הסתה הורית

ניכור הורי היא מהתופעות המכוערות הקיימות בהליך גרושים או לאחריו במהלכו אבא מסית נגד אמא או ההפך את אחד הילדים או כולם כנגד ההורה השני, דבר אשר גורם לעיתים לניתוק הקשר ביניהם. לכאורה, בהחלטתו של הילד אך למעשה מדובר במאמץ מתוכנן של ההורה, בדרך כלל כזה שהמשמורת על הילדים איתו אך הדבר יתכן גם במשמורת משותפת.

בתי המשפט מתייחסים לניכור הורי כאשר הוא מוכח בחומרה והדבר עשוי להביא לסנקציות חמורות כנגד ההורה המנכר מהקטנת מזונות ועד, במקרים מסוימים, שינוי במשמורת על הילדים.

המחיר שהילדים משלמים בעבור הסתה כזו הוא עצום בכך שנשללת מהם האפשרות הטבעית להתפתח פיזית ונפשית באמצעות אחד ההורים המהווים, יחד, את כל עולמם. דרכם הם מפתחים את הדימוי העצמי, היכולת לרכוש ביטחון, התנהגות, מצפון ועוד.

מאמר זה יסקור את אפיוני הניכור ההורי, כיצד הוא מתבצע, כיצד ניתן להוכיח אותו, מה ניתן לעשות ויתייחס לפסיקות בית המשפט בנושא.

 

הסתה של ילדים בגירושין

ראשית נגדיר מהי הסתה הורית. הסתה הורית היא הצגת ההורה השני באור שלילי תוך שכנוע ילד בטיעונים שונים ובמניפולציות למשל "הוא אף פעם לא אהב אותך, הוא היה הורה גרוע, הוא אחראי לפרידה בנינו" וכדומה.

גם חשיפת הילדים לסכסוך בין ההורים כגון צפיה בהתכתבויות בין השניים או חשיפה לפרוטוקולים של בית המשפט עושיה להיחשב כהסתה.

זכותו של כל הורה להחזיק בכל דעה על ההורה האחר. זכותו גם לשתף את דעתו עם קרוביו וחבריו. הגבול עובר בשיתוף דעה זו עם הילדים. השפעה פסולה כגון הבעת דעה או עמדה, לעיתים תוך מניפולציה על הילד השני עשויה להיקבע כניכור הורי בבית המשפט.

נהוג לכלול בהסכם שמוגש בהליך גירושין סעיף האוסר על הסתה של הילדים. בדרך כלל נעשה הניכור באופן מתוחכם ולא ישיר, באמצעות מניפולציות אשר קשה להוכיח. במהלך זה משכנע אחד ההורים את הילד באופן לא ישיר ומתוחכם לנתק את הקשר או לעבור לגור עימו כאשר מדובר במשמרות משותפת.

בעבר הפסיקה נהגה לשמוע את רצון הילד, בעיקר אם מדובר בילד בוגר שניתן להתחשב בדעתו, ולקבל את אמרותיו כפשט לפיה הילד אינו מעוניין בקשר. טענה נפוצה של ההורה המסית היא שלמרות ניסיונותיהם לשמר את הקשר הילד איתן בדעתו, זאת בזמן שהם עושים ככל שביכולתם לנתק את הקשר בין השניים. לעיתים ההורים מצדיקים את רצון הילד להימנע ממפגש עם ההורה השני בחששו של הילד וידועים מקרים בהם ההורה המנכר מגיש תלונה במשטרה על התעללות או פגיעה מינית על מנת להצדיק זאת.

 

הסתת ילדים נגד הורה

בין אם מדובר בבית הדין הרבני ובית אם מדובר בבית המשפט לענייני משפחה, כלל הערכאות כיום רואים בשני ההורים כאחראים על הקשר בניהם. זאת אומרת, שאם ילד מסרב להיפגש עם ההורה השני בית המשפט עשוי לראות בהורה האחר כאחראי למצב. בית המשפט יבקש לדעת מדוע הדברים הגיעו לידי כך, מה מקורם האמיתי ומה הייתה התרומה של אותו הורה למצב.

אם תוכח תרומה שכזו, ההשלכות בעקבות המצב שנוצר יוטלו על ההורה המסית. בתי המשפט אף מגדירים ניכור הורי בתור התעללות בילד. "ניכור הורי הוא ניתוק או הפחתת קשר של קטין עם הורה ללא צידוק נאות, התנהגות אשר הוגדרה בספרות המקצועית כהתעללות בקטין", כך אמר השופט ארז שני באחד מפסקי דינו בנושא.

בתי המשפט כיום מבקשים לבדוק באופן יסודי מצב בו ילדים אינם מעוניינים להיפגש עם אחד ההורים ונעזרים לשם כך לא אחת בשירותי רווחה, פקידת הסעד כמו כן עם עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים.

