זכויות בן הזוג בירושה

חוק הירושה סעיף 11

סעיף 11 לחוק הירושה קובע את זכויות ירושה של בן זוג לפי מדרג מסוים. מטרתו, להבטיח שילדיו של הנפטר יהיו זכאים לרשת את עיזבונו מחד אך שבן הזוג הנותר לא יוותר ללא כלום מעידך.

"בן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון" לשון החוק.

ישנם שני קריטריונים מצטברים אותם יש להוכיח על מנת שבן הזוג הנותר יוכל לרשת את המיטלטלין והרכב שהיה שייך לנפטר:

• משק בית משותף
• היות המיטלטלין שייכים למשק הבית המשותף

כך בן זוג שחי בנפרד מהנפטר סמוך לזמן פטירתו ולא קיים משק בית משותף, לא יזכה לרשת את הרכב והמיטלטלין ואלו יוגדרו כחלק מעיזבונו של המנוח.

ובאשר לעיזבון עצמו, החוק מפרט את המצבים הבאים המגדירים את זכות הירושה של בן זוג:

• "אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי
• אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון".

לפיכך, החוק הישראלי מגדיר כי בן או בת זוג של נפטר תזכה לעיזבון בהתאם לענף בו נמצאים יתר היורשים. במידה והבן או בת הזוג יורשים יחד עם ילדי המוריש או הוריו, בן / בת הזוג יקבל חצי מהעיזבון ואילו החצי הנותר יתחלק בין ילדיו של המוריש ו/או הוריו. נניח שאדם נפטר ומותיר אחריו אישה ושני ילדים. 50% מהעיזבון יעבור לטובת בת הזוג ואילו 50% הנותרים יתחלקו שווה בשווה בין הילדים (25% מכלל העיזבון לכל ילד).

אך אם בן / בת הזוג זכה בעיזבון עם אחי הנפטר וילדיהם (אחייניו) או עם הורי ההורים (סבא, סבתא), יקבל בן / בת הזוג שני שליש מהעיזבון ואילו היתר יתחלקו חלוקה שווה בשליש הנותר.

בנוסף למחצית העיזבון, לבן או בת הזוג אפשרות לרשת גם את דירת המגורים, הרכב והרכוש הקיים באותה דירה בשלמות (כפי שהוסבר), דמי כתובתה ובנסיבות מסוימות אף לקבל מזונות מן העיזבון, בהתאם לנסיבות.

סעיף 11 לחוק הירושה מציין בהמשך מפורשות: "המגיע לבן-זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון". הכוונה היא שהכתובה היא למעשה חוב הרובץ על העיזבון ושהבת זוג צריכה לקבל. לא ניתן להתחמק מחוב זה באמצעות צוואה. בהעדר עיזבון לא ניתן לגבות את הכתובה, כפי שנפסק בע"א 293/72 כך כתב השופט יצחק קיסטר:  "הכתובה היא בבחינת חוב הרובץ על העזבון, ואם הכסף משתלם על ידי קופת התגמולים… אינו חלק מעזבונו של המנוח, הרי אין אפשרות לגבות את הכתובה מאותם התשלומים".  

עם זאת, הכספים המגיעים לאישה מכתובתה מנקים מחלקה כיורשת. במקרים בהם סכום הכתובה נמוך ממה שמגיע לבת הזוג מהירושה, הכתובה מנוקה מהעיזבון ובמקרים בהם הכתובה גבוהה מהסכום המגיע לבת הזוג מהירושה בת הזוג זכאית לגבות את הכתובה במקום חלקה בעיזבון.

ידוע בציבור: בעניין זה חשוב לציין, כי על פי סעיף 55 לחוק הירושה, מעמדו של בן או בת זוג שאינו נשוי למוריש אך חי עימו זהה מבחינת ירושה לבן / בת זוג נשוי.

האם בכך מסתיימים זכויותיו של בן הזוג?

התשובה היא לא. סעיף 11 לחוק הירושה מתייחס רק לחלוקת העזבון של המנוח. בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג 1973 (במקרה של זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974) או מכוח הלכת השיתוף בירושה (במקרה של זוגות נשואים קודם לכן), העזבון לא כולל את חלקו של בן הזוג בנכסים משותפים, דוגמת דירה שהשניים גרו בה, רכב וכדומה.

זכויות גרושה בירושה דומים למקרה מוות, גם שם פוקעים הנישואים ועל כן החלוקה דומה במקרה זה לגירושים. רק מה שאינו חלק מהרכוש המשותף מתחלק לפי סעיף 11 לחוק הירושה.

כיצד ישפיע הסכם ממון על חלוקת הרכוש?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973, מותיר לבני הזוג לערוך הסכם ממון שמסדיר את ענייני רכושם עם פקיעת הנישואין – בין אם מדובר מגירושין או מוות. במקרים אלו, יגבר הסכם הממון על חלוקה אחרת.

