשר לבן הזוג הנותר לתבוע מזונות מן עיזבון בן הזוג המנוח לפי מה שירש בחיים, ואם מדובר באשה יש לה זכות בלתי מוגבלת לתביעת מזונות מן העיזבון וזאת על פי דין תורה במסגרת השיפוט של בתי הדין הרבניים.

כדאי לזכור בעניין זה כי אף אחד מבני הזוג לא יכול להוריד יותר מהרכוש השייך לו לפי הסדר איזון המשאבים, גם אם הסדר כזה עוד לא נעשה. הבעל לא יכול להוריש את ביתו המשותף עם אשתו למאהבת, אלא רק את חלקו היחסי בבית. יוצא מן הכלל הוא הפרדה רכושית שנעשתה על ידי הסכם ממון בטרם הנישואין, נניח במקרה והבעל הביא את הרכוש איתו בטרם הנישואין ומעוניין ולהגדיר זאת בהסכם כתוב.

ניתן להבין מכך כי התחלת הליך גירושין לכשעצמו לא יכולים להוות עילה לביטול אוטומטי של צוואה שנעשתה, בוודאי אם עוד לא ניתן פסק דין.

אך מה קורה כאשר קיימת כבר צוואה שמתנגשת עם הסכם גירושים גמור וחתום? מה גובר על מה?

בית הדין הרבני בחיפה דן במקרה כזה, בו בני זוג ולהם מספר בנות התגרשו, חתמו על הסכם גירושים שגם קיבל תוקף של פסק דין בו התחייבה האישה להעביר את חלקה בדירתם המשותפת לטובת בנותיה עם הגעתה של הבת הצעירה לגיל 18.

הדירה אכן הועברה, אך לימים האישה נפטרה ומתה אז התגלה כי כתבה צוואה בו הורתה להעביר את כל רכושה לבן זוגה החדש עמו חייה במשך 20 שנה כולל חלקה בדירה האמורה, בניגוד למה שנכתב בהסכם.

האישה הסבירה זאת משום שההסכם נכתב בסחיטה ושנותק הקשר עם בנותיה והם לא דאגו לה וסעדו אותה לעת זקנה אלא בן זוגה החדש. עוד הוסבר כי מתנה ניתן להחזיר, על פי החוק הקיים וזאת בגין יחס או ניצול.

על פי הנהוג בפסקה, ברגע שישנו פסק דין חלוט ויש צורך לדון עליו בשנית הוא חוזר אל הערכאה שקבעה אותו לכן הדבר חזר אל אותו בית הדין שכתב אותו. בית הדין נדרש להחליט מה גובר על מה? הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין או צוואת המת? (תיק רבני 1052626-1).

באוגוסט 2017 הדיינים הרב דנאל אדרי, הרב בן ציון כהן רבין והרב אלעד עלי קבעו כי "עד כמה שיש סתירה והאישה חזרה בה מההסכם, הוראות הסכם הגירושין גוברות על צוואת האישה המנוחה". זאת הסבירה משום שלא ערערה על ההסכם במשך 20 שנות חיה לאחר חתימתו ומשום שחלקה בדירה הועבר לבנות לפי מה שניטען בהסכם.

עוד הוסבר, כי לא מדובר במתנה אלא בזכויות שנתנה עבור הגט ולכן קיבלה דבר מה בעבור כך. 

ומה באשר למקרה אחר, בו קיימת צוואה הדדית בין בני זוג גרושים, ואחר מהם נפטר? האם יש צורך להעביר את כל רכושו לאחר שאינו גר עמו כבר שנים, ללא תלות בילדים, מבלי שהצוואה תבוטל?

נשאלת השאלה האם בן הזוג שנותר בחיים ירש את כל רכושה של בת הזוג שנפטרה, על אף שהם אינם עוד נשואים?

גם כאן הגירושין, על אף שהם כבר עניין חלוט שקיבל תוקף של פסק דין, אינם מבטלים את הצוואה באופן אוטומטי וזו תהיה תקפה כל עוד לא בוטלה.

בהתנגדות לקיום הצוואה, ניתן לטעון לאומד דעת המצווה, שלא התכוון להסתמך עוד על גירושו, אלא בזמן שהיו נישואים. בעיקר אם שמו לא הוזכר בצוואה אלא רק כ"בעל" והוא הרי איננו עוד בעל, ובעיקר בצוואות הדדיות.

על כן, מומלץ כבר עם תחילת הליכי הגירושים לבטל צוואה/ צוואה הדדית אם זו קיימת, אחרת יתכן כי במקרה מוות לא צפוי גרשיך ירש אותך בהתאם לכתוב בצוואה אותה צווית, כל עוד לא נאמר אחרת.

ביטול צוואה הדדית

צוואה הדדית, כמו כל מסמך משפטי, ניתנת לביטול. אך באופן יחסי, לצוואה רגילה קשה יותר לבטלה היות והיא נחשבת לחוזה שנערך בין שני בני הזוג ובהסכמתם המשותפת.

במידה ואחד מבני הזוג מעוניין לבטל את הצוואה כשהבן הזוג השני בן החיים עליו להודיע על כך לבן הזוג בכתב ולבטל את צוואתו.

במידה ובן הזוג נפטר, בן הזוג הנותר יכול לבטל את הצוואה ההדדית רק לאחר שיוותר על חלקו בצוואה לטובת שאר היורשים וזאת לפני חלוקת העיזבון בפועל, כפי שכל יורש יוכל לעשות זאת בכללים הנהוגים בחוק.

אם העיזבון כבר חולק, עליו להחזיר ליורשים האחרים את חלקו אשר ירש או לפצות לפי ערכו.

בעניין זה חשוב לזכור שמדיניות בתי המשפט היא שהסכמי ממון אינם חלופה לצוואה. המשמעות הנגזרת מכך היא שצוואה יכולה למנוע מאחד מבני הזוג הידועים בציבור לרשת חלק בעיזבון של בן הזוג האחר שנפטר.

סוגית הסכמי גירושין ודיני ירושה, בוודאי שהם נעשים תוך כדי הליך גירושים היא סוגיה מורכבת הדורשת ליווי משפטי, ידע וניסיון מתאימים. אם את באמצעו של הליך גירושים ויש ברשותכם צוואה משותפת, אם גירושכם נפטר והייתה בניכם צוואה וברצונכם לברר מה זכויותיכם בה או כיצד ניתן להתנגד לאחת כזו, אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בדיני משפחה וירושה ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש אתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.