הסכם ויתור על מזונות

עם זאת, פסיקת בית המשפט, ביססה את זכותה של כל אישה, גם לפי הדין האזרחי, בקבלת מזונות משום המישור החוזי הנובע מהחיים המשותפים וללא קשר לדין האישי.

סעיף 12 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (ומזונות) תשי"ט 1959 קובע כי הסכם מזונות של קטין שכולל ויתור עליהם אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר בבית המשפט.

בעיות באשר לתשלום המזונות עשויות להתרחש כאשר שני בני הזוג אינם מצליחים להסכים בניהם על הסכום, או כאשר אחד מבני הזוג מבקש לשנות את הסכום שכבר נקבע, או לדחות תשלום בשל קשיים כלכליים (למשל תשלום דמי שכירות מצד האב שהותיר את הבית לאם ולילדים או קריסת עסק או חברה בע"מ בבעלותו) או מסיבה אחרת שמצדיקה, לדעתו או דעתה, את שינוי הסכום.

הסמכות לדון במזונות בישראל נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

בתי המשפט מכריעים בנושא המזונות תוך שהם לוקחים בחשבון את ההכנסה של שני ההורים, חלוקת המשמורת, רמת החיים שהורגלו אליה הילדים, צרכי הילדים, ובית המשפט רואה בטובת הילדים כאבן בוחן בבואו לקבל כל החלטה.

ויתור על מזונות ילדים

אחת הסיבות לרצון להתפשר על סכום מזונות נמוך או אף ויתור עליהם היא קבלת הגט והרצון להמשיך בחיים זוגיים אחרים. ישנם מקרים בהם אבות משתמשים בגט ככלי מיקוח. לפעמים, הערמת קשיים בנושא זה מגיע כהענשה או נקמה בעקבות הפרידה והרגשות שהדבר מעלה. בסופו של דבר חשוב להבין, כי כמו בכל דבר בהליך הגירושין, כך גם במזונות, הילדים הם אשר נפגעים מאי הסכמה של ההורים.

ישנם פסקי דין רבים הבאים להגן על האישה מוויתור או הקטנה לא סבירה של המזונות. למעשה, בתי המשפט רואים באם כמי שחלה עליה חובה לדרוש את המזונות עבור ילדיה.

המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו כדי שתהיה תקפה ומחייבת. שינוי סכום המזונות יעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.

פסיקת בית המשפט אינה רואה בעין יפה סעיף בהסכם המוותר מרצון על המזונות המגיעים לאישה. גם אם הדבר נעשה כביכול בהסכמה, הסכם כזה אינו תקף משפטית ואינו מחייב את הילדים. זאת אומרת, שגם אם האם ויתרה על המזונות, הילדים יכולים להגיש תביעה עתידית. הוויתור על המזונות אינו חוקי ולכן לא ניתן לטעון כי הדבר נחתם בהסכמת הצדדים.

אחת הפסיקות החשובות של בית המשפט העליון בנושא היא כי אי מתן מזונות מהווה פגיעה בתקנות הציבור ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בפסק דין חשוב זה המזונות הוכרו כזכות חוקתית ונקבע כי הפקרה לחסר ורעב מהווים פגיעה בכבוד האדם (בע"א 7038/93).

פסק דין חשוב זה אפשר להחיל חובת מזונות אזרחית. נשיא בית משפט העליון דאז השופט מאיר שמגר, כתב בפסק דינו כי "חובה על התובע להביא ראיות בעניין הדין האישי החל, וכי בהעדר אפשרות להביא ראיות על הדין האישי, הייתי רואה מקום לאמץ את הוראותיו של החוק הנ"ל מתשי"ט… בית המשפט אינו יכול להחשות ולהימנע מערכת כללים חקוקה, כאשר זו נועדה מעיקרה לנסיבות בהן אין אמת מידה מוכחת אחרת".

על חובת המזונות האזרחית ניתן ללמוד גם מפסק דין של בית המשפט העליון שניתן בדצמבר 2003 על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרון ברק. באותו פסק דין נקבע, כי בני זוג יהודים שנישאו נישואים אזרחים בפרגוואי שקיבלו תוקף בארץ עדיין חייבים במזונות, וזאת משום הדין האזרחי (רע"א 8256/99).

בתחילה בית משפט לענייני משפחה דחה את תביעת המזונות של האישה כאשר קבע כי אין לנישואין ביניהם תוקף, שכן הם לא נערכו על פי דין תורה, שהוא דינם האישי של הצדדים. משום שבני הזוג יהודיים חלים עליהם כללי המשפט העברי בענייני מזונות ונישואין.

ערעור שהוגש לבית משפט המחוזי נדחה אף הוא, שם צוין שמשום שבני הזוג יהודיים חיוב המזונות הוא על פי הדין האישי לחוק לתיקון דיני משפחה (ומזונות).

