התרת נישואין בישראל

כיצד נפרדים בני זוג בישראל כאשר לא בני אותה דת?

התרת נישואין הוא הליך שווה ערך לגירושים בישראל עבור בני זוג נשואים חברי עדות דתיות שונות. המקרה השכיח בו מטפל משרדנו הוא של התרת נישואין בהסכמה בישראל כאשר מדובר באזרח ישראלי אשר התחתן עם אזרחית חו"ל, אולם מערכת היחסים עלתה על שרטון. במקרים אילו בדרך כלל מדובר בנישואין בין דתיים, כאשר הישראלי הוא יהודי ואילו האזרחית הזרה אינה יהודייה.

הליך התרת נישואים מול בית המשפט לענייני משפחה נדרש כאשר בני הזוג הם לא בני אותה דת. יחד עם זאת קיימים מגוון מצבים נוספים בהם נדרש הליך התרת נישואים, כגון: אחד מבני הזוג חסר דת, בני הזוג הם מאותו מין, או קיימת מגבלה דתית אחרת (כגון נישואים בין כהן לגרושה) אז הנישואים לא יכולים להתקיים בתוך תחומי ישראל. יש לציין כי מדינת ישראל מאשרת נישואין שנערכו כחוק מחוץ לישראל, לכן גם מאפשרת לבני זוג שנישאו להתיר את הנישואים. מאמר זה של יהושע פקס, עו"ד ממשרד עורכי הדין שלנו – יסביר את הליך התרת נישואין באמצעות הגשת בקשה אל בית המשפט לענייני משפחה.

למי מיועד הליך התרת נישואין?

כידוע, בתוך תחומי מדינת ישראל לא קיים מוסד של נישואים אזרחיים. תושב ישראל אשר רוצה להתחתן בתוך תחומי המדינה יכול לבוא בברית נישואין אך ורק בטקס דתי. מי שרוצה להינשא צריך לפנות למוסד הרשמי של הדת אליה הוא שייך (לדוגמה, יהודי צריך לפנות לרבנות) על מנת לבוא בברית נישואין עם בחירת ליבו. לכל מוסד דתי בישראל יש את הכללים שלו מבחינת עריכת טקסי נישואין.

הכלל המשותף לכל העדות הדתיות בישראל הוא כי רק בני זוג חברי אותה הדת יכולים להינשא במוסד דתי. יהודי יכול להתחתן רק עם יהודיה, נוצרי עם נוצרייה, וכך לכל דת מוכרת בישראל. תושבי ישראל שרשומים כחסרי דת אין להם כמובן מוסד דתי רשמי, ולכן אינם יכולים להתחתן בתוך ישראל, עם בן או בת דת מוכרת. מצבם של בני עדות דתיות אשר אינן מוכרות בישראל גם הוא בעייתי (פרט לזרמים שונים בנצרות אשר נחשבים לאותה העדה אף ללא הכרה רשמית). בנוסף בני זוג חד-מיניים אינם יכולים להתחתן בתוך תחומי ישראל, ללא קשר לדת בני הזוג.

אזרחי ישראל יכולים לשנות את הרישום בסעיף דת ולאום, אך התהליך אינו פשוט. עולים יהודים לישראל מקבלים הכרה בבני זוג וילדים, אף אם הנישואים לא היו יכולים להיערך בישראל. תושבי ישראל יכולים לנסוע לחו"ל כדי להתחתן (לדוגמה, לקפריסין) או לערוך טקס נישואין בנוכחות בן זוג אחד (בפרגוואי) או ללא צורך בנוכחות אישית (באל-סלבדור) ונישואים אלו יהיה מוכרים על ידי המדינה.

לסיכום, התרת נישואין בין בני זוג מעדות דתיות שונות, חסרי דת או בני אותו המין היא על ידי פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.

מה הם התנאים להתרת נישואין?

התרת נישואין נעשית בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין–לאומית), התשכ"ט-1969. על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יסכים שהתרת הנישואין היא בסמכותו, ולא בסמכות הליך גירושין שגרתי של מוסד דתי בישראל או מוסד אחר בחו"ל, על בני הזוג להוכיח כי:

1. בני הזוג הם אזרחי ישראל אשר חיים בתחומי ישראל. במידה ומרכז החיים של בני הזוג מחוץ לישראל, יש להוכיח שלא היה באפשרותם להתגרש בחו"ל.

2. בני הזוג הם בני עדות דתיות שונות, או שאחד מבני הזוג חסר דת. תמצית מרשם אוכלוסין של בני הזוג, בה הם רשומים כבני העדה (או חסרי דת) נדרשת, אך אינה מספקת לכשעצמה. עבור עדות דתיות מוכרות,יש להוציא מסמך מרשות רשמית.
עבור קתולים, לדוגמה, יש להביא תעודה המעידה על טבילה לנצרות.

עבור חסר דת או בן עדה שאינה מוכרת, יש להביא תצהיר של אדם המכיר את אותו בן זוג ומעיד כי הוא מקיים אורח חיים ופולחן בהתאם למנהגים ומסורת של העדה. לחליפין, עבור בן זוג הרשום כחסר דת, יש להביא תצהיר מאדם (שאינו קרוב משפחה) המכיר אותו המעיד כי בן הזוג אינו חבר/ה העדה הדתית.

3. בני הזוג נשואים זה לזה, ומבקשים להתיר את הנישואין. נדרשת תעודת נישואין. באם התעודה בשפה זרה, יש לתרגם את התעודה לעברית ולהציגה מאומתת על ידי נוטריון ישראלי או נוטריון חו"ל עם אפוסטיל.

4. יש להגיש תובענה להתרת נישואין מודפסת בחמישה עותקים. אל התובענה יש לצרף טופס 43א עבור כל אחד בני הזוג.

5. הבקשה להתרת נישואים חייבת לכלול את פרטי בני הזוג – מספר תעודות זהות/ דרכון, כתובת מקום מגורים משותף אחרון, תאריך סיום הקשר, ודת ההורים של כל אחד מבני הזוג.  

בית המשפט לענייני משפחה עדיין נדרש לפנות אל ראשי העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, על מנת לקבוע האם יש צורך בהליך גירושין דתי בנוסף על התרת הנישואין דרך בית המשפט. התשובה אמורה להתקבל תוך שלושה חודשים ממועד הפנייה. לרוב, נקבע כי אין לבית דין רבני (לדוגמה) סמכות או יכולת לטפל בגירושין של נישואים שנערכו שלא לפי חוקי היהדות (לדוגמה). עם זאת, כל מקרה לגופו.