הסכם ממון – ההסכם שמסדיר את סוגיות הרכוש בנישואין

הסכם ממון הוא הסכם בענייני רכוש שעורכים בני זוג המתכוונים להינשא (הסכם זה נקרא: הסכם קדם נישואין) או במהלך נישואיהם. ההסכם מאפשר לבני הזוג להסדיר את כל סוגיות הרכוש השונות העולות במהלך הנישואין/עם פקיעתם. ההסכם ניתן לשינוי בכל עת בהסכמת הצדדים.

ההסכם נערך כדי להסדיר נושאים רכושיים וכספיים. אם בני הזוג ירצו להסדיר נושאים אחרים, כגון: מזונות ילדים, חינוכם, משמורת וכד', הם יצטרכו לעשות זאת במסגרת "הסכם חיים משותפים" או במסגרת הסכם אחר הרלוונטי לאותו עניין אותו ירצו להסדיר לדוגמא: "הסכם הורות משותפת"  ועוד.

יצוין, כי הסכם ממון נכרת בדרך כלל בין בני הזוג, בתחילת דרכם הזוגית, ואילו הסכם גירושין, כשמו כן הוא: נכרת בין בני הזוג לקראת סיום מערכת היחסים הזוגית המשותפת.

מהו הסכם ממון?

  • חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "החוק") אשר חל על זוגות הנשואים מ- 1.1.1974 מעניק אפשרות לערוך הסכם ממון. בני הזוג יוכלו להסדיר בהסכם כל סוגיה הנוגעת לרכוש אשר ברשותם, כגון:
  • רכוש אשר כל אחד מבני הזוג הביא לנישואין (למשל: דירת מגורים, תכשיטים, חסכונות בבנק).
  • רכוש משותף אשר נצבר במהלך הנישואין (לרוב מדובר בדירת מגורים ובתכולתה, חשבונות עו"ש ומט"ח וכד').
  • רכוש עתידי – הנכסים שבני הזוג יצברו בעתיד, במהלך חיי הנישואין שלהם, בין אם הם יירשמו במשותף ובין אם על שם אחד מהם בנפרד, למשל: דירת מגורים, כלי רכב, כספים בחשבונות בנק, קניין רוחני ומוניטין, ועוד. כמו כן, עליית ערך של הרכוש, השבחות, תשואות וכד'.
  • חלוקת רכוש במקרה של פקיעת הנישואין (בעת גירושין או מות אחד מבני הזוג).

על זוגות נשואים החל מה- 1.1.1974, אשר לא ערכו הסכם ממון, או כאלו שערכו הסכם שלא קובע אחרת, יחולו הוראות "הסדר איזון משאבים" לפי סעיף 3(א) לחוק.

הוראות "הסדר איזון משאבים" קובעות כך:

  • עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משוויי כלל נכסי הזוג (סעיף 5(א) לחוק).
  • גם כאשר לאחד מבני הזוג נכס השייך לו טרם הנישואין, ייתכן שנכס זה "עורבב" והפך למשותף (סעיף 4 לחוק).
  • על בני זוג אשר נשאו לפני 1974 ולא ערכו הסכם ממון, תחול "הלכת השיתוף".

מכאן עולה החשיבות בעריכת הסכם ממון אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך הדין יוכל לערוך הסכם מקיף ושלם, המתייחס לכל הרכוש הרלוונטי, כדי שלא ייווצר מצב שעל חלק מההסכם יחולו הוראות "הסדר איזון משאבים".

מי רשאי לערוך הסכם ממון?

בני זוג נשואים או אשר מתכוונים להינשא רשאים לערוך הסכם ממון, כולל זוגות שנישאו לפני 1974 (ע"א 490/77 דוד נציה נ' עליזה נציה, לב(2) 621 (1978).
בני זוג אשר חיים כ"ידועים בציבור" יוכלו להסדיר את סוגיות הרכוש במסגרת "הסכם חיים משותפים".

חשיבותו של הסכם ממון

להסכם ממון חשיבות רבה מאוד. ההסכם מאפשר לבני זוג להסדיר את כל סוגיות הרכוש הנפרד ו/או המשותף, וכן רכוש עתידי שייצבר לבני הזוג במהלך הנישואין. ההסכם יכלול גם את אופן חלוקת הרכוש במקרה של פקיעת הנישואין (עקב גירושין או מות אחד מבני הזוג). כאשר בני הזוג מסכמים ביניהם מראש מה יקרה אם הם יפרדו, בתקופה שבה הזוגיות פורחת והם נוהגים באופן כן ומכבד אחד עם השני, הרי שבעתיד תמנע פעולה מתוך שיקולים זרים או מניעים פסולים, אשר נוטים להופיע בעת משבר (הפרידה).
ניתן לומר, כי במקרים בהם יש הסכם ממון מאושר, הליך הגירושין מתקצר בצורה משמעותית, שכן בני הזוג לא צריכים להתווכח לגבי חלוקת הרכוש, אשר הוסדרה מבעוד מועד.