 

מה ניתן לעשות כאשר מתבצע ניכור הורי

במידה ואתם חשים כי ההורה השני מבצע ניכור הורי כנגד ילדכם יש לפנות בהקדם לייעוץ משפטי של עו"ד ניכור הורי המומחה בתחום בעל ניסיון מתאים. חשוב לדעת שאתם לא היחידים, ולמרבה הצער מערכת המשפט מתמודדת לא אחת עם מצבים אלו ומכירה אותם. במקביל ישנן מספר "תנאי שימוש" בהם ניתן לפעול על מנת להוכיח ולתעד את הניכור:

  • פניה להפסקת הניכור: יש לפנות לבן הזוג השני באופן מתועד ולדרוש את הפסקת הניכור, זאת מבלי לאיים או להיכנס לעימות. מדובר בשלב מתבקש בטרם פניה לייעוץ משפטי.
  • תיעוד: כאשר קיים ניכור הורי אחד היסודות החשובים בהוכחה היא תיעוד ההסתה. אם היא מתבצעת בשיחת טלפון או בזמן שאתם נוכחים ניתן להקליטה. ניתן להקליט גם את הילד מעיד על הסתת ההורה השני. עם זאת אין לענות להאשמות ההורה השני או לנסות לשכנע את הילד באמצעות הכנסתו לסכסוך. דבר זה שם אותו במצב בלתי אפשרי בו עליו לבחור בין שני הוריו והוא גם עשוי להיחשב כניכור.
  • הסברה: ניתן בהחלט לומר לילד כי זכותו לדרוש להפסיק לשמוע הצגה שלילית של אחד ההורים. יש להסביר כי כל אחד מההורים רשאי להחזיק בדעתו על ההורה האחר אך יש לחדד כי מדובר בדעתו האישית ולאו דווקא בעובדה. כך תפתחו בילד חשיבה עצמאית והסקת מסקנה כי דעתו של ההורה מהסית היא דעתו שלו ואינה מחייבת אותו.
  • מיצוי הליכים: בשלב הבא יש לפנות לייעוץ משפטי. עורך הדין ישגר מכתב אזהרה המפרט את הטענות לניכור הורי שישמש כמיצוי הלכים אם יהיה צורך להמשיך לתביעה בבית משפט.
  • תביעה: השלב האחרון משלב בתוכו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה להפסקת הניכור. אם בית המשפט יקבל את הטענות לניכור ניתן לדרוש טיפול בנזקים שנגרמו לילד על חשבון ההורה המסית, למשל באמצעות טיפולים פסיכולוגיים, קיצוץ דמי מזונות על אי שמירה של זמני שהות ומקרים קיצוניים אף לבקש להעביר את המשמורת.

בדרך כלל בתי המשפט מעדיפים להורות על טיפול וגישור באמצעות שני ההורים על מנת לשמור את טובת הילד כפי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות, תשב"כ 1962.

כך למשל, בפסק דין חשוב ביטל בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מזונות של אב לגרושתו לאחר נתק מוחלט עם ביתו (55069-12-20).

השופט ארז שני הגיע להחלטה לאחר שקבע כי מדובר באם מנכרת וכי נכשלו הניסיונות לחבר בין האב לבתו. "האב איננו אלא מקור כספי בעיני האם והילדים ולדמות האב  שום מקום בחיי ילדיו ובכללם הקטינה" כתב השופט וחייב את האם ב-35 אלף שקלים הוצאות משפט.

לאחר שהאב שניסה, גם באמצעות בית המשפט, לחדש את הקשר עם ביתו והדבר לא צלח, גם בשל עידודי האם לכך, הגיש האב תביעה לביטול דמי המזונות בסך 3,000 שקלים לחודש בשל "היעדר קשר".

השופט שני ציין בפסיקתו כיצד התעלמה האם מחיובים קודמים של בית המשפט לשתף פעולה עם מפגשים של הבת עם האב במכון המיועד לכך. "לא מצאתי שום אשם ממשי בהתנהגות התובע כתורמת לנתק. אם יש אשם נוסף על רצונה הנחרץ של הקטינה, הוא השפעת הנתבעת ואחי הקטינה להנציח את הנתק. לא יכול גם להיות עורר כי התובע נקט שפע הליכים, טיפולים ומשפטים בניסיון לחדש הקשר… האב אינו אלא ארנק בעל חובות, אך נטול זכות. הבא נאמר באופן ברור – כאשר הורה עיקרי אינו תורם לקיום קשר ופועל לניתוקו, עלולים להיות לדברים השלכות כלכליות".

עוד נכתב כי אין חשש כי ביטול המזונות יפגע ביכולת האם לגדל את הבת שכן האם מכרה בית בעלות 5 מיליון שקלים "בחרה שלא לעבוד" ואף נמנעה מלצרף מידע על הכנסותיה והתנהלותה הבנקאית.

במקרה אחר, בספטמבר 2011 בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי יוטלו סקציות על אם אשר יצרה ניכור הורי והביאה להפרדת הקשר בין שני ילדים לאב וכן סירבה לשתף פעולה עם גורמי הרווחה (תמ"ש 3524-09-01).

הילדים הופנו לטיפול רגשי דחוף, את הבני זוג להדרכה הורית לצד קנס של 750 שקל על כל מפגש אשר יחסירו. בהחלטתה כתבה סגנית הנשיאה השופטת ששונה ברגר כי "בשל מצב הדברים החמור שנוצר במקרה דנן, אין מנוס מקביעה כי התנהלות האם פוגעת באפשרות להרחבת בסיס הקשר בין האב לקטינים, ולצערי ניסיון העבר מוכיח כי האם מתנגדת לכל שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה, ואף התנהלה באופן המפר את החלטות בית המשפט, לא אחת".

 

חשד לניכור הורי הוא הליך סבוך ומורכב הדורש ידע וניסיון. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה, הסדרי גירושין וניכור הורי בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.

מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעו"ד המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. נשמח אם תצרו איתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.

 

 

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי