מהי החשיבות של הליכי גישור? כיצד מתנהל הליך גישור? מהם יתרונותיו? מה חשוב לדעת כאשר בוחרים מגשר כדי לייעל את ההליך ולאפשר את הצלחתו? מוזמנים לקרוא במאמר שלפניכם.
הליך גישור הוא אפשרות מקובלת לפתרון סכסוך בין צדדים פרטיים או גופים בדרך של הידברות במטרה להגיע להסכם שמקובל על הצדדים. תפקידו של המגשר בהליך זה הוא לסייע לצדדים להציף את הנושאים שבמחלוקת ולהגיע ביחד לפתרון מוסכם, שישקף את האינטרסים שלהם.
בניגוד להליך משפטי ולבוררות, המגשר לא כופה את דעתו על הצדדים ומחליט במקומם, אלא מסייע בתיווך ובניהול תקשורת פתוחה שתוביל להבנות ולהסכמות. המגשר הוא נייטרלי, ואין לו אינטרס בסכסוך.
הליך גישור מקובל ונפוץ מאוד במגוון נושאים, ביניהם: סכסוכים בדיני משפחה (גירושין, ירושה ועוד), סכסוכי עבודה, סכסוכי שכנים, סכסוכים בין צרכן לעסק, סכסוכים מוניציפליים וסכסוכים עסקיים.
במשרדנו תוכלו למצוא מספר עורכי דין המוסמכים בתור מגשרים הן בתחום דיני משפחה והן בתחום העסקי-חברתי.
יתרונותיו של הליך הגישור
החשיבות של הליכי גישור היא רבה, שכן זהו הליך שתלוי ברצון הצדדים לכל אורכו. כל אחד מהצדדים יכול להפסיק את הגישור בכל שלב, ולהעביר את הדיון לבית המשפט. למותר לציין, כי כאשר מתקיים הליך משפטי, השופט הוא זה שמנהל את הדיון, וצד כזה או אחר לא יכול להחליט להפסיק את ההליך.
היתרונות העיקריים של הליך הגישור הם:
- הליך הגישור הוא חסוי. לא ניתן להשתמש בדברים שנאמרו בהליך כנגד אחד מהצדדים, כך שאם הגישור יופסק והמחלוקת תגיעו לפתחו של בית המשפט, לא ניתן יהיה לטעון כנגד הצד השני על סמך דברים שאמר בהליך הגישור.
המטרה של החיסיון היא לאפשר לצדדים להתנהל בפתיחות ובשקיפות, ולהגיע לפתרון הנכון עבורם, אשר יאפשר להם לנהל מערכת יחסים תקנית גם בהמשך. - הצדדים הם אלו ששולטים בהליך וקובעים מה יקרה בעתיד. ההסכם אליו הם מגיעים הוא פרי מאמציהם, הסכמותיהם והאינטרסים של הצדדים. הם בוחרים את המגשר, יש להם יכולת לשלוט על משך הגישור (למשל: הם יכולים לקבוע כי יש צורך בפגישת גישור נוספת מעבר למה שסיכמו או מעבר למה שהמגשר הציע), ואין גורם אחר שמכתיב את התוצאה עבורם.
- הליך הגישור מאפשר לצדדים חיסכון ניכר בזמן ובכסף. הצדדים יכולים להגיע להסכמות בזמן קצר יחסית, לעומת דיונים בבתי משפט שיכולים להימשך חודשים ארוכים ואף שנים. כמו כן, במקום שכל צד ישלם לעורך דין שמייצג אותו, בגישור הצדדים משלמים למגשר בלבד. שכר טרחת המגשר יהיה בהתאם לניסיונו המקצועי וכפי שמקובל בתחום.
- מכיון שהליך הגישור הוא הליך לא פורמלי, המגשר לא כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות, בניגוד לבתי המשפט. בדרך זו, הוא יכול להציע לצדדים פתרונות יצירתיים ליישוב הסכסוך שמתאימים להם באופן אישי.
- בהליך גישור האווירה היא רגועה, הדדית וחיובית. בדרך זו ניתן להגיע לעתים ביתר קלות ומהירות להסכמות. בבית המשפט, לעתים הרוחות מתלהטות והדיון מקבל אופי 'מלחמתי', כאשר כל צד מתבצר בעמדתו ולעתים מכפיש את הצד השני ו/או לא מוכן להגיע לעמק השווה.