זכאות בן הזוג בדירה בהם חיו

תיקון מספר 7 לחוק הירושה שבוצע ב-1985 מעניק את הזכות לרשת את דירת המגורים לבן הזוג הנותר כשמתקיימים מספר תנאים מצטברים:

• היורשים עם בן הזוג הם אחים, אחיינים או סבים
• הדירה כלולה בעיזבון גם אם באופן חלקי
• משך הנישואין של בני הזוג היה לפחות שלוש שנים קודם לפטירה
• בן הזוג התגורר עם הנפטר ערב מותו (הכוונה לפרשנות רחבה של המונח ערב מותו)

עם זאת בכל הקשור לחזקת השיתוף לאחר פטירה יתכנו חריגים. כך למשל פסק בית משפט לענייני משפחה תל אביב כשהעביר את מלוא זכויות הדירה לאלמנה חולת סרטן בת 81 שהתגוררה במשך 29 שנים בדירת בעלה ודחה את התביעה של בתו של המנוח מנשואים הראשונים תוך שהוא מחייבה בהוצאות משפט (תמ"ש 72270/96). הדירה הועברה מבעלות בעלה המנוח לבעלות ביתו מהנישואין הראשון ללא תמורה וללא ידיעת אישתו. הבת ביקשה לממשל את זכויותיה בדירה ולכן הגישה תביעה לסילוק-יד של האלמנה מהדירה. לטענתה ברשותה דירה נוספת בבעלותה בחיפה, שהינה מושכרת, ומשם עליה לקחת את זכות המדור.

השופט יהושע גייפמן ציין בהחלטתו כי דמי השכירות שהאלמנה משתכרת מהדירה הנוספת שבראשותה בחיפה משמשים אותה למחייתה בהעדר פנסיה ובהתקיים הלכת השיתוף ירושה. כמו כן ציין כי אין להותירה חסרת כל: "מוסד הרישיון מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב, והוא מונחה על פי שיקולים של צדק. נפסק, איפוא, כי הצדק דורש את המשך קיום הרישיון של האלמנה ומגוריה בדירה".

חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים

הניסיון מלמד שכמעט בכל המצבים בני הזוג לא נפטרים יחד. על מנת למנוע מצב שבו הבן זוג הנותר יצטרך להתחלק עם רכושו יחד עם ילדיו, יש לקיים צוואה מראש, או צוואה הדדית הכותבת מפורשות כי במקרה של פטירה כלל הרכוש יעבור לידיו של הבן זוג הנותר, ורק במקרה לאחר ששני בני הזוג ילכו לעולם, צאצאיהם יוכלו להנות ממנו.

הדבר עשוי למנוע סכסוכים רבים בין הילדים לבן הזוג הנותר כפי שמתואר בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה בירושלים באפריל 2020 (תלה"מ 45356-10-18). במקרה זה בעלה והמפרנס העיקרי של המשפחה נפטר ב-2017 ולא הותיר אחריו צוואה. האם והילדים התקוטטו בניהם בבית המשפט על העיזבון שכלל דירת מגורים בהם גרו שני בני הזוג משך 40 שנה ומניות בחברה משפחתית אותם העניק לבן חצי שנה לפני מותו.

האלמנה ירשה חצי מהדירה לפי סעיף 11 בחוק הירושה אך טענה לשיתוף באשר לכל הדירה. כמו כן טענה כי אחד הבנים חתר תחתיה והשתלט באופן כוחני על בעלה ורכושו בערוב ימיו וכך הותיר אותה חסר כל.

סגן הנשיא השופט נמרוד פלקס קיבל חלקית את טענתה לגבי הדירה כך שהעיר לזכותה 3/4 מזכויות הדירה והרבע הנותר התחלק בין ילדיהם, אך דחה את בקשתה לשיתוף בכלל הנכסים ובכלל זה המניות בחברה שהועברו במתנה לבן. וכך כתב בפסק הדין: "בני הזוג ניהלו חשבונות בנק נפרדים, כאשר לא הוכחה קיומה של קופה משותפת… באופן העשוי להוביל למסקנה, כי המנוח חפץ לשתף את התובעת בכלל 'הנכסים החיצוניים' באשר הם… דומה, כי דווקא בחירת המנוח לחלק את רכושו, באופן שחלק מנכסיו – בין היתר זכויותיו בחשבון הבנק – יועבר לתובעת, ואילו נכסיו האחרים יחולקו בין יתר בני משפחתו, באופן זה או אחר, אינה מלמדת על אומד דעתו בדבר שיתוף, אלא על חלוקת 'עיזבונו' בחיים".

זכויות בן הזוג בירושה הם מצב מורכב הנבחן לגופו בבתי המשפט. מדובר גם בסוגיה רגישה מאוד, העשויה להסתיים בסכסוכים כואבים בין בני משפחה קרובים. על כן, מומלץ להיות מלווים על ידי אנשי מקצוע רגישים ומנוסים שידעו להתוות את הדרך הנכונה, להבטחת הזכויות ועם זאת בדרכי נועם ובשלום בית עד כמה שניתן. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מגשרים המומחים לדיני משפחה שישמחו לענות לכם על כל שאלה, לקבוע איתכם פגישת ייעוץ וללוותכם בהליך מורכב זה.