בית משפט העליון החליט לקבל את רשות הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט לענייני משפחה על מנת שיקבע מהו סכום המזונות שזכאית לו האישה.

כל מקרה לגופו

כמובן שבכל כלל יש יוצאים מן הכלל. בית משפט עשוי להותיר ויתור על מזונות במצבים מאוד מסוימים, למשל במצב בו אישה מעוניינת לוותר על מזונות משום מצב כלכלי רעוע של האב או אישה שמצבה הכלכלי אמיד מאוד ביחס לאב והבדלי השכר ניכרים. אולם גם במקרים כאלה, כאשר האם שבה לתבוע את המזונות, כעבור זמן, באמצעות ילדיה, בית המשפט נוטה להפוך את הקערה על פיה.

כך קרה בבקשת ערעור על פסק דין של בית משפט המחוזי לעליון. באותו המקרה אישה חתמה בהסכם גירושים בבית הדין באשדוד על ויתור על המזונות בשל טענה למצב כלכלי קשה של האב וכך נכתב בהסכם: "בית הדין מתחשב במצבו הכלכלי של האב. לפיכך, מחליט לפטרו מתשלום מזונות הילדים. האישה מתחייבת שבמידה ותתבע בכל ערכאה שהיא מזונות עבורה או עבור הילדים המשותפים ותזכה בתביעה, הרי שהיא תשפה את הבעל בסכום שבו תזכה".

לאחר הגירושים הגישה האישה תביעה לקבלת מזונות בשם ילדיה בה טענה כי הייתה נתונה ללחצים שונים על ידי האב שהביאו אותו לחתום על הסכם הגירושים המדיר אותה ממזונות למרות שמשמרות על שתי בנות אצלה. תחילה, בית הדין הרבני דחה את העתירה. ערעור הוגש לכך לבית משפט לענייני משפחה לנצרת שקיבל אותו. בית המשפט קבע כי חלה על האב חובה לזון את ילדיו. הסכם הגירושין בו ויתרה האם בשם ילדיה על מזונותיהם אינו מחייב אותם ואינו תקף כלפיהם. כן קבע בית המשפט כי אין לתת תוקף להסכם השיפוי.

ערעור לבית משפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת ערעור של האב לבית משפט העליון.

בית המשפט העליון הותיר את פסיקת בית משפט לענייני משפחה בנצרת לפיו קביעת מזונות הילדים על סכום של 2,000 שקלים בחודש (בע"מ 11444/03).

השופטת אילה פרוקצ'יה כתבה בפסק דינה כי "דין הבקשה להידחות… הערכאות הקודמות בדונן בעניינו של המבקש החילו על המקרה הפרטני הלכות נטועות היטב לפיהן אין לכבול קטינים להסכמים בין הורים שלהם לא היו צד, מקום שהדבר עלול לפגוע בטובתם. כך החילו בפועל את הגישה הנוהגת בערכאות ביחס להסכמי שיפוי בין הורים, לפיה מקום שהחלת הסכם עלולה לפגוע בטובת הילד, ניתן לפסול את ההסכם מטעמים שבתקנת הציבור… הערכאה הדיונית מצאה כי לא רק שאין לראות את הילדות כקשורות להסכם הגירושין ששלל את מזונותיהן מאביהן, אלא אין גם להכיר בתוקף הסדר השיפוי הכלול בו, אשר אילו ניתן לו תוקף, היה מאיין, למעשה, את חובת המזונות המוטלת על האב כלפי בנותיו ומרוקנת מכל תוכן".

מזונות במצב של נתק בין האב לילדיו

ישנם מקרים בהם אבות מסרבים לשלם את דמי המזונות בגין סירוב של ילדיהם לראותם ולקיים את הסדרי השהות. בכל מקרה, האב לא רשאי לעשות דין לעצמו ולהפסיק לשלם את המזונות כל עוד לא ניתן לכך אישור מטעם בית המשפט.

עם זאת, גם במקרים של נתק מוחלט ואף במקרים שהאם מוותרת מרצונה על מזונות, עשוי הילד לקום יום אחד ולהגיש תביעה וזו עשויה להתקבל, בדרך כלל.

כך אירע למשל בפסק דין של בית המשפט העליון שחייב אב לשלם מזונות לביתו בת ה-14.5 אף שהוא חיי בלונדון ולא היה עמה בקשר מאז שנולדה ועל אף שהוא ואימא לא נישאו מעולם.

דוגמא אחת לפסק דין מזונות – שהאב חייב בהם, אך האם לא טרחה לממשם בשל רצונה להשאיר אפשרות לקשר בין האב לבת. בשלב מסוים השניים סיכמו על מפגשים בניהם והפקדה של סכום מסוים לטובת חיסכון לבת, אך מפגשים אלו לא יצאו אל הפועל וכל גם לא החסכונות.

בפסק דין שניתן באוקטובר 2016 נקבע על ידי סגן נשיא בית משפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין: "דומה כי משנותרה קטינה קירחת מכאן ומכאן, ללא מזונותיה וללא מפגשים עם אביה, עולה תחושת חוסר צדק במבט ה'אסטרטגי' הכולל של הפרשה, המצדיקה התערבות בגלגול שלישי… דומה שבנסיבות מכמירות-לב אלה, אין לראות בוויתור על מזונות הקטינה בעת ההסכם ולשם השגת המטרה הנכספת, משום פגיעה בטובתה… אלא שבסופו של יום, כאמור, יצאה המבקשת קירחת מכאן ומכאן, והכרח אפוא להידרש להשלכותיה של תוצאה זו, שקעקעה לטעמי את ההסכם".

עם זאת, הדברים תלויים מאוד בהקשר הצדק שבית המשפט רואה לנכון. במקרים בהם מוגשת תביעת מזונות משום ילד מורד, בעיקר אם הוכח ניכור הורי, פסיקת בית המשפט עשויה להיות שונה בתכלית.

כך למשל, במרץ 2022 ביטל בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו את המזונות של בעל גרוש לאשתו לאחר שנפלו הניסיונות לחידוש הקשר את הבת, גם באמצעות בית המשפט (תלה"מ 55069-12-20).

באותו מקרה שני בני הזוג נפרדו לאחר שהאב חזר בתשובה. לאחר שנואש מהניסיונות לחדש את הקשר עם ביתו הגיש האב תביעה לביטול דמי המזונות בסך 3,000 שקלים לחודש בשל "היעדר קשר".

בפסק דין ציין השופט ארז שני: "ראשית, לא רק שהאם היא הורה מנכר ולא הועילו כל המאמצים והקביעות לעניין זה חלוטות הן. שנית, אין עוד כל תקווה ותוחלת לאחר שמוצו האפשרויות לחידוש הקשר בין הבת לבין האב. לצורך העניין האב אינו אלא מקור כספי בעיני האם והילדים, ולדמותו כאב, אין שום מקום (זולת לרעה) בחיי הילדים ובכללם הקטינה".

עוד כתב כי "התנהגות מעוולת תטיל נטל כבד יותר על המעוול לשאת בצרכי הקטין… חלופה של הקטנת המזונות לא תועיל לחידוש הקשר, לא כפי שהתרשמתי מן הקטינה, גם לא לעניין הבת. מן הטעם שכאשר הוקטנו מזונות הבנים לא הועיל הדבר לא לעניינם גם לא מצאתי שום אשם ממשי בהתנהגות התובע כתורמת לנתק. אם יש אשם נוסף על רצונה הנחרץ של הקטינה, הוא השפעת הנתבעת ואחי הקטינה להנציח את הנתק. לא יכול גם להיות עורר כי התובע נקט שפע הליכים, טיפולים ומשפטים בניסיון לחדש הקשר. הקשר לא יחודש. אם יותר לי אומר, שהשאלה היא האם לא יבוטלו המזונות יפתח הארנק שמא ייסגר בעיני ילדיו. האב אינו אלא ארנק בעל חובות, אך נטול כל זכות.

האם בוחרת שלא לעבוד ואין עוררין כי עם גירושי הצדדים זכתה בנכס שוויו כ-5,000,000 ש"ח.

מסתבר שכדי להגן על זכותה לנכר וזכות ילדיה להתנכר, נמצא גם נמצא הממון לריבוי מייצגים מתחלפים".

את פסק הדין חותם השופט שני כך:  "לא מצאתי שום אשם ממשי בהתנהגות התובע כתורמת לנתק. אם יש אשם נוסף על רצונה הנחרץ של הקטינה, הוא השפעת הנתבעת ואחי הקטינה. לא יכול להיות עורר כי התובע נקט שפע הליכים, טיפולים ומשפטים בניסיון לחדש הקשר. האב אינו אלא ארנק בעל חובות, אך נטול זכות. הבה נאמר באופן ברור: כאשר הורה עיקרי אינו תורם לקיום קשר ופועל לניתוקו, עלולים להיות לדברים השלכות כלכליות".

ויתור על מזונות הוא דבר אפשרי במצבים מסוימים מאוד אך קשה לצפייה וליישום משום שהזכות למזונות היא זכותו של הילד וגם אם הדברים נחתמים בהסכם בין ההורים, הסכם זה לא מחייב את הילד בעתיד והאם עשויה להגיד תביעה בשמו. מומלץ בהחלט להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני משפחה בכל התלבטות בנושא ובוודאי, לעבור ליווי משפטי צמוד.

מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעו"ד המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. 

נשמח אם תצרו איתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.