התנהלות הליך הגישור
בדרך כלל המגשר נפגש עם הצדדים ביחד כדי להבין את מהות הסכסוך ואת העמדות של כל צד לסכסוך. לאחר מכן המגשר מקיים פגישות נפרדות עם כל צד, בהן כל צד יכול לחשוף את מחשבותיו, רצונותיו ואיך הוא רואה את סיום הסכסוך. כך, המגשר מכיר יותר לעומק כל צד ומבין את עמדותיו. כל זה במטרה להגיע להסכמות משותפות.
אם הצדדים מצליחים להגיע להסכמות, המגשר או הצדדים עצמם עורכים הסכם, חותמים עליו (הן הצדדים והן המגשר), ומגישים אותו לבית המשפט כדי שיאשר אותו וייתן לו תוקף של פסק דין.
מספר הפגישות הנדרשות בהליך גישור אינו קבוע, ומשתנה מגישור אחד לאחר, שכן הוא תלוי בנסיבות המקרה ובצדדים.
החשיבות של הליך הגישור באה לידי ביטוי בדרך ניהול הליכי הגישור – המגשר מקשיב לטענות הצדדים, מביע אמפתיה כלפיהם ונותן להם מרחב תמרון. בדרך זו, הוא מצליח להפחית מהאמוציות החזקות שיכולות ללוות את הסכסוך, מהכעסים האחד כלפי השני ומסייע בצמצום הרגשות השליליים, כך שניתן יהיה להידבר בצורה שקולה, פתוחה ולהגיע לפשרה.
לעתים בתחילת הליך הגישור, כל צד דבק בעמדותיו מבלי להביע נכונות ורצון לסגת ולנסות לראות גם את האינטרסים של הצד השני. ואולם, כאשר המגשר מצליח לייצר סביבה נעימה ורגועה, לצדדים קל יותר להתרכך, להרפות מהכעס ולקבל על עצמם פתרונות שהתנגדו להם בתחילת הדרך או שלא חשבו עליהם מלכתחילה. כך ניתן להגיע להבנות והסכמות ולסיים את הסכסוך.
בחירת מגשר
הנקודה של בחירת מגשר היא נקודה מהותית ובעלת משקל. בניגוד להליך משפטי, שבו לצדדים אין יכולת לקבוע מי השופט שידון בעניינם, הרי שבהליך גישור הם אלו שבוחרים מי המגשר שידון בסכסוך. עצם העובדה שהצדדים הם אלו שבחרו את המגשר – מגשר שמקובל ומוסכם על שניהם, כבר עשויה להפחית מעוצמת הסכסוך ולאפשר להם לבוא להליך בנפש חפצה ובתחושה שהם סומכים על מי שיסייע להם להגיע לפתרונות, ויודעים שהוא האדם המתאים לנווט את הסכסוך עד להגעה להסכם.
המגשר, כאמור, לא מוסמך להחליט בעניינם של הצדדים. הוא נייטרלי ומחויב לנהל את הליך הגישור בתום לב ובהגינות. אסור למגשר לתת מידע על דברים שנאמרו בגישור, אלא אם הצדדים הסכימו על כך בכתב.
כאשר הצדדים עומדים בפני בחירת מגשר, הם יקחו בחשבון שיקולים כגון: מומחיותו ונסיונו של המגשר, שכר הטרחה שהוא גובה ובעיקר – האם יש להם איתו תקשורת פתוחה וכימיה טובה, והאם הם מסוגלים להיפתח בפניו.
כך למשל, כאשר מדובר בסכסוך גירושין – חשוב כי גם הבעל וגם האישה יחושו שהם מרגישים בנוח עם המגשר ומסוגלים לשתף אותו בפרטים אינטימיים הקשורים לחייהם. אם לא ירגישו כך, יהיה קשה להגיע להסכם גירושין שיהיה מקובל על שניהם. האופי של המגשר צריך להתאים לשני הצדדים, וחשוב שהם יהיו שלמים עם הבחירה בו – למען הצלחת הליך הגישור.
חשוב לציין, כי מגשר יפסול את עצמו מהליך גישור אם יש לו קשר אישי עם אחד הצדדים להליך או קשר מקצועי קודם.
לסיכום
נראה כי כיום, כאשר הליכי גישור נעשים שכיחים ומקובלים בתחומים רבים ומגוונים, חשיבותם אינה מוטלת בספק. להליך גישור יתרונות רבים על פני דיונים בבתי משפט, אך מכיון שזהו הליך וולנטרי, חשוב שהצדדים לו ישתפו פעולה, ויבואו עם נכונות לשנות עמדות במקרה הצורך, לראות את האינטרסים של הצד השני ולהגיע לפתרון מוסכם.