חשיבות יתירה יש להסכם ממון בפרק ב'. בדרך כלל בני זוג שעורכים הסכם ממון בפרק ב', קובעים בו הוראות אשר מסדירות הפרדה רכושית במקרה של פרידה. לא אחת, בזוגיות בפרק ב' יש לבני הזוג ילדים מנישואים קודמים/מקשר קודם, והם הספיקו לפתח קריירה ולצבור רכוש. לכן, מומלץ מאוד לערוך הסכם ממון, כדי שכל אחד מבני הזוג יוכל להגן על הרכוש שלו, וכמובן גם על חלקם של ילדיו ברכוש.

להרחבה על היתרונות השונים והסיבות לעריכת הסכם ממון קראו את המאמר הבא: "הסכם ממון – 3 סיבות לעריכתו לפני/אחרי נישואין".

אישור שינוי הסכם ממון ושינויו

עריכת הסכם או שינויו ייעשו בכתב בלבד (סעיף 1 לחוק). לאחר מכן ההסכם או שינויו יובאו לאישור של אחד הגורמים המוסמכים הבאים:

לפני הנישואין:

  • בית המשפט לענייני משפחה
  • בית דין דתי המוסמך לדון בעניינם של בני הזוג (לדוג': יהודים בבית דין רבני)
  • נוטריון
  • רושם הנישואין

במהלך הנישואין:

  • בית המשפט לענייני משפחה
  • בית דין דתי

ההסכם יאושר לאחר שהגורם המוסמך נוכח שההסכם או שינויו נעשו בהסכמה חופשית תוך הבנת המשמעות והתוצאות ההסכם (סעיף 2 לחוק).
מומלץ מאוד לאשר את ההסכם בבימ"ש לענייני משפחה ולקבל לגביו תוקף של פסק דין.
הסכם שלא אושר על ידי אחד הגורמים המוסמכים, מחוסר כל תוקף משפטי, ולא יחולו עליו הוראות החוק. על הסכם שלא אושר, יחולו הוראות הדין הכללי לפי הנושא שלו. ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, לט(3) 776 (1985).

האם ביהמ"ש מוסמך להתערב בתוכן הסכם ממון או לבטלו לאחר אישורו?

תפקידו של בית המשפט, אשר הסכם הובא לאישורו, הוא פורמלי בלבד. הוא יטה לא להתערב בתוכן ההסכם ובסבירות שלו, אך יעשה כן אם ייווכח כי אחד מסעיפיו אינו הגיוניים או אינו חוקי. במסגרת תפקידו, בית המשפט יבדוק שההסכם נעשה בהסכמה חופשית תוך הבנת משמעותו ותוצאותיו. בג"ץ 8578/01 חיים חליווה נ' עליזה חליווה, נו(5) 634 (2002(.

אם אחד מבני הזוג יבקש מבית המשפט לבטל את הסכם הממון (לאחר שאושר), יש לדעת כי לא בנקל בית המשפט ייעתר לבקשה, אלא במקרים קיצוניים. (ע"א 5490/92 רחל פגס נ' ישראל פגס פורסם בנבו, 29.12.1994). מכאן אנו רואים את הכבוד שרוחש ביהמ"ש להסכם, שהוא חוזה לכל דבר, ועיקרון מרכזי בדיני החוזים הוא, כי אם אדם חתם אדם על חוזה, הרי שהוא התכוון לקיימו.
על הצד המבקש לבטל את הסכם הממון, יש להוכיח את קיומה של אחת או יותר מעילות הביטול שבדיני החוזים, למשל: כפייה או הטעייה.

מעוניינים לערוך הסכם ממון? משרד דקר, פקס, לוי כאן לשירותכם

הסכם ממון הוא הסכם חיוני ונצרך, אך בעל רגישות מיוחדת. מכאן החשיבות לערוך אותו אצל גורמים בעלי הכישורים וההסמכה הנכונים. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תמצאו עורכי דין המתמחים בתחום דיני המשפחה אשר להם הסמכה גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו יובילו אתכם להסכם המקיף והטוב ביותר עבורכם.