האם אדם רשאי להתכחש לאבהותו על ילד? ומה ההשלכות המשפטיות של סירוב לעבור בדיקת רקמות בעקבות כך? מדובר בנושא משפטי מורכב למדי, אשר הופך לרלוונטי יותר בשנים האחרונות. במאמר זה תסביר עורכת דין מומחית לדיני משפחה ממשרדנו מה קובעים החוק ובית המשפט לגבי התכחשות לאבהות.
משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בסיוע במגוון סוגיות משפטיות בנושא דיני משפחה. לעורכי ועורכות הדין ממשרדנו ניסיון רב ומוכח בליווי וייצוג משפטי בהליכים כגון תביעת מזונות קטינים, הסכמי ממון, סכסוכי משמורת ועוד.
התכחשות לאבהות ושינויים בתא המשפחתי המודרני
בעשורים האחרונים אנו עדים לשינויים רבים המתרחשים בתא המשפחתי. למשל, מסתמנת עלייה בכמות המשפחות החד הוריות ומקרים של הורות משותפת. קיימות סיבות שונות לכך, וביניהן מגמה של עלייה חדה במספר מקרי הגירושין בישראל. סוגיה נלווית לכך, אשר הופכת לנפוצה יותר בשנים האחרונות, היא תביעות להוכחת אבהות.
בהליכים מעין אלה, נוצרת לא פעם בעיה, על רקע התכחשות של גברים לאבהותם. עולה השאלה כיצד מתייחס לכך בית המשפט. כלומר, האם המשפט הישראלי מכיר בזכות של אדם להכחיש את אבהותו ומה ההשלכות המשפטיות העשויות להיות לכך.
מתי התכחשות לאבהות עשויה לעלות?
לעיתים מדובר על מקרים בהם ההיריון לא היה תוצאה של זוגיות, ולא היה רצוני או מתוכנן. במקרים אחרים, הדבר נובע מחשד של בן הזוג כי הילדים נולדו מחוץ לקשר הזוגי (כלומר, הילדים אינם ילדיו הביולוגיים). התכחשות לאבהות עולה במקרים אלה בעיקר כאשר מוגשת דרישת תשלום מזונות עבור הילד. מדובר בנושא מורכב מאוד מבחינה משפטית. הפתרון המשפטי העיקרי עבורו הוא עריכת בדיקה לשלילת אבהות, עליה הרחבנו במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו. ככלל, בדיקה כזו תתאפשר במקרים בהם הילדים בוגרים מספיק ומסכימים לבדיקה, או שבית המשפט סבור כי טובת הילד מצדיקה את עריכתה.
בעוד הילד קטין והאב עשוי להתבקש לשלם מזונות לאם, תוצאה אב המכחיש את אבהותו עשויה להיות לערוך בדיקת רקמות לאחר הלידה או בדיקה חלופית במהלך ההריון. אחת המורכבויות העיקריות בהקשר זה באה לידי ביטוי במקרים בהם האב הנתבע כבר נרשם כאב החוקי של הילד. הדבר מעלה את השאלה האם ניתן לבטל את הרישום בדיעבד.
קביעות בית המשפט בנושא
חשוב להבין כי בית המשפט אינו דורש הוכחה של האבהות מעל לכל ספק. הוכחת אבהות נעשית בדרך של הוכחה ״רגילה״ במשפט אזרחי, כלומר מעל 50%. פסק דין חשוב של בית המשפט העליון בנושא (ע״א 5942/92 פלוני נ׳ אלמוני) נתן מענה מורחב לשאלות הקשות שתיארנו לעיל. במקרה זה, הוגשה תביעת מזונות של קטין אשר נולד כתוצאה של הריון לא רצוני. הנתבע הכחיש את היותו אב ואף סירב לעבור בדיקת רקמות לשם כך.
בית המשפט העליון כבר קבע בנושא זה שתי קביעות חשובות. ראשית, לקטינים יש זכות לדעת את זהות הוריהם כזכות חוקתית. מדובר בנגזרת של הזכות לכבוד בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות של האב ״שלא לרצות לדעת״ אינה גוברת על זכות הקטין, אשר בלי הכרה זו עלול למצוא עצמו משולל זכויות. כמו כן, אב לא יכול לכפות על האם הפסקת היריון, וגם לא הימנעות ממנה.
פסק דין זה מהווה הלכה חשובה הממשיכה להתפתח. בפסק דין שניתן לאחרונה, הכיר בית המשפט לענייני משפחה באדם שסירב לעבור בדיקת אבהות במספר מקרים כאב ילדיו הקטינים. ההכרה נעשתה על רקע העובדה כי האב המשיך לשמור על קשר רציף עם ילדיו. עובדה זו, בצירוף לכך שהאב לא סיפק הסברים לסירובו לערוך בדיקת רקמות, הביאה להכרה בו כאב הילדים.
צרו קשר עם עורכת דין מומחית לדיני משפחה
לסיכום, התכחשות לאבהות וסירוב לעבור בדיקת רקמות עשויה להוביל להכרה באדם כאב החוקי של ילדיו. עם זאת, מדובר במקרים מורכבים מאוד וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו. לשאלות נוספות ולכל סיוע בנושא, תוכלו ליצור קשר עם משרדנו. משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בדיני משפחה ובייצוג בתביעות אבהות בפני בית המשפט לענייני משפחה.